עדכון טיפולים אלטרנטיבים

[הכוכב הרביעי]

עדכון טיפולים אלטרנטיבים

אז ככה: פניתי לעובדת השיקום במקום מגורי, והיא גילתה סימפטיה, הבינה על מה אני מדבר, הכירה חלק מהטיפולים שביקשתי(זה לא כל כך טריוויאלי כמו שתיכף תראו), והפנתה אותי ללשכת השיקום שמטפלת באיזור שבו קבור אבי. אבל מתברר ששם, בלשכת השיקום ברחובות, עדיין לא שמעו שהמאה ה- 21 כבר פה. העובדת שמטפלת בתיקים של המועצה המקומית הרלוונטית זאת שרה צוראבל, והיא לא נמצאית. אפשר להשאיר לה הודעה והיא תחזור תוך שבועיים. לא, אף אחד לא מוסמך לטפל בינתיים בחללים "שלה". לא, היא לא חזרה. התקשרתי עוד פעם אחרי שלושה שבועות, והפעם הצלחתי למצוא את הגברת. שעה לקח לה לוודא שאני אכן אמור להיות מטופל אצלה. באיזה ישוב אמא שלך גרה? איזה מועצה איזורית זאת? אה, אבא שלך קבור בישוב אחר? אז באיזה ישוב אבא שלך קבור? באיזה מועצה איזורית זאת? וכו' וכו'. היא כמובן לא הבינה על מה אני מדבר, ואין לה מושג למה צריך רפואה אלטרנטיבית (זאת רפואה, לא?) כדי לפתור בעיות פסיכולוגיות. יכול להיות שבדרום עוד לא שמעו על הקשר גוף-נפש? מה שכן, היא יודעת לצטט נפלא מתוך התקנון: אין טיפולים אחרי גיל 30, אבל אפשר לעלות לועדת חריגים, אם תוכיח שמדובר בבעיה שנובעת מהשכול. אבל עדיין זה יהיה רק טיפול אצל פסיכולוג או עובדת סוציאלית (הסטיגמה המגדרית במקור). אה, כן, והיא מוכנה להעביר את המכתב בקשה. כאילו שאין לי סניף דואר וחמישים חברות שליחויות כאן על יד הבית. טוב, השאלה היא מה עושים עכשיו. פסיכולוג שמכיר (אולי) את המערכת, וגם את הרפואה האלטרנטיבית (בטוח) טען שחבל לי לבזבז את הזמן, כי במילא לא יאשרו לי כלום. אני, את מה שאני צריך מבחינת טיפולים וסדנאות, מתכוון לעשות בכל מקרה כי אין לי שום כוונה לוותר על החיים. אני גם אעשה כל דבר אצל מי שהכי טוב בתחום שלו והכי מתאים לי לעבוד איתו, בלי קשר לתעודות הסמכה אלו ואחרות. מה לעשות שדרכי הטיפול המוכרות ע"י הרפואה המערבית (ולכן גם ע"י מדינת ישראל הרשמית ושלוחותיה) הן רק אפשרות אחת, ובדרך כלל לא המוצלחת ביותר, לטפל בבעיות רגשיות. אבל מצד שני, זה עניין לא זול, ואני אשמח לקבל מימון שלדעתי מגיע לי. אבל איך אני מתקדם מכאן? יש למישהו רעיון?

 

[איצ4]

