עדכון- הסקירה הראשונה עברה יפה!

[ויש תקווה לאחריתך]

עדכון- הסקירה הראשונה עברה יפה!

כמה דברים שעדיין מטרידים אותי:
1. בגלל תנוחה הרופא לא ראה את הפנים של העובר, אז נעשה השלמה
2. כתוב "יציאת כלי דם לא הודגמה". הבנתי ממנו שבשלב כזה זה לא סיפור גדול, אבל כמובן שזה מלחיץ אותי בכל זאת..
עוד מעט נעשה חלבון עוברי, זה קשור גם לעניין כלי הדם?
3. האיש רוצה להתחיל לספר לאנשים ולי ממש קשה,
למרות שאי אפשר כבר כ"כ להסתיר, מה עושים? מתי צריך לספר כבר בעבודה?
איך מספרים לאנשים ונשארים שפויים?

 

[idit84]

איזה כיף!!!

קודם כל והכי חשוב, כיף לשמוע שהסקירה עברה טוב ואפשר קצת לנשום לרווחה.
לגבי יציאת כלי דם, אין לי מושג.
לגבי הדילמה האם לספר או לא, לדעתי, שווה להיות גמישים ולהגיע להבנות ביניכם. גם אנחנו עמדנו/ עומדים באותה דילמה כי אני מחר בשבוע 16 והבטן ממש יצאה עכשיו וכבר אי אפשר ממש להסתיר, מצד שני, אני עוד לא מוכנה לספר. מבחינתו אנחנו מספרים לאנשים הקרובים שגם אם יקרה משהו לעוברית בשלב כלשהו, הם ידעו וחשוב שידעו כדי לתמוך. לגבי האנשים מהעבודה, יש אצלי כמה שיודעים מכורח נסיבות שהיו וכל השאר ידעו כשאני אהיה מוכנה שידעו (אפילו שהם ינחשו או ניחשו כבר קודם). דרך אגב, לאלה שסיפרתי, הודעתי ישר שלא יגידו לי מזל טוב ואמרתי בהכי בוטות- ג פעם קודמת אמרו מזל טוב והיה מזל מאוד רע אז אל תגידו את זה ואז הם אומרים בשעה טובה שזו אמירה שאני מסוגלת להתמודד איתה. מבחינת העבודה של בעלי, אמרתי לו שיעשה מה שנוח ומתאים לו כי אין לי שום אינטרקציה איתם ולכן זה פחות מהותי עבורי.
הכי חשוב, תהני מהסקירה הטובה!!

 

[ויש תקווה לאחריתך]

תודה!!

נראה לי שאאמץ את הגישה שלך ברשותך

 

[כבשה0פועה]

כמוך עדית גם אני מתקנת את כולם ל'בשעה טובה'

אמנם אני ממש בסוף, אבל בקצה המרתון בן השנתיים עדין חוששת ומבקשת ש'מזל טוב' יאחלו לי כשהוא יהיה בריא בידיים.

 

[כבשה0פועה]

מספרים למי שבוחרים

ופשוט מחכים עם כל היתר.
בעבודה צריך להודיע בחודש החמישי, אפשר כמובן קודם (תלוי ביחסים שלך עם המעסיק).
לגבי יציאת כלי הדם - אין לי מושג, מקוה עבורך שזה פרוצדוראלי וחסר משמעות.
ברכות על הסקירה המוצלחת, שרק תמשיכו ככה.

 

[ויש תקווה לאחריתך]

תודה

 

[ספרקית]

איזה יופי!

הנה בא פורים שמח

אני כל כך שמחה לקרוא את העידכון שלך

. חשבתי עלייך הרבה בימים האחרונים.

לגבי הפנים של העובר, אני לא זוכרת מה אמורים בכלל לבדוק בשלב הזה. הרי ראו כבר את הפנים בשקיפות, לא? שם בודקים גשר אף תקין וכו׳. יש משהו ספציפי נוסף שאמורים לבדוק בסקירה?

לגבי יציאת כלי דם... ברור שכל דבר שהוא לא פרפקט, ישר מלחיץ אותנו. אבל אם הרופא חושב שזה לא סיפור גדול, הייתי מנסה להאמין לי. אני בטוחה שאם זה היה סיפור, הוא היה שולח לבדיקות נוספות. בעיקר לאור הרקע שלך (נכון שזה לא קשור לספינה ביפידה אבל עדיין עם רקע כזה של אובדנים, הרופאים תמיד נזהרים שבעתיים). עד כמה שאני מבינה, ההערה מתייחסת למבנה הלב. אני לא חושבת שיראו את זה בחלבון עוברי. יכולה לספר לך שממצאים והערות לגבי הלב הם מאוד נפוצים בסקירה ראשונה והמון המון דברים מסתדרים לבד עד הסקירה השניה. אני מניחה שזה נובע מכך שהלב עדיין לא מספיק מפותח בזמן הסקירה הראשונה. מקווה שגם אצלך בסקירה השניה הכל יהיה תקין.

