עדכון לגבי ועדת החינוך ותקנות ההמתה
להלן העדכון של מוגלי מוואלה בנוגע לועדת החינוך האחרונה שעסקה בתקנות המתת בעלי-חיים: _____________________________________ "מי בכלל אומר שיש לחיות זכות לחיות?" (בני רובין) - דיון בתקנות המתת בע"ח הדיון בתקנות משרד החקלאות לגבי אופן המתת בעלי-חיים התנהל היום בוועדת החינוך של הכנסת באווירה טובה (יחסית) ובשיתוף פעולה (יחסי) בין שני הצדדים. רוב ההסתייגויות שלנו התקבלו ועל מיעוטן ויתרנו לנוכח ההסברים של משרד החקלאות. כל סעיפי התקנות אושרו למעט סעיף אחד שנשאר בינתיים ללא פתרון: דרישת האירגונים היא שהמתת יונקים (שאינם מכרסמים) תיעשה פיזית על-ידי וטרינר. משרד החקלאות דורש שההמתה תיעשה על-ידי "אנשים בעלי מיומנות". ניתן לארגונים שבוע ימים להביא טיעונים "מנצחים" לדרישתם. אם יעלה בידם, יתקיים דיון נוסף בסוגייה. אם לאו, יאושרו התקנות עפ"י דרישת משרד החקלאות. חשוב לציין שהתקנות שנידונו היום מתייחסות אך ורק לאופן המתת בע"ח (מדגים ועד קופים) ולא לסמכות ולנסיבות ההמתה. חשוב גם לזכור שלא מדובר בבע"ח למאכל ולא בבע"ח בניסויים. למעט ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה, לא נכח אף ח"כ מוועדת חינוך בדיון. האמת, לא היה צורך בהם מאחר והדיון היה בעיקרו טכני ולא מהותי. אנחנו "הכינונו מראש" שני ח"כים שיהיו ב"סטנד ביי" למקרה ויהיה צורך, אך לא היה. אורלב ניהל את הדיון באופן מעורר השתאות. חכמתו, רגישותו, עומקו ויושרו המוסרי הגבוה ריגשו אותי במהלך כל הדיון, ותכונותיו הנפלאות האלה בלטו שבעתיים על רקע התבטאויותיהם הגזעניות והבוטות של שני משתתפים בדיון: עו"ד בני רובין, נציג משרד המשפטים, וד"ר טומי שדה, הווטרינר העירוני של ירושלים - "השמן והרזה" של פורום מתנגדי זכויות בעלי-החיים ב"חלונות הגבוהים" ששנאתם לבעלי-החיים גוברת על כל יצר אחר שלהם. כל פעם מחדש האנשים האלה מוכיחים לנו כמה נמוך יכולים אנשים עלובים ומרירים לרדת. בדיון "צדדי" שיזם אורלב בעניין זכותם של בעלי-החיים לחיות, זכות שנראית לו כה ברורה ובעלת ערך, קפץ השמן מכיסאו ורטן בקול מצמרר "מי בכלל אומר שיש לחיות זכות לחיות? על איזה זכות אתה מדבר?" ושלא תחשבו שנציגי הויויסקטורים לא נכחו בדיון. זלינה בן-גרשון, סגנית יו"ר המועצה לניסויים, והיועץ המשפטי של המועצה לניסויים (עוד צמד "השמן והרזה") באו לדיון כדי לפקוח עין שמא חלילה מישהו מהארגונים למען בעה"ח ינסה להחיל את תקנות ההמתה האלה גם על בעה"ח במעבדות. הם עמדו על המשמר "בהיכון". מדד הפאראנויה במגרש הויויסקטורים עולה ועולה מיום ליום. חברים יקרים שלי, בזכותכם מתחילים לשמוע את קולם של בעלי-החיים. אוהבת אתכם, מוגלי ____________________________________ ההישגים בדיון