חוקרת פרטית
New member
עדיין אוהבת אותך.......
לך.... ידעתי שאם תסתכל עליי שוב,אני אבכה. ידעתי שאחרי כל כך הרבה זמן יחד,פתאום אנחנו שוב, אבל עם אהבה חד צדדית. הסתכלתי עליך,על עורך השזוף,עינייך הגדולות ועל שפתייך, שלרגע נראו לי כמבקשות משהו, ואני לא הצלחתי להתאפק ופרצתי בבכי. חיבקת אותי,אלוהים,כמה אהבתי אותך באותו רגע. אחרי שנפרדנו סופית,עוד נתת לי תקווה שמשהו יכול להשתנות. ואני האמנתי,קיוויתי,בכיתי,והתפללתי שתחזור אליי. איכשהוא המשכתי,הסתכלתי עליך,על האיש ששינה לי את החיים. שאיתו גיליתי עולמות אחרים. עליך,שאלמלא אתה בטח הייתי עכשיו שוב מסובכת בסטוץ טיפשי. לא יכולתי לשאת את העובדה שאתה כבר לא שךי. וים של דמעות ענקיות הציף את עיניי. חיבקת אותי כאילו אתה מבין,אבל היה לי ברור שאין לך מושג, מה אני מרגישה באמת. הנחתי את ראשי על הכתף שלך,ובין דמעה לדמעה סיפרתי לך, עד כמה אני אוהבת אותך. לא רציתי לבכות,וברגע אחד קמתי,ניגבתי את הדמעות,והחלטתי שאני כבר ילדה גדולה,שיודעת להתמודד עם אכזבות, אפילו הכי גדולות. אבל ברגע שהסתכלת עליי,הן השתלטו עליי שוב,הדמעות. אני יודעת שאין מה לעשות,אבל אני כל כך מתגעגעת ל``אני אוהב אותך`` שהיית אומר לי,ויודעת שלא אזכה לשמוע את זה מימך שוב. קמת,,הושטת לי יד,עמנו שותקים זה מול זה דקה ארוכה. הסתכלת עליי שוב כאילו מנסה להבין מה עובר עליי, ופתאום אמרת שנראה לך שעדיך שתלך. ביקשתי שלא,אבל אתה הסתכלת עליי במבט מזלזל, מבט שלא ראיתי בעיינך מעולם. התישבת שוב לידי,אולי מתוך רחמים,רציתי להתחלף איתך בתפקידים. שתהייה רגע במקומי,שתרגיש מה שאני מרגישה נשארנו דוממים. פני כבושות בתוך ידיי,כתפיי רוטטות מבכי. זה כנראה היה יותר מידי בשבילך, לכן קמת ויצאת מהחדר, אני עדיין אוהבת אותך,,רק רציתי שתדע,, את המכתב הזה שמרתי המון זמן,,אבל עכשיו אני רוצה שתראה אותו תראה מה הרגשתי אז,,אבל היום אני חזקה עדיין אוהבת,, אבל מתמודדת.........
לך.... ידעתי שאם תסתכל עליי שוב,אני אבכה. ידעתי שאחרי כל כך הרבה זמן יחד,פתאום אנחנו שוב, אבל עם אהבה חד צדדית. הסתכלתי עליך,על עורך השזוף,עינייך הגדולות ועל שפתייך, שלרגע נראו לי כמבקשות משהו, ואני לא הצלחתי להתאפק ופרצתי בבכי. חיבקת אותי,אלוהים,כמה אהבתי אותך באותו רגע. אחרי שנפרדנו סופית,עוד נתת לי תקווה שמשהו יכול להשתנות. ואני האמנתי,קיוויתי,בכיתי,והתפללתי שתחזור אליי. איכשהוא המשכתי,הסתכלתי עליך,על האיש ששינה לי את החיים. שאיתו גיליתי עולמות אחרים. עליך,שאלמלא אתה בטח הייתי עכשיו שוב מסובכת בסטוץ טיפשי. לא יכולתי לשאת את העובדה שאתה כבר לא שךי. וים של דמעות ענקיות הציף את עיניי. חיבקת אותי כאילו אתה מבין,אבל היה לי ברור שאין לך מושג, מה אני מרגישה באמת. הנחתי את ראשי על הכתף שלך,ובין דמעה לדמעה סיפרתי לך, עד כמה אני אוהבת אותך. לא רציתי לבכות,וברגע אחד קמתי,ניגבתי את הדמעות,והחלטתי שאני כבר ילדה גדולה,שיודעת להתמודד עם אכזבות, אפילו הכי גדולות. אבל ברגע שהסתכלת עליי,הן השתלטו עליי שוב,הדמעות. אני יודעת שאין מה לעשות,אבל אני כל כך מתגעגעת ל``אני אוהב אותך`` שהיית אומר לי,ויודעת שלא אזכה לשמוע את זה מימך שוב. קמת,,הושטת לי יד,עמנו שותקים זה מול זה דקה ארוכה. הסתכלת עליי שוב כאילו מנסה להבין מה עובר עליי, ופתאום אמרת שנראה לך שעדיך שתלך. ביקשתי שלא,אבל אתה הסתכלת עליי במבט מזלזל, מבט שלא ראיתי בעיינך מעולם. התישבת שוב לידי,אולי מתוך רחמים,רציתי להתחלף איתך בתפקידים. שתהייה רגע במקומי,שתרגיש מה שאני מרגישה נשארנו דוממים. פני כבושות בתוך ידיי,כתפיי רוטטות מבכי. זה כנראה היה יותר מידי בשבילך, לכן קמת ויצאת מהחדר, אני עדיין אוהבת אותך,,רק רציתי שתדע,, את המכתב הזה שמרתי המון זמן,,אבל עכשיו אני רוצה שתראה אותו תראה מה הרגשתי אז,,אבל היום אני חזקה עדיין אוהבת,, אבל מתמודדת.........