איך מספרים לאנשים ונשארים שפויים? זו השאלה הכי קשה בפוסט הזה

אני מספרת למשפחה ולחברים קרובים ולשאר בכלל לא טורחת לספר. אם שואלים, אני לא מכחישה וזהו. משתדלת להזכיר לעצמי כל הזמן שזה בכלל לא משנה מי יודע ולמה. מה שיהיה יהיה (ואני כל כך מקווה שיהיה טוב ושבעוד כחודשיים וחצי אוכל להעלות פוסט מחויך כמוך).

 

[ויש תקווה לאחריתך]

תודה! הרגעת אותי קצת

הוא רצה לבדוק שאין שפה שסועה
אבל אמר שזה לא משהו קריטי ונבדוק כאמור בהשלמה עוד כמה שבועות

מה שאמרת על הלב הרגיע אותי, תודה!!

מאחלת לך גם פוסט שמח ומחוייך וקצת שלווה בלב

 

[TheWindCriesMary]

איזה יופי!

שרק תמשיכו לקבל בשורות טובות

לגבי לספר - תגלי לי כשתדעי

חברים שלא ראו אותי בחודשיים האחרונים עדיין לא יודעים.
בעבודה סיפרתי מיד אחרי הסקירה, כי כבר התחילו לראות (וחצי משרד חשד בכל מקרה).

 

[ויש תקווה לאחריתך]

אמן ואמן!

היום סוף סוף הצלחנו לספר להורים
לפי כמות הנהרות שנשפכו נראה לי שעם שאר האנשים אמתין קצת

 

[מאמארוני]

חדשות טובות! שמחה לשמוע

לגבי הממצאים נכתב לא מעט, אין לי מה להוסיף. "לא הודגמה" זה אומר שהרופא לא הצליח לראות בבדיקה הזאת, זה לא מעיד על בעיה לפי הניסוח.
לגבי לספר אז אני באופן אישי מספרת מרגע הדופק, ואנשים קרובים - כמה חברות נפש ואמא סיפרתי בשלב המקלון. זה די חריג בנוף פה, אז לא יכולה להמליץ לך על זה.
בעבודה גם סיפרתי מייד, בעיקר בגלל שאני עובדת במקום עם קרינת רנטגן ויותר חשוב לי למנוע איזו תאונת קרינה מחוסר ידע מאשר לשמור על סוד. מה גם שאני מרגישה כל כך רע שבלתי אפשרי להסתיר, בערך מיום היחסים ועד הלידה.
באופן עקרוני, האנשים שתרצי את התמיכה שלהם אם חלילה יקרה משהו להריון - הם אלה שאת צריכה גם לספר להם על ההריון. לי היה ברור שאני אבוא לבכות לחברותי ברגע שיהיה כימי, או לא יהיה דופק, אז סיפרתי כבר בשלב החשד שאני בהריון. לא, נדייק, שיתפתי גם שאנחנו מנסים, והאם הספקנו בביוץ, כי אני מנהלת עם החברות הקרובות שלי שיחות כאלו.
על פי חוק את חייבת לידע את המעסיק בשבוע 20. מבחינת נימוס - זכותך לא להגיד מילה לאיש מלבד המעסיק שחייב לדעת לפי החוק, וזה גם לא מנומס לשאול אותך שאלה ישירה כזו. אם כי אנשים ישאלו כמובן.
והאמת - אני מוצאת הרבה עידוד ושמחה באנשים מסביב, אלו שיודעים על האובדן ושמחים עבורי במיוחד בהריון החדש. וגם עושים עבורי כל מיני ג'סטות קטנות כמו להביא לי תפוח על הדרך מחדר אוכל, או לפנות לי את הכורסא הנוחה ולעבור לשרפרף. זה מאפשר לי להרגיש את התקווה שלהם שההריון יגמר בטוב, ולא יודעת, אולי אוסף תקוות שכזה באמת עוזר במשהו. זה מאפשר לי להרגיש בהריון בצורה נעימה.

 

[ויש תקווה לאחריתך]

תודה!

למי שהיה חשוב בעבודה שידע סיפרתי כבר בהתחלה, לא כי רציתי, אלא כדי למנוע תאונות כמו שהגדרת יפה

בשבת ישבנו עם המשפחה והחברים הקרובים וסיפרנו להם והאמת שהיה לי קשה עם השטף של השמחה, כי אני, מה פתאום שאהיה שמחה? זה חדש לי.. בגדול עבר בסדר וכמו שכתבת, הג'סטות הקטנות האלה נהדרות

 

[שירהד1]

בשורות טובות! שימשיך כך

 

[ויש תקווה לאחריתך]

אמן!