עבר עליי שבוע קשה אבל....
בשמך חודשים סיפרתי בבלוג שלי על המחלה של אבי, על האהבה שלי אלו, על גדולתו ועל הכאב שלי והינה אני קמה משיבעה. בכיתי בלי סוף. צעקתי לשמיים אך בסיום השבעה ימים חזרתי לעבודה הכאב לא נגמר ואני עדיין בוכה אבל בפנים בתוך הלב אני מרגישה הקלה שהסיוט הזה נגמר ראיתי את בי מתחנן דבר שלא מתאים לאופי שלו. הוא היה איש חזק, ראש המשפחה ודבריו היו חותם. הוא היה איש מכובד ומכבד מאוד ולראות אותו ככה הרס אותי אבל אני מתביישת להגיד שאני מעדיפה שזה נגמר מהר מה לא רציתי שהוא יחייה? לא רציתי שהוא ירא את הנכדים שלו גדלים? ברור שרציתי אולי אני פשוט עוד לא מעקלת? אבל אבא אתה כן חסר לי. כל רגע כל שניה אבל אני יודעת שעכשיו אתה כבר לא סובל
בשמך חודשים סיפרתי בבלוג שלי על המחלה של אבי, על האהבה שלי אלו, על גדולתו ועל הכאב שלי והינה אני קמה משיבעה. בכיתי בלי סוף. צעקתי לשמיים אך בסיום השבעה ימים חזרתי לעבודה הכאב לא נגמר ואני עדיין בוכה אבל בפנים בתוך הלב אני מרגישה הקלה שהסיוט הזה נגמר ראיתי את בי מתחנן דבר שלא מתאים לאופי שלו. הוא היה איש חזק, ראש המשפחה ודבריו היו חותם. הוא היה איש מכובד ומכבד מאוד ולראות אותו ככה הרס אותי אבל אני מתביישת להגיד שאני מעדיפה שזה נגמר מהר מה לא רציתי שהוא יחייה? לא רציתי שהוא ירא את הנכדים שלו גדלים? ברור שרציתי אולי אני פשוט עוד לא מעקלת? אבל אבא אתה כן חסר לי. כל רגע כל שניה אבל אני יודעת שעכשיו אתה כבר לא סובל
