אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
עב"מים
- פותח הנושא פולימורפי
- פורסם בתאריך
על "הוכחה" בתחומים שנויים...
במחלוקת, יש להבין מחדש ירוש מינוח זה באספקט מדעי. המדע שלנו מתבסס לפי פילוסופיה אמפירית, של ניתוח המציאות מתוך פליאה ומעקב. באמצעות מעקב אחר תופעות קיימות, ואם בעזרת כלים שונים, האנושות מנסה לאתר דפוסים שונים באותן תופעות ובכך לקבוע האם ניתן לפי תפיסת חמשת חושינו וכלינו לנבא את התוצאות האפשריות של התופעה. ככל שכושר הניבוי מדוייק יותר, כך אותו תחום מחקר במדע נחשב למדויק יותר. אחרת, פחות. לדוגמא: מתמטיקה נחשבת למדע מדוייק ביותר (טהור), ואילו פסיכולוגיה למדע שאיננו מדוייק. המדע לעולם לא מבקש לקבוע הוכחות שהן בנות קיימא לנצח ולעולמי-עד. המדע מודע מתוקף האמפריזם לדיאנמיות בכל, גם בכך שהיקום משתנה בכל רגע ורגע על צבירי הגלקסיות שבו ועל החלקיקים התת-אטומיים שמרכיבים את גופך. לכן ייתכן ובשביל להסביר תופעה כלשהי יהיה שוב צורך מחדש להשתמש במודל עדכני המאפשר כושר ניבוי מדוייק יותר. קח בתור דוגמא קלאסית ומובהקת לכך את המודל שפיתח ניוטון לתיאור קינמטי ודינאמי של תנועת גופים במרחב שלנו. התברר שכל המשוואות המבוססות על המודל הניוטוני קורסות כאשר אנו מתעסקים בגופים הנעים במהירויות גבוהות מאוד, כולל אלה שנעים במהירות האור (למשל, בתורת המיקרו הפיזיקאלית של החלקיקים התת-אטומיים למיניהם המודל של ניוטון נכשל לחלוטין בלנבא את אופן תנועת החלקיקים). לכן היה זה אינשטיין שחולל את המהפכה הגדולה, כשהכניס מודל מתוקן, שגולת הכותרת שלו היא המשוואה המפורסמת המקשרת בין מסה לאנרגיה. המודל שהכניס היה מהפכני בכך שרק בזמן כדבר שאיננו אבסולוטי, אלא עצמו משתנה כשהוא תלוי במערכת הייחוס בה משתמשים לתיאור תנועת הגוף. המודל היחסותי הנה מדוייק בהרבה יותר מזה הניוטוני, כי הוא פותר גם את הבעיות המכניות הקלאסיות וגם מאפשר ניבוי שהוכיח את עצמו היטב שוב ושוב באינספור ניסויים מאז המאה שחלפה לגבי חלקיקים תת-אטומיים שנעים במהירויות הקרובות למהירות האור, כמו טכניונים, פוטונים ועוד ועוד. אבל יותר מאוחר אף המודל היחסותי נתקל בקשיים, בנסותנו לנתח תנועות גופים ברמת המאקרו. לכן פותח ף מודל נוסף, שהפעם מדייק יותר מזה היחסותי - אבל במישור המדובר. הכוונה היא למודל הקוואנטי בדבר חלקיקי-גלים. לכן כשאתה בא ושואל האם יש הוכחה לקיומם של חחייזרים, שהיא חד-משמעית- מובן הדבר שקשה לענות לך על כך. אבל גם יש להבין למה כוונתך: האם לקיום כללי שלהם ביקום? אם כך, יהא אגוצנטרי מצידנו לחשוב שאנו התרבות התבונית היחידה במרחבי הקוסמוס הענקי הזה, והיום הרוב המוחץ של הקהילייה המדעית ככולה משוכנע שכמובן קיימים עוד חוץ מאיתנו, ולא בהכרח הומנואידיים. אחד הנסיונות הותיקים והמפורסמים יותר לנבא אפשרתו קיומם בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות הוא הניסיון של האסטרונום דרייק, למשל. לפיו התברר שלפחות כמה תרבויות חוץ-תבוניות ועד האפשרות של מיליונים לא רק שקיימות- אלא שמנסות ליצור עימנו קשר באמצעות גלי רדיו! ניסיון זה מובא לידי ביטוי מתמטי בנוסחת דרייק. בהשפעת מודל ניבוי זה הוקם