עדכון אופטימי

עדכון אופטימי

בחופש הגדול סיפרתי על ההתלבטות בין כיתת תקשורת נמוכה לילד בתפקוד גבוהה לבין כיתה רגילה עם הקלות שאני אדרוש מהמערכת. הייתי מאד לחוצה ומבולבלת...במהלך הקיץ הזמינו אותי לשיחות בבית הספר וכל פעם נתנו מידע סותר. נראה שגם אותם בילבלתי. בסופו של דבר שמחה לבשר שכל מה שביקשתי קיבלתי...
הילד בכיתה ח', קיבל פטור מלא משיעורי ספורט ושל"ח, פטור מלא מכל יציאה מבית הספר- אין טקסים, ימי גיבוש, ימי ספורט, טיולים והצגות. הוא לא מגיע ביום הזה לבית הספר באישור ההנהלה.
כל עבודה כיתתית שנעשית בקבוצות הוא יכול לעבוד לבד, הוא יושב על שולחן לבד ולייד המזגן (כמובן לבקשתו).
בהפסקות ובשיעורים החופשיים שהתפנו לו בעקבות הפטורים (גם מערבית יש לו פטור) הוא יושב על ספות לייד המזכירות ושומע מוזיקה או משחק בטלפון עם אוזניות או סתם נח.
ילדה מהכיתה שולחת לי כל יום לוואצפ שלי את שיעורי הבית כדי שנוכל לעמוד בקצב.
זה ילד שמשובץ להקבצות א בחשבון ובאנגלית. עם אייקיו מעל הנורמה.
פשוט רוצה להיות לבד. לא רוצה שיפנו אליו או ידברו אליו...שרק יתנו לו ללמוד ולעבור את שנות בית הספר בשלווה.
לבית הספר מאד קשה לקבל אותו...אפילו היום היועצת התקשרה להציע שוב סייעת- כי כואב להם הלב לראות אותו יושב על הספות לייד המזכירות...
הסברתי לה שאלה השעות הכי טובות שלו ושבזכותן הוא בכלל יכול לתפקד בשאר הזמן...
התפיסה של האנשים שאינם על הספקטרום היא שילד בודד=מסכן. שצריך למצוא לו פתרון...אני אעשה הכל כדי לשנות את התפיסה הזאת.
מרגישה מאד מועצמת עם זה שהצלחתי להגיע למצב שהבן שלי חוזר מבית הספר ואומר שהיה יום "לא רע".
אחרי שנה מזעזעת בכיתה ז...

יש תקווה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
יופי
מאחלת לכם שה"לא רע" יהפוך ל"טוב"
 
גם לי האמת קשה להבין שילד מעדיף תמיד להיות לבד

אני משוכנעת שיש לו צורך להיות לבד,
גם מבינה שהוא לא אוהב ימי גיבוש וכדומה.
אבל שתמיד אך ורק לבד-לא מאמינה.
לדעתי שווה לחשוב על איזשהן דרכים לחברות עם עוד מישהו מהילדים.
 

arana1

New member
מה שנחשב לחברות אינו כזה

ברור שאף אחד לא רוצה להיות לבד ודווקא בגלל זה מה שנחשב כיחסים משמעותיים לאדם הנורמטיבי יכול שנתפש ומרגיש כהכי ריק ומרגיז ומטריד לאדם הרגיש
 
למעלה