עדכון לגבי השיחה עם הגרוש על הרחבת

[צלילי מיתר]

תודה על כל התגובות ולעניין שכתבת בסוף

זה בדיוק ככה, אז עכשיו אני מבינה גם את הצד שלו טוב יותר...

סו"ש השבוע הקרוב הם אצלו וממילא ביקשתי שישארו עד ראשון בבוקר וכבר הסכים (ביקשתי לפני חודש כי זה יום ההולדת של בן הזוג ואנחנו נוסעים לסו"ש)
אז נשאר רק יום שלישי הבא - וזה לא ממש דחוף לי שזה יתחיל ביום שלישי הבא, נראה מה יהיה רצון הילדים .
סוכם שיתחיל מה1.9.2012

 

[צלילי מיתר]

עדכון לגבי השיחה עם הגרוש על הרחבת

הסדרי הראיה

ניפגשנו מחוץ לבית בבית קפה
הוא היה עסוק עם הנייד שלו כל הזמן ובקושי הרים עיניים. חיכיתי שיסיים וכשראיתי שהוא ממש לא מתכוון לסיים אמרתי לו שיניח לנייד כי אני רוצה לדבר.
הוא הניח ואמר - טוב, מה את רוצה להגיד?
אמרתי לו שאחרי השנים שהיינו לפי ההסדר של כמה שעות באמצע שבוע שהוא בא לכאן ועוד לילה אחד פעם בשבועיים אני רוצה בחופשים שהילדים יהיו אצלו יותר ימים, לילה אחד באמצע שבוע ועוד לילה בשישי שהם אצלו - שישארו גם בשבת.
כל זה בהנחה שאין לימודים למחרתוהילדים לא צריכים לקום מוקדם כדי להגיע בזמן לבית הספר.
חשב רגע ואמר - תני לי דוגמא, אמרתי לו - במקום שתבוא לכמה שעות בימי שלישי, שיבואו אליך וישארו לישון ויחזרו ברביעי (או שהוא יסיע או שיחזרו ברכבת, הם כבר עשו את זה פעמיים בעבר, שנינו גרים כל אחד בעיר שלו- במרחק הליכה מהרכבת)אמר - בסדר.
לגמתי עוד כמה שלוקים מהקפה (שהיה ממש לא טעים) היתה שתיקה בנינו, ואחרי עוד כמה דקות החלטנו לסיים את הפגישה.

תודה לכולם על התמיכה והעידוד והעיצות.
חזרתי הביתה וסיפרתי לילדים והם שמחו לשמוע (הבת שמחה כי זה לא בלימודים והיא לא צריכה לקום מוקדם מידי והבן שמח כי הוא יהיה יותר אצל אבא)

 

[mother cat]

אני קצת קשת הבנה הבוקר - אז הוא הסכים?

אם כן - נפלא, וכל הכבוד לך שעשית את הצעד הזה! אני חושבת שזה נפלא שאת עומדת על הדברים שאת צריכה וגם חושבת שזה טוב לילדים לקבל יותר זמן אבא (תזכירי לי בני כמה הם?).

למרות שזה נשמע לי קצת כאילו הוא הסכים כדי לא להתווכח. את חושבת שהוא באמת יישם את זה? ממתי זה מתחיל? ומה יהיה כשיחזרו לבית-ספר? אני מבינה שלבית-ספר הם לא יוכלו להגיע אחרי לילה איתו?

תגידי, לא יכלת בטעות לשפוך את הקפה הלא טעים על הנייד שלו?

וכדי לשפר את הטעם בפה, קבלי

 

[צלילי מיתר]

הסכים. ואני שמחה שעשיתי את הצעד הזה

גם עבור עצמי (עצם זה שעמדתי מולו והבעתי את דעתי מתוך אי התחשבות בו )וגם עבור הילדים.
הבת בת 14, הבן בן 7וחצי.
זה לא משנה למה הוא הסכים - העיקר שהסכים . זה לא נחתם ונכתב אבל זה נאמר ואני מאמינה שיעמוד בזה.
זה יתחיל ביום שלישי הקרוב, יקרה רק בחופשים בשלב זה כי להעיר אותם שעה לפני הזמן בבוקר כדי להגיע לכאן נראה לי לא מתאים.
אני לא שופכת קפה לא טעים על אף אחד אף פעם (זה שעמדתי מולו ואמרתי לו מה שאני רוצה זה גרם לי מספיק אושר ותחושה ניפלאה).

ותודה על הפיצוי ההולם של

ו

 

[mother cat]

שמחה מאד לשמוע - שהוא הסכים

ושאת מרגישה סיפוק.
למען הסר ספק - מעולם לא שפכתי קפה, טעים או שלא, על אף אחד. זה פשוט נשמע לי פתרון לבעית הנייד שלו...

מקווה שזה באמת יסתדר, לטובת כולכם. ושתמשיכי להרגיש שאת יכולה לעמוד על שלך!

