עדכון-- דייט-- מבולבל

עדכון-- דייט-- מבולבל

חזרתי עכשיו מדייט.

על פניו הכל היה בסדר.

והבחור קיבל את השיגעונות שלי.

סיפרתי לו על האישו שלי עם סקס והוא נורא גילה רגישות בעניין.

בהמשך הערב הוא נגע בי קלות ושאל אותי אם זה בסדר

עניתי שכן.. כי הרגשתי באותו רגע שדי כן.


הכל על פניו היה בסדר,


פתאום,
כל הדרך הבייתה הייתי עצוב.

צעקתי לעצמי באמצע הרחוב בלי שליטה "אל תיגע בי, אל תיגע בי"

לבד ברחוב, בלי שום סיבה נראת לעין.


אני מרגיש רע ולא רוצה לראות אותו שוב כרגע,


מה לא בסדר איתי..

אני כבר מתחיל להאמין שלאישו הזה אין פיתרון. :(
 

Matzeket

New member
מה כן ניסית לעשות ולא עבד

שאתה חושב שאין פתרון?!...

בעיות לא נפתרות מאליהן ולפעמים דרוש קצת יותר מאמץ ותהליך קצת יותר ארוך כדי לפתור עניין מסוים
בטח ובטח כשזה עניינים שבנפש וברגש

אתה אומר שאתה לא בסדר
אתה טוען שלאישיו שלך אין פתרון
אבל לא נשמע שעשית מאמץ מיוחד כדי שהוא ייפתר

לצאת לדייט זה צעד מדהים בלקבל את עצמך ואת מי שאתה
אבל זה לא פתרון לחרדה
זה לא נותן מענה לפחדים שלך סביב העניין הזה

ויכול להיות שאת הכלים שאתה צריך להתמודדות תוכל לקבל רק בעזרת איש מקצוע

אל תתייאש
אם רע לך
אם אתה רוצה לשנות-
תעשה את זה!
מגיע לך חיים טובים כמו לכל אחד אחר
תעניק את זה לעצמך!

בהצלחה רבה
ושתהיה שנה טובה!
 
היי תודה על התגובה

האישו שלי סובב סביב מגע,
&nbsp
אחרי הדייט קיבלתי פלאשבלקים של המגע שהיה לנו.
&nbsp
כל פלאשבק הרגשתי טיפה יותר מת מבפנים.
&nbsp
כאילו חוויתי את הדייט כחוויה של אונס, למרות שכל מגע שלו הוא ווידא איתי לפני שזה בסדר, ובאותו הרגע ניתחתי את זה בראש והחלטתי שזה די בסדר.
&nbsp
לקראת הסוף פשוט נכבתי.
&nbsp
וכל מחשבה בשנייה שאחרי סופגת ממני יותר אנרגיה ויותר שפיות ממה שהכלתי.
&nbsp
&nbsp
אני לא יודע למה זה ככה..
&nbsp
מחרפן אותי שזה ככה.
&nbsp
אני לא יודע מה עוד לעשות עם החרדה הזאת ממגע מלבד לפשוט לקפוץ אל תוך הבריכה ולחוות מגע בצורה טובה.. סוג של חוויה מתקנת.
&nbsp
אבל אחרי הדייט הזה פתאום אני התחלתי לחשוש שאת הפצע הזה אולי אי אפשר לרפא.
&nbsp
אם כל כמה שהחוויה בדייט כביכול הייתה אמורה להיות חיובית.. המוח שלי פירש הכל לצד השלילי. למרות שמובן לי שאין סיבה להרגשה כזו שלילית.. אני פשוט נשאר חסר אונים מול האינסטינקטים שלי.
&nbsp
&nbsp
אני פשוט לא יודע מה עוד לעשות..
קפצתי לבריכה וטבעתי.
&nbsp
&nbsp
אני מוכן ממש להתאמץ בשביל לפתור את זה.. כי בסופו של יום אני לא רוצה להזדקן לבד.
&nbsp
&nbsp
אבל.. איך?
&nbsp
&nbsp
תודה.
 

Matzeket

New member
לפעמים אנחנו חווים איזושהי טראומה

שאחריה אנחנו מפרשים דברים שקורים לנו כשחזור של הטראומה;

הדוגמא הכי נפוצה זה הלם קרב, אבל זה לא חייב להיות משהו כל כך קיצוני; יכול להיות שפעם טעמתי גבינה מקולקלת ואחרי זה אני לא אוכל יותר אפילו להריח גבינה בלי לקבל בחילה.

בעוד שאפשר להסתדר בחיים בלי גבינה בד"כ, קשה מאד להסתובב בעולם בלי מגע.

מצד אחד אתה רוצה במגע, הוא אפילו נעים לך
מצד שני, המח (או הנפש) שלך מפרשים את המגע כסוג של טראומה ואפילו אונס.

מה עושים?
מוצאים מטפל טוב!!!!!
בהחלט יש לדברים האלה פתרונות והם בהחלט קורים אחרי תהליך ארוך של עבודה קשה
אבל הפתרון לא יגיע מעצמו
ולפעמים הכלים להתמודד לא נמצאים בסל הכלים שיש לנו וצריך עזרה מבחוץ.

אתה צריך לשבת עם מטפל טוב ולנתח יחד איתו מה קורה שם
מה הנפש שלך עוברת כשמישהו נוגע בך
איך אתה תופס את עצמך באותו רגע
איך אתה תופס את האחר ואת האינטראקציה ביניכם באותו רגע
וגם איך אתה תופס את כל הנ"ל ברגעים שאחרי.
יכול להיות שגם תצליחו להבין מאיפה זה מגיע ועל מה זה יושב ויכול להיות שתסתפקו בעזרה פרקטית לפטור את החרדה הזו
אבל למטפל טוב בהחלט יהיה כלים לתת לך לעבור את הרתיעה הזו.

אתה מוכן להתאמץ?
נהדר!
שב על ספר הטלפונים וחפש מישהו להתחבר אליו כמטפל
[גם למצוא מטפל טוב זה סוג של 'דייט' וצריך כימיה וחיבור למטפל ומצד שני גם צריך לתת לטיפול זמן וצ'אנסים לעבוד-
אז גם אם דברים לא קורים מייד, לא להתייאש מההליך הטיפולי. זה רק יכול להועיל ולקדם ואתה לא במקום שיש לך מה להפסיד.
במקרה הכי גרוע- אם אתה מרגיש שאין חיבור, שלא נח לך- מחליפים מטפל (ואולי כמה) עד שמוצאים מישהו שיש איתו 'קליק' ]

בהצלחה רבה!
 
למעלה