עדיין ממתינה לתשובה....ילד בן 5

נמלה55

New member
עדיין ממתינה לתשובה....ילד בן 5

שלום רב, מתנצלת שזה ארוך אבל מאוד חשוב לי..... אני חדשה באתר והחלטתי לפנות אליכם מתוך יאוש ותיסכול הנובע מהתנהגותו של בני בן החמש וקוראים לו מאור. כבר תקופה ארוכה שאני לא מצליחה להתמודד עם התנהגותו של מאור. הוא מאוד רגיש, עדין, רודף צדק-זה מעסיק אותו המון: מי יקבל ראשון את הארטיק, מי יחלק את הבמבה לכולם, הוא תמיד צריך לקבוע את כללי המשחק, הוא תמיד צריך להיות הראשון. המלחמות שלו לרוב מול אחותו הקטנה בת השלוש והם מתקוטטים לא מעט. אני מבינה שזה לגיטימי וכך צריך להיות. כל אחד עומד על שלו. הבעיה היא כי רוב הזמן מאור, מהבוקר ועד הערב בוכה ללא סוף וזה באופן עקבי כמעט על כל דבר. הוא לא מוכן לשמוע "לא", הכל יעשה בדרכו, על פי החלטתו ואם לא, אזי כל המשפחה סובלת אם מדובר בנסיעה למקום כלשהו -הוא יבכה חצי שעה שעה, אם הולכים לגינה, לחוג, לספריה ועוד ועוד ועוד. העונשים לא עוזרים. הלכתי מתוך יאוש להדרכה הורית. ישבתי מול פסיכולוגית מספר פעמים ניסיתי להבין מה לא בסדר בהתנהגות שלי. הגעתי לכל פגישה עם שאלות וסצנות שהיו וניתן לי פתרון פרטני לכל מקרה. אבל מהר מאוד הפסקתי עם זה כי הרגשתי שזה לא ממש עובד. כשמטילים עונש ושולחים לחדר הוא ואחותו צוחקים לי פנים, אז הפסקתי עם זה. מה עלי לעשות???? אני ממש ממש אובדת עצות!!!!! כל יום ישנה סצנה כזו או אחרת ובסופו של דבר לאחר בכי של חצי שעה ואף יותר אני פשוט מתחילה להתעצבן. והכל נגמר באיומים וצעקות מצידי. אני כבר לא מסוגלת לשמוע אותו וברגע שהוא מתחיל לבכות ולא משנה על מה אני נלחצת ומתחילה לצרוח. אני חוזרת מאוד מאוד עייפה מעבודה, דואגת לעניינים של הבית ומשקיע בלימודים עד כמה שאפשר ויחד עם זאת אני משקיע ביליי ללא סוף. לא חסר להם כלום. והם תמיד בכל מקום: ימי הולדת, שעת סיפור וכו' וכו' וכו' אבקש לציין כי מאור ילד באמת באמת מקסים. בגן ובכל מקום כולם מחמיאים עד כמה הוא מקסים ונבון אבל ברגע שמגיעים הביתה או שאני באה לקחת אותו מהגן- הכל מתהפך. אני מגיעה עם דמעות בעיניים הביתה עם הרבה תיסכול וכאב. לאחרונה הוא מרביץ ומנבל את פיו. מה עושים??????????.
 
