עדיין ממתינה

[דקלה לה לה]

עדיין ממתינה ../images/Emo7.gif

עדיין ממתינה

עדיין ממתינה לתגובות מפרות ...

 

[SHIKUMTA]

שרשרתי לך תשובה, למטה

עדיין ממתינה

עדיין ממתינה לתגובות מפרות ...

שרשרתי לך תשובה, למטה

 

[דקלה לה לה]

הגבתי גם בשירשור ההוא

שרשרתי לך תשובה, למטה

הגבתי גם בשירשור ההוא
וכתבתי שם את התגובה הזאת: נכון לקח לי הרבה זמן לכתוב. אני קצב הלמידה שלי איטי וזה מולד אצלי. רוב מה שאני לומדת, אני לומדת כי אני אוהבת ומהאהבה יש הרבה רגש. כן אירועים מהעבר השאירו בי חותם בזיכרון. אתה יודע, אני זוכרת מאירועי העבר (בילדותי) את הנוף, הורי, ביתנו ובכל הזיכרונות האלה יש משהו משותף. המאפיין המשותף הוא שחווית הנוכחות שלי נמצאת בכל הזיכרונות האפיזודיים האלה. איכשהו יוצא שאני כל הזמן הייתי במצב מודעות אוטונואטית וכנראה שלמרות שאני אוהבת ללמוד את הדברים שאני מאוד מתעניינת בהם, בכל זאת המודעות שלי תופסת אותם כמידע סמנטי אובייקטיבי שאני לא תלויה בו כדי לשרוד. וכנראה שכדי להיות מכוונת ללמוד מידע כללי (סמנטי), פתאום קשה לי לעבור ממודעות אוטונואטית למודעות נואטית. אני מאוד מתחברת עם מה שאתה כותב שרגש עוזר לקדד בזיכרון מידע. ובאמת אנשים שעוברים אירועים קשים עם הרבה לחץ, נשארים עם זיכרון אובססיבי ללחץ שליווה את החוויה העצומה שהם חוו כמו שכתבת. אתה מציע לי להשתמש ברגשות כגשר לתהליך קידוד המידע. לי יש את רגש האהבה וההתעניינות לדברים שאני לומדת (כמו את הדברים שאתה כותב למשל). אבל למרות שקיימים רגשות חיוביים ביזמן קידוד המידע לזיכרון, הרגשות בכל זאת לא אפקטיביים מספיק לצורך קידוד המידע לזיכרון. אני מרגישה אפילו שאין לי שליטה על התארגנותו של תהליך קידוד המידע באופן כזה שיאפשר לי להשתמש ברגשות האהבה והסקרנות שלי לתוכן פריטי המידע כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע. ומיד כשהבנתי את מה שאתה כותב, שאל את עצמי – איך משתמשים ברגשות כך שהרגשות ישמשו כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע שנרצה אח"כ לשלוף ולהיזכר בהם בקלות יחסית ? כי לפעמים הרגשות משמשים כגשר לכל מיני מידע שאנחנו לא רוצים שנזכור אח"כ. אז איך מצליחים במודע לשים בכוונת דווקא את אותם פריטי מידע הרצויים לנו (שנרצה להיזכר בהם אח"כ) כך שהרגשות ישמשו כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע שאנו בוחרים לקדד ? אני מכירה את המונחים הפסיכולוגיים של מנמוניקה שמכילים עזרים כמו התניה קלאסית וחיזוקים חיוביים, קישור אסוציאטיבי של המילים השונות אותם אנו צריכים לזכור לבין החיים שלנו, לחשוב על מסלול קבוע שאנו עושים בכל יום למשל קמים מהמיטה, הולכים לשירותים, מצחצחים שיניים...ואז, להכניס את המילים שאנו צריכים לזכור לתוך המסלול שאנו עושים, להמציא סיפור על עד 7 פריטי מידע מתוך הרשימה שיוצגו למשך דקה וחצי ואח"כ יוצגו בתדירות הולכת ויורדת, לאפיין כל פריט מידע בתכונה או תמונה ייחודית, לחזק את הייחודיות ואת ההבחנה בין פריטי המידע וכו'... אבל הבעיה בכל המנמוניקות האלה היא שאני לא יודעת איך להשתמש בהם כדי שהם יעזרו לי להשתמש ברגשות כגשר לקידוד פריטי המידע בזיכרון. ואפילו בשביל לדעת איך להשתמש במנמוניקות המוכנות לצורך הזה אני צריכה טכניקות/טיפים ועיצות. אפילו בשביל זה.

 

[SHIKUMTA]

אז התחלנו שרשרו חדש...