 

[צלילי מיתר]

תודה, ואפרופו הנייד

ראיתי אותו פעם עם הילדים (עברתי במקרה ליד מסעדה שהם ישבו לאכול בה ארוחת ערב באחד מביקוריו הקצרים )
הוא עם הנייד שלו, הבת עם הנייד שלה והבן עם הנייד שלו.....
כל אחד עסוק עם עצמו בלי קשר עין בניהם אפילו.

 

[mother cat]

זה קצת אופייני לעידן שלנו לצערי....

אמנם בעלי ואני לא ככה, אבל כבר ישבתי במסעדות בהם שני ילדיו הגדולים עסוקים לחלוטין באיזה מכשיר אלקרוני - DS, IPOD או משהו... עצוב. לארוחות משפחתיות כבר אין משמעות....

 

[רפסודיה]

כפל זהויות זה נגע רווח של התקופה

במפגשים בהרכבים שונים, לא רק משפחות.
ניתן לראות כשיושבת קבוצה של כמה אנשים, למעשה יש שם איש איש והאישיות האייפדית הצמודה שלו

 

[mother cat]

עצוב, עצוב... אבל כל-כך נכון....

 

[XמXלה]

בארוחת פרידה מאחותי שעזבה את הארץ

ישבנו כל המשפחה במסעדה ואחי צילם אותנו מהצד - 8 אנשים מסביב לשולחן וכולם מרוכזים בסמארטפון

נסיבות מקילות - עשינו צ'ק אין

 

[1Shir]

תני לי לנחש, שאם את היית המחנכת היחידה

זה לא היה קורה.

 

[mother cat]

מודה שאני לא בטוחה...

אני מודה שלפעמים כל-כך קשה עם שני הילדים האלה שברגע שכל אחד בתוך המסך הקטן שלו ויש קצת שקט, והם לא רבים, לא צועקים עלי שמשעמם להם, לא מקטרים על משהו - אז יש תחושת הקלה...

אבל אולי אם הייתי יכולה לחנך אותם מגיל צעיר יותר זה היה נראה אחרת? (אומרת אמא חתולה שלא מצליחה לגרום לחתלתול שלה לשבת בשקט חצי שעה במסעדה, אז אולי לא?).

אני יכולה לאמר לזכותי שבארוחת יום ההולדת של חמותי במסעדה עם כל הבני דודים אסרתי על הילדים לשחק ב-IPODים. הודעתי להם שאם הם לא יכולים לתת כבוד למשפחה המורחבת ולשחק או לדבר עם בני הדודים שהם לא רואים לעיתים מספיק קרובות, אז בארוחה הבאה הם ישארו בבית....

אחת הבעיות בחינוך המודרני הוא שלא לימדנו את הילדים שלנו איך להשתעמם, ושזה בסדר שלפעמים משעמם. אני זוכרת בתור ילדה נסיעות לדודה מאד מבוגרת שאין בביתה שום משחק, שלא לדבר על מחשב, בימים שהיה מעט מאד לראות בטלוויזיה וגם ככה אמא שלי חשבה שלא מנומס להדליק טלוויזיה כשמבקרים דודה... אני זוכרת את עצמי מאד משועממת. ואת יודעת מה? זוכרת את עצמי שמחה שנסעתי כל פעם ומצטערת שלא עושים את זה לעיתים יותר קרובות - כי אהבתי אותה וידעתי ששימחתי אותה כשבאתי. זה חסר בחינוך היום. אני לא מצליחה לשכנע את בן ה-14.5 של בעלי ללכת להורים של אמא שלו (שנפטרה) כי "משעמם לי שם" - למרות שיש שם טלוויזיה עם כבלים ("אבל יש רק טלוויזיה אחת ואחותי רוצה לראות סדרות מטומטמות") ויש לו לפטופ משלו שהוא יכול לקחת....

זהו, שחררתי קצת קיטור

 

[רפסודיה]

הוא מה שהוא

אין לך דרך לגרום לו לצקת תוכן אחר לתוך הקשר שלו איתם, הוא יתן ויקח שם מה שהוא.
אבל בזכות היוזמה שלך לפחות יצרת עבורם הזדמנות לעשות את הקשר שלהם.

 

[צלילי מיתר]

נכון, מה שיש להם ביחד זה שלהם

ואני רואה הרבה אנשים שיושבים ככה אחד ליד השני ומסמסים או מתקשקשים במכשירים שלהם.

 

[רפסודיה]

 

[צלילי מיתר]

 

[kisslali]

אייקון של מחיאות כפיים סוערות וגם חיבוק

של גאוה!!!!

כ ל ה כ ב ו ד

אני כל כך גאה בך, ממש ממש גאה, זה לא דבר של מה בכך ואת צריכה להיות מאד מאד גאה בעצמך!

ח"ח ללי

 

[צלילי מיתר]

את גורמת לי להסמיק....

תודה רבה

וכן, אני גאה . גם במעשה עצמו (זה שביקשתי) וגם בתוצאה