עדכון-אחרי חודש של דימומים

יסמין259

New member
עדכון-אחרי חודש של דימומים

אני כבר כחמישה שבועות עם דימומים מועטים שבאים והולכים (פעם הכתמה, פעם גושיש דם זעיר...), דבר שהתחיל יום אחרי בדיקת פאפ בתחילת אפריל. דימום קל אחרי בדיקה כזו הוא תופעה מוכרת אבל כשזה בא והולך יותר משבועיים, ועם קושי להשיג את המרפאה בתה"ש (פסח, לחץ בעבודה וכו', פעם הם התקשרו ופספסתי, פעם אחרת לא חזרו אליי.....) כבר הייתי מוטרדת. הלכתי לרופאה לפני כשלושה שבועות, להכעיס לא נמצא דם באותו רגע אבל נקבע לי במקום תור לקולפוסקופיה/וגינסקופיה ב-21.5.
הבוקר גיליתי דם יבש על מגן-התחתון ולאחר השתנה גיליתי מריחה ענקית של דם טרי. טסתי למרפאה ונכנסתי אחרי כעשר דקות בדחופים. הפעם גם לרופאה לא היה ספק בדימום וההשערה שיש כלי-דם כלשהו שמדמם אבל בכ"ז צריך לחכות לבדיקה ב-21 לחודש ואז אדע יותר. אם ההשערה נכונה, יצרבו אותו.
כרגע אני בעיקר מבולבלת, כי זה לא מסביר את הכאבים דמויי-הוסת ברחם או את הלחץ המעיק בנרתיק עצמו.
מישהי נתקלה במצב הזה? קשר אפשרי לאנדו'?
 

שמיץ1

New member
לא נשמע לי סביר

שזה קשור לאנדו'. בגלל שזה התחיל מבדיקת פאפ נראה לי הגיוני שמדובר בכלי דם שממשיך לדמם. למען הסר ספק, המשיכי לנסות להשיג את המרפאה בתל השומר לצורך התייעצות (אפילו טלפונית) עם הרופא.

היו לי דימומים שכאלה עם גלולות רגילות ברצף. הן פשוט לא עשו את העבודה, ואז היו לי גם את הכאבים שאת מתארת ועברתי לדיכוי אחר. מצד שני, זה לא היה אחרי פאפ, ולכן עדיף שתמתיני עד שתצליחי להשיג את מומחה האנדו' שלך.
 

יסמין259

New member
מחכה לטלפון מתה"ש.

בוקר נוסף עם דם וכאב. מצא חן בעיני - יותר משנה ללא דימום וכאבים. מקווה שלא נסתיימה לי תקופת החסד.
 

יסמין259

New member
לא הצלחתי להשיג מענה. בסוף הייתי במיון.

כל היום ניסיתי להשיג מענה - עומס רציני במרפאה וקו תפוס.
בסוף התייעצתי עם מוקד האחיות, הופניתי למיון ועברתי בדיקות דם ושתן. הרופא התורן אפילו לא בדק אותי. לדבריו הדימום בהחלט ייתכן ואף נפוץ... וכמובן שגם קיבלתי את שיחת ה-"מתי היריון" המרגיזה! ועוד כשהחבר הטרי שלי נמצא ממש מחוץ לדלת.... כאילו אין לי מספיק מסבתא שלי, גם הרופאים דוחפים אותי לכיוון היריון (ואת מי זה מעניין אם אני רוצה בכך או לא, אם זה זמן מתאים או לא, או אם אני בכלל לא במצב רוח לדון בכך).
מצב נתון; מדממת כמו וסת חלשה, כואבת, ממתינה ל-21.5 (קולפו/וגינסקופיה), התייעצות עם מומחה אנדו' כלשהו לגבי הפסקה זמנית/שינוי מינון ואם הבעיה תמשיך - לשקול היסטרוסקופיה...
למותר לציין את ההשפעה של הערב הזה.
 
איך לא בדק אותך איך?

כשהייתי עוד לפני האבחון הזה היה איזה לילה שדיממתי כמו חיה שחוטה. צלצלתי למוקד קופת חולים והפנו אותי לבילינסון. עם הדם ועם הכול בדקו אותי. זה היה מגעיל וכואב אבל זה היה הכרחי כדי להבין ממה נובע הדימום. בהמשך (לא באותו יום כמובן) עשו לי גרידה אבחנתית ומצאו היפרפלזיה.

ומה הקשר היריון עכשיו? היריון אמור להיות פתרון למחלה? נשמע לי כמו טמטום במיטבו, סליחה על הביטוי.

תרגישי טוב...
 

יסמין259

New member
הדימום חלש מכדי

שיחליטו לאשפז אותי, להחזיק אותי בצום ולבצע פעולות פולשניות שאולי לא צריך. הוא אמר שאם אני רוצה, אין לו בעיה לאשפז לקראת גרידה מחר אבל הוא לא רואה צורך בכך ולי הספיק לשמוע את זה ולהחוויר כאילו דיממתי ליטר במכה.
כל עוד אפשר להימנע מפעולות כאלו, אמנע. זה נראה ומרגיש כמו וסת, אבל חלש מדי.

הוא לא הרופא הראשון שמכוון אותי להיריון. ובראש שלי "איזה היריון על ראשך עכשיו???? אני רק שלושה חודשים בקשר הנוכחי, גרה ביחידה בגודל 18מ"ר בקצה המדינה, רחוקה מהמשפחה שלי ורק מתחילה להתאושש מחובות.... אתה מנסה לעזור לי או להבהיל אותי ואת החבר שלי????". הצליח לעצבן אותי - אני מנסה להתחמק באלגנטיות, החבר שלי מחוץ לדלת שומע הכל ולחוץ יותר ממני, והדר' עוד ממשיך ללחוץ. ממתי היריון הוא הפתרון???
 
לאשפז לא אשפזו גם אותי

עם הדימום המחריד שהיה לי. אני סובלת מדימומים עזים כל החיים שלי, אבל זה לגמרי היה השיא (ולא הפעם הראשונה שהגעתי בגלל זה למיון). לא מאשפזים כל כך מהר. נתנו לי אינפוזיה וכדורי פרוג'סטרון שהחלישו את הדימום עד שעצרו אותו.

רק נראה לי מוזר שרופא במיון מסתפק בתיאורים שלך בלי לבדוק ולראות בעיניים שלו או לפחות באולטרסאונד את מה שצריך לבדוק.

וזה לגמרי מקומם, ההצעה של ההיריון כתרופה ל"מכה". רופאים.
 
למעלה