הגבתי גם בשירשור ההוא
וכתבתי שם את התגובה הזאת: נכון לקח לי הרבה זמן לכתוב. אני קצב הלמידה שלי איטי וזה מולד אצלי. רוב מה שאני לומדת, אני לומדת כי אני אוהבת ומהאהבה יש הרבה רגש. כן אירועים מהעבר השאירו בי חותם בזיכרון. אתה יודע, אני זוכרת מאירועי העבר (בילדותי) את הנוף, הורי, ביתנו ובכל הזיכרונות האלה יש משהו משותף. המאפיין המשותף הוא שחווית הנוכחות שלי נמצאת בכל הזיכרונות האפיזודיים האלה. איכשהו יוצא שאני כל הזמן הייתי במצב מודעות אוטונואטית וכנראה שלמרות שאני אוהבת ללמוד את הדברים שאני מאוד מתעניינת בהם, בכל זאת המודעות שלי תופסת אותם כמידע סמנטי אובייקטיבי שאני לא תלויה בו כדי לשרוד. וכנראה שכדי להיות מכוונת ללמוד מידע כללי (סמנטי), פתאום קשה לי לעבור ממודעות אוטונואטית למודעות נואטית. אני מאוד מתחברת עם מה שאתה כותב שרגש עוזר לקדד בזיכרון מידע. ובאמת אנשים שעוברים אירועים קשים עם הרבה לחץ, נשארים עם זיכרון אובססיבי ללחץ שליווה את החוויה העצומה שהם חוו כמו שכתבת. אתה מציע לי להשתמש ברגשות כגשר לתהליך קידוד המידע. לי יש את רגש האהבה וההתעניינות לדברים שאני לומדת (כמו את הדברים שאתה כותב למשל). אבל למרות שקיימים רגשות חיוביים ביזמן קידוד המידע לזיכרון, הרגשות בכל זאת לא אפקטיביים מספיק לצורך קידוד המידע לזיכרון. אני מרגישה אפילו שאין לי שליטה על התארגנותו של תהליך קידוד המידע באופן כזה שיאפשר לי להשתמש ברגשות האהבה והסקרנות שלי לתוכן פריטי המידע כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע. ומיד כשהבנתי את מה שאתה כותב, שאל את עצמי – איך משתמשים ברגשות כך שהרגשות ישמשו כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע שנרצה אח"כ לשלוף ולהיזכר בהם בקלות יחסית ? כי לפעמים הרגשות משמשים כגשר לכל מיני מידע שאנחנו לא רוצים שנזכור אח"כ. אז איך מצליחים במודע לשים בכוונת דווקא את אותם פריטי מידע הרצויים לנו (שנרצה להיזכר בהם אח"כ) כך שהרגשות ישמשו כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע שאנו בוחרים לקדד ? אני מכירה את המונחים הפסיכולוגיים של מנמוניקה שמכילים עזרים כמו התניה קלאסית וחיזוקים חיוביים, קישור אסוציאטיבי של המילים השונות אותם אנו צריכים לזכור לבין החיים שלנו, לחשוב על מסלול קבוע שאנו עושים בכל יום למשל קמים מהמיטה, הולכים לשירותים, מצחצחים שיניים...ואז, להכניס את המילים שאנו צריכים לזכור לתוך המסלול שאנו עושים, להמציא סיפור על עד 7 פריטי מידע מתוך הרשימה שיוצגו למשך דקה וחצי ואח"כ יוצגו בתדירות הולכת ויורדת, לאפיין כל פריט מידע בתכונה או תמונה ייחודית, לחזק את הייחודיות ואת ההבחנה בין פריטי המידע וכו'... אבל הבעיה בכל המנמוניקות האלה היא שאני לא יודעת איך להשתמש בהם כדי שהם יעזרו לי להשתמש ברגשות כגשר לקידוד פריטי המידע בזיכרון. ואפילו בשביל לדעת איך להשתמש במנמוניקות המוכנות לצורך הזה אני צריכה טכניקות/טיפים ועיצות. אפילו בשביל זה.