הפרוייקט הידוע בשם SETI, הנעזר במיליוני מחשבי בתי-אב ברחבי העולם לצורך ניתוח תוצאות של דפוסי תקשורת רדיו מן החלל החיצון כדי לנסות לאתר וליצור קר עם תרבויות כאלו. אך לפי שעה לא העלה תוצאות משמעותיות. וגם לכך יש הרבה טוענים שיש סיבה ברורה. מי אמר שבהכרח ינסו ליצור עימנו קשר בגלי-רדיו? בייחוד אם מניחים שתרבות שכזאת תהיה מתקדמת בהרבה מאיתנו, או אף מורכבת בעיקר מחומרים לא מזוהים עימנו, הרי שינסו ליצור קשר עם גלים מהירים יותר, שאין אנו יודעים כיתד לתמרן בהם או אף שאיננו מכירים אותם בתוך הספקטרום הנרחב? שכן כבר היום ידוע למדע על הרבה גלים אחרים, שהרדיו נחשב פרימיטיבי לעומתם באיכות השידור ובמהירות שבהם "נישאים" החלקיקים-בגל. לכן גם לכך יש צורך, וזה אכן מה שעושים היום חוקרים ומדענים רבים, בניסיון לפתח וליישם מודלים מדוייקים יותר לניבוי הסיכויים שתרבות חוץ-תבונית יצרה, יוצרת או תיצור עימנו קשר וכיצד נוכל אנו עימה. אם אתה שואל האם יש בכלל, הרי שעל כך התשובה היא: כן. אם אתה שואל האם יצרו עימנו קשר, על כך אכן אין כל תשובה וודאית נכון לעכשיו. אבל כן ישנן ראיות שמעידות על נטייה לכיוון החיובי. גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, הסטוריה, אסטרונומיה וכן איסוף סטטיסטי של תצפיות ודיווחים של אזרחים מרחבי העולם- בכוחם לרמז על התערבות או תצפית ומעקב חוץ-תבוניים שהיו לכל אורך האבולוציה שלנו ו\או של כדוה"א.
במחלוקת, יש להבין מחדש ירוש מינוח זה באספקט מדעי. המדע שלנו מתבסס לפי פילוסופיה אמפירית, של ניתוח המציאות מתוך פליאה ומעקב. באמצעות מעקב אחר תופעות קיימות, ואם בעזרת כלים שונים, האנושות מנסה לאתר דפוסים שונים באותן תופעות ובכך לקבוע האם ניתן לפי תפיסת חמשת חושינו וכלינו לנבא את התוצאות האפשריות של התופעה. ככל שכושר הניבוי מדוייק יותר, כך אותו תחום מחקר במדע נחשב למדויק יותר. אחרת, פחות. לדוגמא: מתמטיקה נחשבת למדע מדוייק ביותר (טהור), ואילו פסיכולוגיה למדע שאיננו מדוייק. המדע לעולם לא מבקש לקבוע הוכחות שהן בנות קיימא לנצח ולעולמי-עד. המדע מודע מתוקף האמפריזם לדיאנמיות בכל, גם בכך שהיקום משתנה בכל רגע ורגע על צבירי הגלקסיות שבו ועל החלקיקים התת-אטומיים שמרכיבים את גופך. לכן ייתכן ובשביל להסביר תופעה כלשהי יהיה שוב צורך מחדש להשתמש במודל עדכני המאפשר כושר ניבוי מדוייק יותר. קח בתור דוגמא קלאסית ומובהקת לכך את המודל שפיתח ניוטון לתיאור קינמטי ודינאמי של תנועת גופים במרחב שלנו. התברר שכל המשוואות המבוססות על המודל הניוטוני קורסות כאשר אנו מתעסקים בגופים הנעים במהירויות גבוהות מאוד, כולל אלה שנעים במהירות האור (למשל, בתורת המיקרו הפיזיקאלית של החלקיקים התת-אטומיים למיניהם המודל של ניוטון נכשל לחלוטין בלנבא את אופן תנועת החלקיקים). לכן היה זה אינשטיין שחולל את המהפכה הגדולה, כשהכניס מודל מתוקן, שגולת הכותרת שלו היא המשוואה המפורסמת המקשרת בין מסה לאנרגיה. המודל שהכניס היה מהפכני בכך שרק בזמן כדבר שאיננו אבסולוטי, אלא עצמו משתנה כשהוא תלוי במערכת הייחוס בה משתמשים לתיאור תנועת הגוף. המודל היחסותי הנה מדוייק בהרבה יותר מזה הניוטוני, כי הוא פותר גם