אתמול : אחת הבעיות שעלו מהחלת התקנות האלה היא החשש שמא הן תהוונה לגיטימציה להמתת בע"ח, כלומר, כעת משיש הנחיות מפורשות איך להמית, כל מי שיחפוץ להמית בע"ח ויפעל לפי ההנחיות ייחשב "בסדר". את הבעיה הזו פתרנו ע"י הגדרת התקנות כמחייבות את אופן המתת בע"ח בלבד ולא את סמכות ונסיבות ההמתה, ומשרד החקלאות התחייב להתקין תקנות נפרדות לגבי שתי הסוגיות הנ"ל (דרוש כאן לחץ מצד הארגונים. על זה נדבר כאן בקרוב). שינוי נוסף שדרשנו והתקבל הוא שבפירוט מטרת החוק החלפנו את הגדרתה מ"מזעור" סבל בתהליך ההמתה ל"מניעת" סבל בתהליך ההמתה. בסעיף העונשין, שלפי התקנות המוצעות היה רחוק מלהיות מרתיע, תוקנה הגדרת העונש הצפוי לעוברים על תקנות אלה כ"עונש מצטבר" על העונש המוגדר בחוק צער בעלי-חיים, דהיינו מי שימית שלא עפ"י התקנות ייענש גם על עבירת התעללות בבע"ח וגם על עבירה על תקנות מניעת סבל בהמתה. דבר חשוב מאוד שהובהר בדיון הוא שגרימת הסבל לאפרוחים ולמטילות (שאינם מיועדים לאכילה) בדרכם להמתה צריכה להיות מטופלת מול חוק צער בעלי-חיים! כנ"ל לגבי נטישת בע"ח באופן מכוון (והניתנת להוכחה) למות בייסורים. הבחנה זו שניתנה ע"י ח"כ אורלב ל-א נסתרה ע"י נציגי משרד החקלאות ומשרד המשפטים. לדעתי, כדאי לעמותות לטפל משפטית בסוגייה זו בהקדם האפשרי(אשמח לפרט על כך בפני האנשים הרלוונטיים). ___________________________________
להלן העדכון של מוגלי מוואלה בנוגע לועדת החינוך האחרונה שעסקה בתקנות המתת בעלי-חיים: _____________________________________ "מי בכלל אומר שיש לחיות זכות לחיות?" (בני רובין) - דיון בתקנות המתת בע"ח הדיון בתקנות משרד החקלאות לגבי אופן המתת בעלי-חיים התנהל היום בוועדת החינוך של הכנסת באווירה טובה (יחסית) ובשיתוף פעולה (יחסי) בין שני הצדדים. רוב ההסתייגויות שלנו התקבלו ועל מיעוטן ויתרנו לנוכח ההסברים של משרד החקלאות. כל סעיפי התקנות אושרו למעט סעיף אחד שנשאר בינתיים ללא פתרון: דרישת האירגונים היא שהמתת יונקים (שאינם מכרסמים) תיעשה פיזית על-ידי וטרינר. משרד החקלאות דורש שההמתה תיעשה על-ידי "אנשים בעלי מיומנות". ניתן לארגונים שבוע ימים להביא טיעונים "מנצחים" לדרישתם. אם יעלה בידם, יתקיים דיון נוסף בסוגייה. אם לאו, יאושרו התקנות עפ"י דרישת משרד החקלאות. חשוב לציין שהתקנות שנידונו היום מתייחסות אך ורק לאופן המתת בע"ח (מדגים ועד קופים) ולא לסמכות ולנסיבות ההמתה. חשוב גם לזכור שלא מדובר בבע"ח למאכל ולא בבע"ח בניסויים. למעט ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה, לא נכח אף ח"כ מוועדת חינוך בדיון. האמת, לא היה צורך בהם מאחר והדיון היה בעיקרו טכני ולא מהותי. אנחנו "הכינונו מראש" שני ח"כים שיהיו ב"סטנד ביי" למקרה ויהיה צורך, אך