אז התחלנו שרשרו חדש...
שלום דקלה, חג שמח! מה שהצעתי זו דרך שיכולה לסייע, למרות ששוב, על סמך מה שכתבת עד כה, את מתמודדת עם קשיים שאני לא נתקלתי בהם בקליניקה, אפילו לא אצל אנשים לאחר פגיעות מוח קשות ביותר. מה שאני מנסה להגיד זה שאם תוכלי לקשר מילים, או כל מידע סמנטי, לרגשות, לאו דווקא להצמיד רגשות למילים - למרות שזה אפשרי - אלא לנסות ולהיזכר בדברים שהמילים האלה יכולות להזכיר לך מעברך שלך, אזי ייתכן ותוכלי לזכור יותר טוב. בכל אופן, אני לא מתיימר לעזור לך כמו ש - אולי - איש מקצוע יכול לעזור בקליניקה, בפגישות מסודרות, עם תכנית מסודרת.צריך לשבת עם האבחונים שעברת, ללמוד אותם, להכיר אותך, ולנסות ולהשקיע מאמצים, יצירתיות, והמון כוח רצון - משותפים - כדי לראות האם ניתן לעזור לך יותר לעומק. בינתיים, אני מציע לך לחשוב על מה שכתבתי על ערוב רגשות. אשמח לתגובה, התחלתי להתרגל לכך שאת כותבת כל יום, אז אני מפה לתגובתך... חג שמח מאוד פביאן ב.

 

[דקלה לה לה]

איך מוצאים לאיזה דברים כדאי לקשר את

אז התחלנו שרשרו חדש...
שלום דקלה, חג שמח! מה שהצעתי זו דרך שיכולה לסייע, למרות ששוב, על סמך מה שכתבת עד כה, את מתמודדת עם קשיים שאני לא נתקלתי בהם בקליניקה, אפילו לא אצל אנשים לאחר פגיעות מוח קשות ביותר. מה שאני מנסה להגיד זה שאם תוכלי לקשר מילים, או כל מידע סמנטי, לרגשות, לאו דווקא להצמיד רגשות למילים - למרות שזה אפשרי - אלא לנסות ולהיזכר בדברים שהמילים האלה יכולות להזכיר לך מעברך שלך, אזי ייתכן ותוכלי לזכור יותר טוב. בכל אופן, אני לא מתיימר לעזור לך כמו ש - אולי - איש מקצוע יכול לעזור בקליניקה, בפגישות מסודרות, עם תכנית מסודרת.צריך לשבת עם האבחונים שעברת, ללמוד אותם, להכיר אותך, ולנסות ולהשקיע מאמצים, יצירתיות, והמון כוח רצון - משותפים - כדי לראות האם ניתן לעזור לך יותר לעומק. בינתיים, אני מציע לך לחשוב על מה שכתבתי על ערוב רגשות. אשמח לתגובה, התחלתי להתרגל לכך שאת כותבת כל יום, אז אני מפה לתגובתך... חג שמח מאוד פביאן ב.

איך מוצאים לאיזה דברים כדאי לקשר את
המילים ? חג שמח מאוד גם לך.

עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשהתכוונת להשתמש ברגשות כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע בזיכרון. ופתאום גם נזכרתי שמרפאים בעיסוק שהגעתי אליהם דרך נוירופסיכולוגים, אמרו לי גם את זה. וידעתי תמיד שהילדות שלי חתומה חזק בזיכרוני ושאפשר לקשר את המידע הסמנטי שאני רוצה לזכור לדברים שקשורים לילדות שלי. וכל הזמן היה לי קשה נורא לחשוב עד שאמצא לאיזה דברים מהילדות שלי לקשר את המידע. וכדי למצוא לאיזה דברים מהילדות שלי כדאי שאקשר מידע, היה מוקדש הרבה זמן למחשבה (לוקח לי זמן עד שאני נזכרת בדברים מילדותי) שמחפשת ומחפשת וחושבת וחושבת, הזמן עובר ובינתיים אני שוכחת שאני רוצה ללמוד את פריטי המידע הסמנטי. העיסוק במחשבה פעילה של חיפושים אחר תשובה לאיזה דברים מהילדות שלי כדאי שאקשר את פריטי המידע, היה קשה לי כל כך. ובסוף עזבתי ושכחתי. איך אפשר לדעת לאיזה בדיוק דברים מהילדות יש משמעות רגשית בשבילי ? מה עוזר לדעת את זה ? ואיך אפשר לדעת לאיזה דברים בדיוק מהילדות כדאי לקשר את המילים ופריטי המידע הסמנטי שרוצים לקדד לזיכרון ?

 

[SHIKUMTA]

המשך

איך מוצאים לאיזה דברים כדאי לקשר את
המילים ? חג שמח מאוד גם לך.

עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשהתכוונת להשתמש ברגשות כגשר לתהליך קידוד פריטי המידע בזיכרון. ופתאום גם נזכרתי שמרפאים בעיסוק שהגעתי אליהם דרך נוירופסיכולוגים, אמרו לי גם את זה. וידעתי תמיד שהילדות שלי חתומה חזק בזיכרוני ושאפשר לקשר את המידע הסמנטי שאני רוצה לזכור לדברים שקשורים לילדות שלי. וכל הזמן היה לי קשה נורא לחשוב עד שאמצא לאיזה דברים מהילדות שלי לקשר את המידע. וכדי למצוא לאיזה דברים מהילדות שלי כדאי שאקשר מידע, היה מוקדש הרבה זמן למחשבה (לוקח לי זמן עד שאני נזכרת בדברים מילדותי) שמחפשת ומחפשת וחושבת וחושבת, הזמן עובר ובינתיים אני שוכחת שאני רוצה ללמוד את פריטי המידע הסמנטי. העיסוק במחשבה פעילה של חיפושים אחר תשובה לאיזה דברים מהילדות שלי כדאי שאקשר את פריטי המידע, היה קשה לי כל כך. ובסוף עזבתי ושכחתי. איך אפשר לדעת לאיזה בדיוק דברים מהילדות יש משמעות רגשית בשבילי ? מה עוזר לדעת את זה ? ואיך אפשר לדעת לאיזה דברים בדיוק מהילדות כדאי לקשר את המילים ופריטי המידע הסמנטי שרוצים לקדד לזיכרון ?

המשך
אני מציע לך לנסות ולצאת מהניסיונות להתאמץ, תנסי "לזרום" עם המחשבות, ולתפוס רגשות, דברים שמזכירים לך המילים - לבטח לא כל מילה תזכיר לך משהו רלוונטי מהילדות אבל שווה לנסות לגבי מידע חשוב. אין פה עניין של "כדאי" או לא כדאי, כמו שאת כותבת, החישובים האלה שייכים לעולם ההגיון ודווקא כאן אני מדבר על עולם הרגש, שם צריך להרגיש בלי חישובים ואז לנסות ולקשר. זו לא משימה פשוטה, אבל ע"פ מה שכתבת, נראה לי שזו דרך אפשרית אל מול קשייך. אשמח להתעדכן תודה פביאן ב.

 

[דקלה לה לה]

../images/Emo51.gifעל הכל

המשך
אני מציע לך לנסות ולצאת מהניסיונות להתאמץ, תנסי "לזרום" עם המחשבות, ולתפוס רגשות, דברים שמזכירים לך המילים - לבטח לא כל מילה תזכיר לך משהו רלוונטי מהילדות אבל שווה לנסות לגבי מידע חשוב. אין פה עניין של "כדאי" או לא כדאי, כמו שאת כותבת, החישובים האלה שייכים לעולם ההגיון ודווקא כאן אני מדבר על עולם הרגש, שם צריך להרגיש בלי חישובים ואז לנסות ולקשר. זו לא משימה פשוטה, אבל ע"פ מה שכתבת, נראה לי שזו דרך אפשרית אל מול קשייך. אשמח להתעדכן תודה פביאן ב.

על הכל
ברצוני להודות לך על תשובותיך. אתה מבין עניין בטיפול בבעיות קוגניטיביות ומומחה בתחום. זו באמת דרך אפשרית, רק שקשה לדעת איך לעשותה. לצערי אני לא משתמשת בה כי קשה לי ליישם דברים בצורה לא מודעת, כלומר ללא טכניקה. . . חג שמח

 

[SHIKUMTA]

שלום שוב

על הכל
ברצוני להודות לך על תשובותיך. אתה מבין עניין בטיפול בבעיות קוגניטיביות ומומחה בתחום. זו באמת דרך אפשרית, רק שקשה לדעת איך לעשותה. לצערי אני לא משתמשת בה כי קשה לי ליישם דברים בצורה לא מודעת, כלומר ללא טכניקה. . . חג שמח

שלום שוב
אני מקווה שקראת את ההודעה שכתבתי לגבי מחלתי, הייתי מאושפז ולכן לא יכולתי להיות פעיל בפורום. לגבי מה שכתבת, זה שאת לא משתמשת בדרכים "לא מודעות", זאת לא תשובה מספקת - אותי - כי תמיד ניתן ללמוד. וחוץ מזה, מה שהצעתי לך זה לאו דווקא להשתמש ב- "לא מודע", אלא להפך, לתת למחשבות-רגשות לזרום חופשי יותר מבדרך כלל ולראות מה עולה משם, לא דיברתי על "לא מודע". והשאלה היא נניח ואת לא עושה את זה, מה כן? דווקא נראה לי שבעקבות מה שכתבת, זו יכולה להיות דרך טובה בשבילך תודה ואשמח אם תשתפי אותי בהמשך פביאן ב.