את הבעיות המכניות הקלאסיות וגם מאפשר ניבוי שהוכיח את עצמו היטב שוב ושוב באינספור ניסויים מאז המאה שחלפה לגבי חלקיקים תת-אטומיים שנעים במהירויות הקרובות למהירות האור, כמו טכניונים, פוטונים ועוד ועוד. אבל יותר מאוחר אף המודל היחסותי נתקל בקשיים, בנסותנו לנתח תנועות גופים ברמת המאקרו. לכן פותח ף מודל נוסף, שהפעם מדייק יותר מזה היחסותי - אבל במישור המדובר. הכוונה היא למודל הקוואנטי בדבר חלקיקי-גלים. לכן כשאתה בא ושואל האם יש הוכחה לקיומם של חחייזרים, שהיא חד-משמעית- מובן הדבר שקשה לענות לך על כך. אבל גם יש להבין למה כוונתך: האם לקיום כללי שלהם ביקום? אם כך, יהא אגוצנטרי מצידנו לחשוב שאנו התרבות התבונית היחידה במרחבי הקוסמוס הענקי הזה, והיום הרוב המוחץ של הקהילייה המדעית ככולה משוכנע שכמובן קיימים עוד חוץ מאיתנו, ולא בהכרח הומנואידיים. אחד הנסיונות הותיקים והמפורסמים יותר לנבא אפשרתו קיומם בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות הוא הניסיון של האסטרונום דרייק, למשל. לפיו התברר שלפחות כמה תרבויות חוץ-תבוניות ועד האפשרות של מיליונים לא רק שקיימות- אלא שמנסות ליצור עימנו קשר באמצעות גלי רדיו! ניסיון זה מובא לידי ביטוי מתמטי בנוסחת דרייק. בהשפעת מודל ניבוי זה הוקם הפרוייקט הידוע בשם SETI, הנעזר במיליוני מחשבי בתי-אב ברחבי העולם לצורך ניתוח תוצאות של דפוסי תקשורת רדיו מן החלל החיצון כדי לנסות לאתר וליצור קר עם תרבויות כאלו. אך לפי שעה לא העלה תוצאות משמעותיות. וגם לכך יש הרבה טוענים שיש סיבה ברורה. מי אמר שבהכרח ינסו ליצור עימנו קשר בגלי-רדיו? בייחוד אם מניחים שתרבות שכזאת תהיה מתקדמת בהרבה מאיתנו, או אף מורכבת בעיקר מחומרים לא מזוהים עימנו, הרי שינסו ליצור קשר עם גלים מהירים יותר, שאין אנו יודעים כיתד לתמרן בהם או אף שאיננו מכירים אותם בתוך הספקטרום הנרחב? שכן כבר היום ידוע למדע על הרבה גלים אחרים, שהרדיו נחשב פרימיטיבי לעומתם באיכות השידור ובמהירות שבהם "נישאים" החלקיקים-בגל. לכן גם לכך יש צורך, וזה אכן מה שעושים היום חוקרים ומדענים רבים, בניסיון לפתח וליישם מודלים מדוייקים יותר לניבוי הסיכויים שתרבות חוץ-תבונית יצרה, יוצרת או תיצור עימנו קשר וכיצד נוכל אנו עימה. אם אתה שואל האם יש בכלל, הרי שעל כך התשובה היא: כן. אם אתה שואל האם יצרו עימנו קשר, על כך אכן אין כל תשובה וודאית נכון לעכשיו. אבל כן ישנן ראיות שמעידות על נטייה לכיוון החיובי. גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, הסטוריה, אסטרונומיה וכן איסוף סטטיסטי של תצפיות ודיווחים של אזרחים מרחבי העולם- בכוחם לרמז על התערבות או תצפית ומעקב חוץ-תבוניים שהיו לכל אורך האבולוציה שלנו ו\או של כדוה"א.
Chocoholic
New member
אני לא יודע אם
הרוב המוחץ של הקהילה המדעית משוכנע שיש תרבויות אחרות מלבדנו, או בכלל צורות חיים אחרות בכוכבי לכת אחרים; הוא (הרוב) בהחלט מתנהג מוזר בקשר לזה.
הרוב המוחץ של הקהילה המדעית משוכנע שיש תרבויות אחרות מלבדנו, או בכלל צורות חיים אחרות בכוכבי לכת אחרים; הוא (הרוב) בהחלט מתנהג מוזר בקשר לזה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.