יחסים האתגר

שלום רב אמא יקרה, אכן קשה. אני מבינה לליבך. אני שומעת בדברייך אכפתיות רבה והשקעה גדולה. יחד עם זאת, ויותר מדוייק בעקבות הטיפוח הרב הסתבכתם במערכת של מאבקי כוח. יחסי הגומלין ביניכם תרמו להתפתחות תבנית חשיבה בקרבו של בנך בנוסח:" רק אם אני מקבל, קובע ומחליט מה שאני רוצה בכל רגע נתון אז אני מרגיש בעל ערך משמעותי ושייך" בטעות למד הילד שערכו נקבע על פי גחמת ליבו, כאשר הדברים לא נקבעים על פי דרכו הוא חש שאינו שווה ואינו חשוב. הוא נלחם על ערכו, הוא נלחם על זכותו להתקבל. הדרך בה את מגיבה (איומים, צעקות ועונשים) מוכיחה לו פעם אחר פעם שהוא צודק. ואכן, זו הדרך להשיג את מבוקשו, לקבל הרבה אימא ולנצח ב"קרב". אלא שאתם חיים כרגע ברצף של קרבות אינסופי ולמערכת יחסים זו יש לשים סוף. ילדים הם עקביים. הוא ימשיך בדרכו כל עוד ההתנהגות שלו מניבה יחס ( כולל יחס שלילי, העיקר יחס) השינוי צריך להגיע ממך. השינוי צריך להעישות במספר רבדים: הראשון ברמת ההשקפה: * עלינו ההורים להבין שהחתירה שלנו להוציא את הצדק לאור מולידה : מריבות בין אחים, תחושת קיפח ומרמור, ותביעה של הילדים שנמדוד את הצדק. משימה שנועדה לכישלון מלכתחילה. * בכוחנות לא נצליח לפתוח קונפליקטים, יתרה מזאת אנחנו מדגימים לילד שכוחנות זו דרך בבית שלנו להשיג תחושת ערך. השני ברמה הפסיכולוגית: הילד מבטא בהתנהגותו קושי למצוא מקום במשפחה(בגן הוא מצליח) . הוא נלחם על המקום. תפקידנו לעזור לו למצוא מקום בטוח, קשר חם ולעלות על מסלול של התנהגויות מועילות על מנת להשיג את התחושה שהוא שווה, חשוב, רצוי, נחוץ ומועיל. השלישי ברמה היישומית - מעשית: מה אני ממליצה? להצטרף לקבוצת הורים לומדת ולעבור תהליך של הבנה עמוקה מהם צרכי הילד ואיך אנחנו יכולים לספק לו את צרכיו הפסיכולוגים (הנ"ל) כך שהילד ירגיש אהוב, דרוש ויכול. תחושות אלה יאפשרו לו לוותר על התנהגויות מפריעות במטרה להשיג קשר. העבודה היא בשני מישורים האחד חיזוק בטחונו היאישי, ובטחונו בקשר על ידי: שיתוף, התיעצות, מתן אפשרויות בחירה, פרוק והדהוד הטוב שבו, העברת אחריות, הדהוד המועילות, צמצום התיחסות להתנהגויות מפריעות, הגדלת התיחסות להתנהגויות מועילות, גישה עקבית כזו תאפשר לו לבטא את החלקים החיוביים שבו. והשני, אחרי שלב ההצטרפות יגיע שלב ההובלה. בשלב זה הילד יקבל הודעה שיש דרכים שבהם הוא לא ישיג את מבוקשו ואז יהיה עליך לפעול בנחישות, ברגישות ובעקביות. מה דעתך? מברכת אותך ליום "ללא מריבות" בהצלחה עינת
 

נמלה55

New member
קבוצת הורים לומדת????

ענת שלום, מודה מקרב לב על התייחסותך המפורטת. היום בהחלט היה יום ללא מריבות. אני שוקלת את דבריי ומשתדלת לדבר בשקט ככל שאפשר כדי לא להגיע לצעקות ומריבות. אין ספק שישנה מלאכה מרובה לפני כי אין אני מעוניינת להזיק לבני. מה זאת אומרת קבוצת הורים לומדת??? איכן ניתן לקבל מידע נוסף??? למי לפנות??? האם תוכלי לכוון אותי???? אני מתארת לעצמי כי מדובר במפגשים במסגרת כלשהי. האם לדעתך ישנו ספר כלשהו שאני יכולה להיעזר בו או אולי משהו שאני צריכה לעשות עם מאור כדי לעבוד על היחסים ביני לבינו??? הכוונה לפעילות כלשהי שאולי עלי להתמיד בה עם מאור, מטלות כלשהן???? תודה רבה וערב נעים שיהיה
 
הכוונה...

שלום רב, מה אפשר לעשות עם מאור? לתת לו תשומת לב חמה נדיבה ויזומה בנסיבות ובמקום מתאימים . לצמצם התיחסות להתנהגויות מפריעות. להגדיל התיחסות להתנהגויות מועילות: לשקף לו את הטוב והמועיל שבו, להעריך את יכולותיו וכוחותיו. לשתף אותו בחייך, במחשבותייך וברגשותייך זו דרך תקשורת מקרבת המעבירה לילד את המסר אתה חשוב לי. להתייעץ איתו ובכך להעביר לו את המסר שגם דעתו חשובה. לאפשר לו הרבה הזדמנויות בחירה ובכך להראות לו שחייו בשליטתו ואת מכבדת ומעריכה את יכולת קבלת ההחלטות שלו. גישות אלה ועוד נלמדות בהרחבה בקבוצות הורים. קבוצות הורים נפגשות בכל רחבי הארץ. בקבוצה כזו תוכלי לפגוש הורים שחולקים חוויות ואתרים דומים לשלך לקבל תמיכה, לגלות ולהאמין בכוחות שיש בך וללמוד דרכים עכשוויות לחינוך ילדים. פרטים נוספים תוכלי לקבל במכון אדלר- שלוחה מרכזית בהרצליה(לינק לאתר של המכון מצורף לחתימתי). בנוגע לספרות מדריכה, מציעה לך להיכנס לספריה סמוכה למקום מגורייך הספרנית תכוון אותך למדף עמוס ספרים. עייני בתוכן העניינים והשאילי לך ספר המדבר אל ליבך. גם אני כאן ואת מוזמנת בשמחה לשאול שאלות ממוקדות להשתמע עינת
 
למעלה