לא היה. אורלב ניהל את הדיון באופן מעורר השתאות. חכמתו, רגישותו, עומקו ויושרו המוסרי הגבוה ריגשו אותי במהלך כל הדיון, ותכונותיו הנפלאות האלה בלטו שבעתיים על רקע התבטאויותיהם הגזעניות והבוטות של שני משתתפים בדיון: עו"ד בני רובין, נציג משרד המשפטים, וד"ר טומי שדה, הווטרינר העירוני של ירושלים - "השמן והרזה" של פורום מתנגדי זכויות בעלי-החיים ב"חלונות הגבוהים" ששנאתם לבעלי-החיים גוברת על כל יצר אחר שלהם. כל פעם מחדש האנשים האלה מוכיחים לנו כמה נמוך יכולים אנשים עלובים ומרירים לרדת. בדיון "צדדי" שיזם אורלב בעניין זכותם של בעלי-החיים לחיות, זכות שנראית לו כה ברורה ובעלת ערך, קפץ השמן מכיסאו ורטן בקול מצמרר "מי בכלל אומר שיש לחיות זכות לחיות? על איזה זכות אתה מדבר?" ושלא תחשבו שנציגי הויויסקטורים לא נכחו בדיון. זלינה בן-גרשון, סגנית יו"ר המועצה לניסויים, והיועץ המשפטי של המועצה לניסויים (עוד צמד "השמן והרזה") באו לדיון כדי לפקוח עין שמא חלילה מישהו מהארגונים למען בעה"ח ינסה להחיל את תקנות ההמתה האלה גם על בעה"ח במעבדות. הם עמדו על המשמר "בהיכון". מדד הפאראנויה במגרש הויויסקטורים עולה ועולה מיום ליום. חברים יקרים שלי, בזכותכם מתחילים לשמוע את קולם של בעלי-החיים. אוהבת אתכם, מוגלי ____________________________________ ההישגים בדיון אתמול : אחת הבעיות שעלו מהחלת התקנות האלה היא החשש שמא הן תהוונה לגיטימציה להמתת בע"ח, כלומר, כעת משיש הנחיות מפורשות איך להמית, כל מי שיחפוץ להמית בע"ח ויפעל לפי ההנחיות ייחשב "בסדר". את הבעיה הזו פתרנו ע"י הגדרת התקנות כמחייבות את אופן המתת בע"ח בלבד ולא את סמכות ונסיבות ההמתה, ומשרד החקלאות התחייב להתקין תקנות נפרדות לגבי שתי הסוגיות הנ"ל (דרוש כאן לחץ מצד הארגונים. על זה נדבר כאן בקרוב). שינוי נוסף שדרשנו והתקבל הוא שבפירוט מטרת החוק החלפנו את הגדרתה מ"מזעור" סבל בתהליך ההמתה ל"מניעת" סבל בתהליך ההמתה. בסעיף העונשין, שלפי התקנות המוצעות היה רחוק מלהיות מרתיע, תוקנה הגדרת העונש הצפוי לעוברים על תקנות אלה כ"עונש מצטבר" על העונש המוגדר בחוק צער בעלי-חיים, דהיינו מי שימית שלא עפ"י התקנות ייענש גם על עבירת התעללות בבע"ח וגם על עבירה על תקנות מניעת סבל בהמתה. דבר חשוב מאוד שהובהר בדיון הוא שגרימת הסבל לאפרוחים ולמטילות (שאינם מיועדים לאכילה) בדרכם להמתה צריכה להיות מטופלת מול חוק צער בעלי-חיים! כנ"ל לגבי נטישת בע"ח באופן מכוון (והניתנת להוכחה) למות בייסורים. הבחנה זו שניתנה ע"י ח"כ אורלב ל-א נסתרה ע"י נציגי משרד החקלאות ומשרד המשפטים. לדעתי, כדאי לעמותות לטפל משפטית בסוגייה זו בהקדם האפשרי(אשמח לפרט על כך בפני האנשים הרלוונטיים). ___________________________________