עדיין

[ל3]

עדיין../images/Emo10.gif

לא מרגישה טוב. עכשיו כואבי לי כל העצמות. אומנם זה לא כאב חזק ואני אפילו לא צריכה לקחת משהו נגד כאבים אבל זה כאב נודניק. וגם אין לי כוח, אני חלשה כמו זבוב. הרופאה נתנה לי אתמול נקסין ואין לי חשק להתחיל לקחת את זה.

 

[gaia20]

שירישירישירישירי......

תקשיבי לי, לכי לנוח עכשיו, קחי לך כמה שעות שינה טובות כאלה, אולי לא תקומי כמו חדשה אבל בהחלט תהיה לך הרגשה יותר טובה מעכשיו. כמו כן, תתחילי לאכול הרבה מאכלים שיש בהם ברזל.

 

[ל3]

גאיה החמודה- הלוואי ויכולתי

אפילו היום החלטתי לא ללכת ללימודים ולהשאר בבית זה לא בדיוק הייתה מנוחה. יש לי כל כך הרבה מטלות ועבודות להכין שאני לא יודעת איפה להתחיל. היום כל היום שרפתי על לימודים בבית. אני לא יכולה להרשות לעצמי את הפרוילגיה של מנוחה. ואני בטוחה שהלחץ הנפשי הוא הגורם מס´ אחת להתפרצות שלי עכשיו אבל כבר סיפרתי שאני פרפקציונסטית ושיש לי חרדת מבחינם ולהזניח את הלימודים לא נראה לי כאופציה.

 

[gaia20]

לא חייבים להזניח את הלימודים

כל אחד חייב לקחת פסק זמן בשביל לנוח, אפילו האנשים הכי עסוקים מוצאים זמן לנוח. מה שאני מציעה לך לעשות זה להקציב לך זמן לכל דבר. יש לך 24 שעות ביממה, זה הרבה זמן, אם את מחלקת את זה כמו שצריך. קחי לך שעתיים בצהריים לנוח, את לא חייבת לישון, את יכולה סתם לקרוא ספר שאת אוהבת, או סתם לשכב במיטה בלי להרדם. תקדישי את שאר היום ללימודים, אבל תפסיקי עם הלחץ הזה, זה לא טוב לך, את יכולה לפתוח ספר גם בלי להלחץ להספיק הכל... שירי, אני באמת דואגת לך, אני יודעת שאת רוצה שהכל יהיה מושלם, להספיק הכל ולהגיש הכל בזמן, אבל לא יקרה כלום אם תגשי למורה שלך ותבקשי ממנה הארכת זמן להגיש כמה עבודות, אני בטוחה שהיא תתחשב בך ותתן לך את הזמן הזה. תנסי לדבר איתה.

 

[ל3]

גאיה חמודה

הבעיה היא שהמורים אצלי לא יודעים על המחלה שלי וכך אני רוצה שגם ישאר (חוץ מהמדריכה הפדגוגית שלי שהיא כמו מחנכת בשבילי). אני לא רוצה להרגיש שונה מאחרים ולהתחיל לבקש הטבות כי אז גם בנות אחרות בכיתה ירימו גבה. אני יודעת שאני לא צריכה להרגיש ככה, אבל גם ככה בזמן האחרון אני מרגישה כמו סחורה פגומה, סוג ב´. כשאני כותבת את זה עולות לי דמעות בעיניים. עברו כבר חודשיים פלוס מאז הפעם האחרונה שלקחתי סטרואידים ויש לי פצעים מגעילים בפנים בצוואר כתפיים והמחשוף. אני מתביישת ללכת עם גופיות ובנות בכיתה שלי לא מבינות למה. גם את המשקל העודף שצברתי קשה לי להוריד ואני פשוט שונאת את הדמות שמשתקפת מהמראה. פעם היו לי פנים חלקות ומלא שער. בגלל זה אני לא לוקחת בכלל את התרופות, כבר לא איכפת לי. ולא, המראה החיצוני זה ממש לא הדבר היחדי בחיים שחשוב לי אבל הוא משפיע על המצב הנפשי שלי. כל מקום שאני הולכת שואלים מה זה הפצעים האלה? למה את עם ארוך? מה זו הפריחה הזו ונמאס לי כבר.

 

[נועה בת]

שירי חמודה

נקסין - תרופת הקסם !! תמיד טענתי ... מנסיון, אני לוקחת על דעת עצמי מתי שכואב לי, זה אנטי דלקתי ומעביר את הכאב. אחרי 2 כדורים וכבר יש הבדל !!! לא להישבר שירי, אין מקום לזה , קדימה למיטבח, סהכ נקסין לא ביקשו משהו מיוחד . ביכלל תדעו בנות/בנים.. נקסין תמיד עוזר לכאבי פרקים, ואחרי שנות ותק הרופא שלי כבר מזמן משאיר את זה לשיקול דעתי. זה כדור רק במירשם אבל לא ביגדיל. פעם , עוד הרבה לפני הלופוס הייתי לוקחת אותו לכאבי מחזור, ויש רבות כמוני.. (אני חיה על נקסין מגיל 14 כול פעם מסיבה אחרת, והינה אני פה איתכם ואפילו חיה ... רק שימו לב - אחרי האוכל !!!!!!!!!! אחרת זה הורס את הקיבה (בעצם.. איזה כדור לא הורס את הקיבה ?? ) למי שניתקע בלי נקסין-נרוסין עושה את אותה עבודה , הוא בחצי כמות המינון ולא דורש מירשם רופא.. שיריייי נוווו בלעת כבר ???