תשובה כללית

א. בצד העקרוני: אם להורים/אחים/אלמנות של חללי צה"ל נוהג משרד הביטחון לאשר טיפול אלטרנטיבי מהסוג שאתה מבקש, ולא לך כיתום בגלל גילך (מעל 30 שנה) אז העמותה אמורה להתערב למענך. לי ידוע שבמצבים סופניים וכיו"ב יש מימון של משרד הביטחון לטיפול אלטרנטיבי. ב. בהיבט החוקי: לכאורה הכתובת לתלונה שלך אינה משרד הביטחון אלא אמורה להיות משרד הבריאות או המחוקק בכנסת, כדי שיכירו בטיפול פסיכולוגי בידי מטפל אלטרנטיבי. ג. מהכעס שלך בלבד לא תיוושע. קבל קודם אישור מרופא/ה משפחה שלך בקופ"ח לטיפול אלטרנטיבי ואחכ' פנה למשרד הביטחון. זאת הפרוצידורה הקיימת לגבי החזר או השתתפות כספית מצד משרד הביטחון. ד. למרות שלך דחוף לפתור בעיה אישית, שווה לבחון אותה גם בראיה ציבורית שהרי אתה מציג את בעיתך ברוח די לוחמנית.

 

[הכוכב הרביעי]

הבהרות

א. בוודאי ששוה לבחון את הבעיות בראיה ציבורית, וזאת בדיוק הסיבה שאני מעלה אותה כאן. מבחינה אישית, אני מרוויח מספיק בשביל לממן לעצמי את הטיפולים שאני צריך, בלי טובות של אף אחד (חמסה חמסה מלח מים). כמובן שאין לי שום כוונה להוושע מהכעס שלי בלבד - נהפוך הוא. אני כן משתמש בעזרה, ואני כן מטפל בעצמי. ב. לא מדובר כאן על מצב סופני, אלא בפירוש על טיפול שהוא תחליף הרבה יותר מוצלח לטיפול הפסיכולוגי הסטנדרטי. בעוד 15 שנה, פסיכולוגים ורופאים שלא יטפלו בשיטות הללו לא יטפלו בכלל. עד אז, הם הצליחו ליצור מונופול על האמת, ולכן כרגע משרד הבטחון לא מאשר טיפולים כאלו בכלל. או לפחות כל עוד אין לבעיה הרגשית סימפטום פיזיולוגי שרפואת האליל המערבית לא מצליחה לפתור בהתערבות כירורגית או כימית (להלן מצב סופני). ג. הבחירה בנוסח לוחמני היא מודעת. זה עוד טריק שלומדים כשמטופלים בשיטות אלטרנטיביות: איך לכעוס. לכעוס באמת ולהפגין את זה - במצב ומול מי שצריך. כאן ובנושא הזה צריך. ד. ההצעה לגבי רופא המשפחה לא נראית לי.קודם כל כי כמובן שאין לי רופא משפחה. כשצריך, אני הולך למטפלים אלטרנטיבים. שנית, כי קופת חולים תפנה אותי רק לאותם דברים שהם מכירים בהם כבר (ראה סעיף ב' לעיל), ואלו כאמור מצומצמים מאד, למרות שהמצב שם קצת (אבל רק רקצת) יותר טוב בשנים האחרונות. אני מחפש הכרה בכך שכל טיפול וכל סדנה העוסקים ברגשות ובקשר גוף-נפש, צריך להיות ממומן ע"י משרד הבטחון, ולא רק טיפולים שהוכרו ע"י גילדה מאד מסויימת המחזיקה בתפיסת עולם מוגבלת (קרי: הרפואה המערבית). כך, ורק כך, יוכל כל אחד לקבל את הטיפול המתאים עבורו. יש עוד הצעות?

 

[איצ4]

התיחסות לסעיף ב

מנקודת מבט של מי שמתמצאת בצד המקצועי צר לי על הביטחון המופלג שלך בצדקתך. גם בהיבט הפוליטי של שינוי בחקיקה צפויה לך אכזבה. רעיונות מהסוג שאתה מאמין בהם צריך לבסס כדי שלא יפלו על הסף. במילים אחרות כדאי שתשאיר את מלאכת השכנוע לאנשים פחות נאיבים ממך.

 

[הכוכב הרביעי]

אז אני מחפש את האנשים האלו

את מוכנה לקחת על עצמך את מלכת השכנוע? או לספר מהו הנסיון המקצועי שלך, שעליו את מסתמכת? או לספר גם על מה צריך לבסס רעיונות כאלו, במקום הקביעה הכללית ש"צריך לבסס"?

