עדכון טוב
הי לכולם, הבטחתי עדכון והנה הוא מגיע. שבוע לפני הסקירה התחלתי לרדת מהפסים, למזלי יומיים לפני הסקירה התחלתי להרגיש תנועות אז הפחד שלא יהיה דופק בכלל ירד לי. מאידך התחלתי יותר לחשוב על מומים איומים ונוראיים. לילה לפני הסקירה, היה הלילה הגרוע ביותר בחיי, הגננת של הילד שלי שאלה מה קרה כשראתה איך אני נראית אותו בוקר. ב-5 בבוקר התעוררתי מסיוט, שכמותו מעולם לא חלמתי. התעוררתי עם דופק מואץ, מזיעה, ומפוחדת מאוד. כמה שעות לקח לי להירגע מזה, ועד עכשיו זה נראה לי סיפור זוועה נוראי. זה לא משהו שקשור ישירות למומים או לעובר, אלא משהו אחר שכנראה מנקז את כל הפחדים. בכל אופן מזל שהסקירה היתה בבוקר, כל הזמן רק חיכיתי שהרופא ימצא כבר את המום האיום ונורא אבל לא היה. זו בת (אחרי שני בנים). בעלי ברקיע השביעי (הוא לא חשש מעולם שההריון לא בסדר, גם כשהיה דימום, לאחר שתי הפלות, הוא היה בטוח שהפעם זה יהיה בסדר. הוא ישן בשקט ולא הבין בכלל מה אני רוצה). המומחה אמר שנראה לו שהדימום נבע מכך שהשילייה היא בחלקה הקטן שיליית פתח. אבל עכשיו הכל בסדר וזה לא צריך להפריע. אני על מין העובר לא חשבתי בכלל לפני הסקירה, רק שהכל יהיה בסדר. אז יצאתי מהבדיקה באאוט לגמרי, אחרי שכל ההריון חושבים, למה אני צריכה לסחוב כל כך הרבה אם ממילא בסוף תהיה הפלה, קשה להתרגל לרעיון שהכל בסדר... בכל מקרה מאז הסקירה, כבר שלושה ימים אני רגועה, ישנה טוב, ומתחילה להאמין שזה באמת ייגמר בשלום. בטח לקראת בדיקת מי השפיר יתחילו שוב החששות, אבל בינתיים הכל בסדר, ואני מקווה להמשיך כך. אים עבר סוף השבוע שלכם/ן? אני מאחלת מכל ליבי שכולם וכולן יזכו בקרוב להריון תקין, עם כל הפחדים, עם כל החששות, אבל כזה שנגמר בשלום ובאושר.
הי לכולם, הבטחתי עדכון והנה הוא מגיע. שבוע לפני הסקירה התחלתי לרדת מהפסים, למזלי יומיים לפני הסקירה התחלתי להרגיש תנועות אז הפחד שלא יהיה דופק בכלל ירד לי. מאידך התחלתי יותר לחשוב על מומים איומים ונוראיים. לילה לפני הסקירה, היה הלילה הגרוע ביותר בחיי, הגננת של הילד שלי שאלה מה קרה כשראתה איך אני נראית אותו בוקר. ב-5 בבוקר התעוררתי מסיוט, שכמותו מעולם לא חלמתי. התעוררתי עם דופק מואץ, מזיעה, ומפוחדת מאוד. כמה שעות לקח לי להירגע מזה, ועד עכשיו זה נראה לי סיפור זוועה נוראי. זה לא משהו שקשור ישירות למומים או לעובר, אלא משהו אחר שכנראה מנקז את כל הפחדים. בכל אופן מזל שהסקירה היתה בבוקר, כל הזמן רק חיכיתי שהרופא ימצא כבר את המום האיום ונורא אבל לא היה. זו בת (אחרי שני בנים). בעלי ברקיע השביעי (הוא לא חשש מעולם שההריון לא בסדר, גם כשהיה דימום, לאחר שתי הפלות, הוא היה בטוח שהפעם זה יהיה בסדר. הוא ישן בשקט ולא הבין בכלל מה אני רוצה). המומחה אמר שנראה לו שהדימום נבע מכך שהשילייה היא בחלקה הקטן שיליית פתח. אבל עכשיו הכל בסדר וזה לא צריך להפריע. אני על מין העובר לא חשבתי בכלל לפני הסקירה, רק שהכל יהיה בסדר. אז יצאתי מהבדיקה באאוט לגמרי, אחרי שכל ההריון חושבים, למה אני צריכה לסחוב כל כך הרבה אם ממילא בסוף תהיה הפלה, קשה להתרגל לרעיון שהכל בסדר... בכל מקרה מאז הסקירה, כבר שלושה ימים אני רגועה, ישנה טוב, ומתחילה להאמין שזה באמת ייגמר בשלום. בטח לקראת בדיקת מי השפיר יתחילו שוב החששות, אבל בינתיים הכל בסדר, ואני מקווה להמשיך כך. אים עבר סוף השבוע שלכם/ן? אני מאחלת מכל ליבי שכולם וכולן יזכו בקרוב להריון תקין, עם כל הפחדים, עם כל החששות, אבל כזה שנגמר בשלום ובאושר.