עברנו את פרעה-נעבור גם את זה!

עברנו את פרעה-נעבור גם את זה!

קוראת אתכם, מחכימה, שואבת מידע, שואבת חוזק, והייתם לי כטחנת כח מאולתרת. כולם מנופפים לי במשפט"נפש בריאה בגוף בריא"-לך תסביר להם...זר לא יבין זאת. ואני? אני רוצה רק לישון, לקום ולדעת שהכל היה חלום רע וזה הכל. כבר ניצחתי פעם אחת, אבל ה"בנזו"(זה הכינוי שהענקתי לחצוף הזה-הסרטן)מרגיש שחם לו ונעים אצלי ברחם והחליט לחזור, החצוף. אני לא טיפוס תבוסתן(בדרך כלל)אבל יש לי ימים כאלה, שאני בוחרת לרחם על עצמי, ולקלל את כל העולם ואישתו ולזעוק :למה זה מגיע לי???אולי בגלל שהשנה לא צמתי ביום כיפור? או אולי בגלל שאכלתי שרימפס(ואפילו נהנתי),אה, אני יודעת-כי התגרשתי-הכל בגלל שחטאתי!!! היום הוא יום אופטימי,( כן, גם ימים כאלה מבקרים אותי), למרות שאמרו לי רק אתמול שאין מנוס ואת הרחם יש להסיר,למרות ששוב שרפתי סיר, בלב שלי מתנגן לו שיר... "אבל עברנו את פרעה-נעבור גם את זה..."
 

galiavdb

New member
../images/Emo24.gif נכון נכון נכון

איך מצליחים כאן החברים להעביר במשפט אחד המון כוח ואופטימיות.. אני עדיין מתלמדת בתחום. כנראה כי אני עדיין גם מתלבטת באותן שאלות כמוך, "למה????" ואני עדיין חדשה במקצוע, נלחמת בו כבר 10 חודשים.. והוא עדיין איתי. גם אני עדיין על נדנדה שמעיפה את מצב הרוח למעלה ולמטה במהירות הפסקתי לנסות ולהסביר אפילו מה גורם לשינויים האלו.. אני די מוותרת לעצמי בימים האחרונים, מוצאת מיקלט בשמיכה. מחכה עד יעבור זעם. יקירתי,בהצלחה בניתוח להוצאת הרחם. כי אם צריך-פשוט עוברים את זה. אני עברתי את הניתוח (הוצאת רחם ושחלות) לפני שלושה חודשים בדיוק ותאמיני לי לא מרגישים פחות אישה. גם אין תופעות לוואי בכלל... לא יודעת, לא ציפיתי לכלום, וגם לא קרה כלום. אני פשוט עסוקה בטיפולים כימוטרפיים שבועיים וזהו, עוד טיפול ועוד טיפול... ולגבי פרעה - אני רק מקווה שכדי להתגבר על הסרטן, לא נצטרך ללכת במדבר 40 שנה.. תמשיכי להיות חזקה וגיבורה. ברכת חג שמח מתקרב ושביתה קלה גליה
 

נאן

New member
יה בנזו... שיחסלו אותך בפורמלין

כמו שאמרת עברנו את פרעה ונעבור גם את זה..... שיעבור לך ושיהיה לך קל. יש נשים שבלי קשר לסרטן נמצאות במצב של דימומים ואין ברירה להזדכות על הציוד. יותר חשוב חיים מאשרת הבנזו.... אצלנו בגוף. וכשסיפרת את זה נזכרתי בביופסיה שנערכה לי בהרדמה מקומית והפכה לניתוח. וכשהוציאו את הגוש שאל אותי המנתח עם אני רוצה לראות חשבתי שתי שניות. כי אני אדם של שחור ולבן ורוצה הוכחה שהדבר הזה יצא אז לא ידעתי שהוא ממאיר. והוא שם את זה מול העינים שלי ובקשתי סליחה מכולם. ובלי בושה ככה אמרתי: יה בנזו....שיחסלו אותך בפורמלין....... ותתפגר על המקום. אז החשיבה שלך חיובית גם עם יש ימים מעוננים ומותר שיהיו לך ולכולנו כאלה. אנחנו ס"כ בני אדם שמתמודדים עם הבנזו... שמתנחל לנו ופולש לגוף בלי בושה ובלי לשלם מיסים בגללו עוברים שרשרת של דברים מכאיבים.... נאנוש שיצאה לשניה מהבונקר ההמטולוגי
 
למה למה ולמה

המון למות. אולי למה זה כמו להכות על חטא שבעצם לא היה (מי שאוכל שרימפס מקבל סרטן? המממ...) השאלה היא - האם זה חשוב כרגע? האם זה מה שיעשה אותך בריאה במיידי? או שאולי כדאי קודם באמת לעשות את מה שצריך לעשות ואח"כ לעבור על השאלות היותר גדולות. ואולי זה לא חשוב בכלל. אולי מה שחשוב זה לא מה היה, אלא מה יהיה, ועם יש לך צורך לעשות שינוי בחיים שלך, למרות שנראה שאת כן עושה, אז סרטן זו סיבה מצוינת. נכון, יש ימים טובים, ויש ימים שגורמים לרצות להתחפר בבור הכי עמוק ולא לצאת. אבל את יוצאת, לא? את לא עושה רושם של וותרנית. אולי אפילו דווקא מאד מאמינה - מאמינה גדולה בעצמך. וממשיכים את יודעת, כל יום קצת. ואפרופו זמנים קשים וסירים - עוד שבוע עד צום הלחם הגדול... והערב הזה שלא נגמר לעולם, והספר הזה שלא נגמר לעולם... אחחחח... חד גדיא חד גדיא... ויהי ערב ויהי בוקר... לילה טוב גלי
 
למעלה