 

[איצ4]

תגיד, כל הבלה בלה שלך

קשור באיזה צורה שהיא לפורום הזה של יתומי חללי צה"ל?

 

[הכוכב הרביעי]

הופה, נגעתי בנקודה רגישה, אה?

בואי נראה: יתום צה"ל מבקש לבדוק האם הוא זכאי לקבל החזרים כספיים עבור טיפולים בבעיות רגשיות שנגרמו לו עקב יתמותו. האם זה קשור או לא קשור לפורום? נדמה לי שהתשובה ברורה. בקיצור, את רוצה לעזור או לא? את רוצה להתחיל לדבר לעניין או לא? את מוכנה להבהיר על סמך מה את טוענת שאת "מתמצאת בצד המקצועי" או לא? כי אם התשובה לאחת מהשאלות הללו היא לא, אז אולי תשאירי את הבמה לאנשים שכן מוכנים לעזור, מדברים לעניין, ולא מתהדרים בקרדיטים חסרי כיסוי.

 

[No name for now]

חברים יקרים

פה זה פורום וכולנו מתבקשים לכבד דעות של אחרים גם אם הן שונות משלנו

זכרו שה"לא מוכר", סביר שיראה לנו משונה לעניין הקשר לפורום, יש מקום לדיונים יותר מהותיים על אפשרויות השיקום כגון אלה, כולם מומזנים להביע דעה בין אם היא בעד או נגד. לעניות דעתי טיפולים אלטרנטיביים זה מושג רחב מדי, אם הכוכב הרביעי יוכל לשפוך מעט אור על מהות הטיפול זה יכול לסייע לפיתוח הדיון.

 

[הכוכב הרביעי]

מושג רחב זה כל העניין

הטיפולים שאני מדבר עליהם, ושעזרו לי, כוללים כמה דברים: קודם כל IPEC, שיטה אינטגרטיבית המוכרת ע"י חלק מקופות החולים. יתרונותיה הן במיקוד האבחונים בקשר למעצור הרגשי הספציפי שנמצא ברגע הטיפול, וניקויו לעומק. שיטות נוספות שאני מצאתי כמועילות, הן סדנאות מבית מדרשו של אושו. למרות שאושו עצמו היה דמות שנויה במחלוקת, אין ויכוח על כך שהשיטות הטיפוליות שהוא ותלמידיו יצרו, ובעיקר השימוש בטכניקות של הפעלת הגוף ונשימה, ביחד עם הדרישה לטוטליות חסרת פשרות, עובדות. אני כרגע נמצא בסדנת Rebirthing שעיקרה העלאה והתמודדות עם טראומות מהעבר באמצעות טכניקה של נשימה). שלפני זה עברתי גם סדנאות Born again - סנדא שעיקרה חזרה לילדות, ע"מ לחוות מחדש בצורה חיובית את אותם דברים שבילדותינו חוינו בצורה שלילית, וסדנת גברים - חשוב ביותר עבור מי שגדל ללא דמות גברית בבית (בנות, יש גם סנדאות נשים). כרגע אני חושב ברצינות על סדנת Primal filling, שיעודה הוא להתמודד עם אותן בעיות שנוצרו בילדותינו עם ההורים. מבין הדברים שאני פחות מכיר, אבל מאד סביר שיעבדו לחלק מהאנשים יש את הגשטלט, שעליו שמעתי רק לאחרונה, ואתם מוזמנים לברר עליו עוד פרטים. יש טכניקות ריפוי אינדיאניות, גם מצפון אמריקה וגם מדרומה, (טכניקות מצפון אמריקה יותר נפוצות בארץ). כמובן שיש טכניקות של תראפיה באמצעות מוזיקה וקולות, פסיכודרמה, ועוד הרבה מאד שיטות. המשותף לכולן הוא שהן דורשות עבודה קשה, ושבדרך כלל יעילות הרבה יותר מאשר לשבת שעתיים מול פסיכולוג. מכיוון שכל אחד מאיתנו הוא שונה, הרי שלכל אחד תתאים מן הסתם שיטה אחרת. לכן אני רוצה שלא תהיה הגבלה על דרך הטיפול. מבחינתי, משרד הבטחון אמור לתת לנו את האפשרות לטפל בכל דרך שנבחר לעצמנו. אין למדינה סמכות מוסרית לקבוע מה טוב לנו ומה לא, ואיך אנחנו נטפל בעצמנו.

 

[No name for now]

כל שיטה

צריכה לקבל אישור לגופו של עניין, אי-אפשר לתת אישור גורף. גם שיטות טיפול חדשות, תרופות וכו' ברפואה הקונבנציונלית לא מקבלים אישור אוטומטי, להיפך תהליך האישור מאוד מסובך (יש לי חברה שעוסקת ברישום) אלא שבתחום הזה יש רשויות שניתן לפנות אליהן (לדוגמא ה-FDA) ומכאן הקושי.

 

[הכוכב הרביעי]

אני מפצל את הדיון: המישור העקרוני

למה שיטה צריכה לקבל אישור? למה לא לקבוע תקציב כולל לשיקום רגשי-פסיכולוגי, ולתת לכל אחד לעשות איתו מה שהוא רוצה? הרי פרט להיותנו יתומי צה"ל, יש לנו גם עוד כמה מאפייני אישיות. למשל: אנשים בוגרים, שיודעים מה נכון בשבילם, ומסוגלים לנהל את חייהם ותקציבם. אם ינתן תקציב שנתי סביר לכל יתום, (מן הסתם פחות ממה שעולות שתי פגישות בשבוע עם פסיכולוג לאורך שנה), כל אחד יוכל לבחור את דרך השיקום שלו.

 

[No name for now]

לדעתי זו דרישה הגיונית ביותר

אולי מדובר בשיטת טיפול ע"י הפעלת וינטילטורים לכיוון כפות רגליך כשאתה ישן, כדי להוציא את הרוחות הרעות, עם איזה מטפל קיקיוני שהוא בכלל אח של בן דודה שלך, וזה נסיון שלכם להוציא במרמה כספים שמיועדים לשיקום ממשרד הביטחון? אני לא אומרת את זה כדי להעליב אותך, את השיטה או את המטפל חס וחלילה, פשוט צריך לראות את זה גם מהצד של הגורם המשקם והמשלם. האינטרס של משרד הבטחון הוא לסייע לך במימון טיפולים שלדעתו יכולים לסייע לך, לא חסרים רמאים ברפואה האלנטנטיבית והקונבנציונלית. אני לא אומרת את זה מתוך רוע או חוסר אמון, גם אני נעזרת בשיטות אלטרנטיביות לטיפול בבעיות שהרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור לי בהן.

 

[הכוכב הרביעי]

אז אם הוא אח של בן דודה...

הוא כנראה בן דודה בעצמו, לא?

לא ניכנס כאן לאיכויות הונטילטור, שמעביר רוח קרה, ולכן מטפלים רציניים יעדיפו מפזר חום. אבל הבה נזכור שרמאי ראוי לשמו גם יקנה את תעודת הפסיכולוג המדופלם הקבילה על משרד הבטחון (10,000 דולר באוניברסיטת לטביה לפריירים. היותר מתוחכמים ישלמו 10,000 באט בקאו-סאן להסמכה מזוייפת איכותית של הרווארד). כל חשד להונאה אמור להיות מטופל ע"י המשטרה. כאן בדיוק נכנס עניין האחריות האישית. אם אני בוחר לבזבז את תקציב השיקום שלי, על מטרות שאינן שיקום, מי שנדפק כאן זה אני, ואני בלבד. להזכירך, הגורם המשקם והמשלם לא עושה את זה כי הוא נדיב. הוא זה שגרם לבעיה. הוא לא אמור, ולדעתי גם לא יכול לפקח על פתרונה אלא להעמיד את האמצעים לפתרון בלבד. אפשר להשוות את זה למקרה של גרימת נזק בין שני אנשים פרטיים. לא הגיוני שאם אדם שגרם נזק לאחר, גורם הנזק ידרוש גם לפקח על הגורם הניזוק באשר לניצול כספי הפיצוי, נכון? משרד הבטחון אמור לכן לתת סכום שנתי הגיוני לשיקום רגשי, ולהסתפק בזה. את ההחלטה איך להשתמש בכסף, האם להוציא את כולו בפעם אחת, או אצל מטפל אחד, וכו', יש להשאיר לנו. מעבר לסכום הזה, יהיה צורך בועדת חריגים. (סכום הגיוני הוא להערכתי בין חמשת אלפים לעשרת אלפים ש"ח בשנה. בשביל הפרופורציות: שני טיפולים בשבוע אצל פסיכולוג שעולה 300 ש"ח לפגישה, מסתכמים בכ- 30,000 ש"ח לשנה).

 

[No name for now]

אח חורג ../images/Emo8.gif

משרד הבטחון, לא נותן לך כסף ואומר: זה לשיקום! תעשה עם זה משהו! אחר כך תבוא ותגיד: צ'מעו זה לא עזר לי בכלל, תנו לי עוד! משרד הבטחון מגדיר מה נקרא שיקום: לימודי תואר, לימודי מקצוע, פתיחת עסק, טיפול פסיכולוגי וכולי ההגדרה הזו אמורה לתת לך תמריץ להשתקם ולא להשקיע את הכסף שמשרד הבטחון נותן לך בטיול למזרח אחרי הצבא, קניית אוטו משומש במצב טוב מרופא או במטפלים שבעצם מנסים להוציא ממך כסף ברמייה (שוב בלי התייחסות פרטנית). זה נעשה מתוך הבנה שכשיש את המשאבים הכלכליים לבצע משהו שיעזור לך, יותר קל לעשות את הצעד הראשון לקראתו אי לכך ובהתאם לזאת, משרד הבטחון מגדיר מה זה שיקום ומה זה לא, ולך יש כמובן אפשרות לערער על ההחלטה. נכון שזה יכול להיות מאוד מתסכל, אבל נהלי עבודה צריך, לא? אם אתה מאמין בטיפולים האלה, סלול את הדרך להכרה בהם

 

[הכוכב הרביעי]

והמישור המעשי

טוב. איך אני מקבל אישור לשיטות שציינתי, בהנחה שהמטפלים שעוזרים לי כרגע אינם עונים על ההגדרה של "פסיכולוג או עובדת סוציאלית"? למי לפנות? את מי לנער? את מי להפעיל?

 

[soso_sami]

אני יכול להגיד לך מה אני עשיתי

וזה לאו דווקא בנושא טיפול פסיכולוגי אלא נושא אחר שגם הוא לא כוסה ע"י הנהלים הקיימים. ראשית - קיבלתי את תמיכת העובדת הסוציאלית בע"פ. היא אמרה שאם תשאל לדעתה מתוך הכרותה איתי היא תמליץ לאשר את בקשתי. שנית - כתבתי מכתבים לכל העולם ואישתו. דרך אגב, אישתו היא זו שעזרה

כתבתי לשר הביטחון מתוקף אחריותו על המשרד, למנכ"ל המשרד, ליו"ר יד לבנים, ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, למנכ"ל משרד הרווחה ואפילו לראש הממשלה. שלישית - הפעלתי כל לובי שיכולתי (ולא יכולתי הרבה). חברים מהצבא, חברים של אבא מהצבא, חברים של חברים. בסוף חיכיתי עם עוד קצת מכתבי תזכורת ולבסוף..... זה הצליח!!!! בהצלחה לך.