עדכון
אמרתי שאעדכן איך היה כשיצאתי מבית לבוש בביינדר ו packer :
יצאנו שלשום בלילה למועדון. הרגשתי שנראיתי טוב והייתי במצב רוח טוב בתחילה..עד שאשתי התחילה לדאוג יותר מדי והיתה לה יציאה שערערה אותי לגמרי. היא אמרה שאולי לא כדאי שאלבש את הביינדר כי זה יהיה להרבה זמן ועלול לא להיות נוח כשארקוד, מה עוד שיהיה יותר קשה להוריד אותו במידה וארצה כי את התיק אנחנו משאירים תמיד בחדר מיוחד. בכל אופן, אמרתי לה שאהיה בסדר אבל היא חזרה על זה כמה פעמים, מה שגרם לי להרגיש שהיא לא רוצה שאצא איתה לבוש ככה. הורדתי את הכל ונהייתי מאד שקט. היא ניסתה לדבר איתי ולומר לי שלא התכוונה שאוריד הכל, ביקשה שאלבש הכל שוב ונצא, אבל מצב הרוח שלי כבר התקלקל. בספו של דבר אחרי חצי שעה לבשתי הכל שוב ויצאנו (מצב הרוח השתפר כשהיינו בדרך למועדון). כשהגענו, ביקשו לראות תעודת זהות (זה היה ערב חינם לנשים ונראה שלא יכלו להחליט מה אני).בסוף גם אני נכנסתי בחינם (בדרכון שלי יש תמונה מהתקופה בה נראיתי נשי מאד). המקום היה גדול ורועש (משהו כמו 5 רחבות ריקודים פרושות על 3 קומות). דבר ראשון, הלכנו לשירותים. זה היה רגע מצחיק ומלחיץ כאחד. אשתי הלכה ישר לשירותים של הבנות ואני נשארתי תקוע באמצע..לרגע לא ידעתי לאן ללכת (מצד אחד אני רגיל ללכת לשירותי בנות ומצד שני אני לא רק הרגשתי גבר אבל גם הצגתי עצמי חיצונית כגבר). עכשיו, פה בברלין תמיד יש את המנקים שעומדים בכניסה לשירותים כדי שאנשים ישלמו, והמנקה עמד שם והסתכל עלי במבט מוזר מאד. זה הרגיש מאד לא נוח. בסופו של דבר הלכתי לשירותי הגברים. לא היה שם איש ונכנסתי לתא. אח"כ הלכנו לרקוד והכל היה בסדר- לא היו יותר מדי מבטים מוזרים (רק מספר מועט) ונהנינו מאד. היו רגעים בהם הרגשתי כמו freak כי מצד אחד אני מרגיש גבר והצגתי עצמי כגבר אך מצד שני הרגשתי שהפרצוף שלי נשי יותר והקול שלי מיד מסגיר..כאילו הייתי לא פה ולא שם. לא אוהב את ההרגשה הזו! אבל זה היה רק חלק קטן מהזמן ורוב הזמן הרגשתי שהבטחון העצמי שלי עלה, שזה אפילו היה נראה בהליכה שלי. בשלב מסויים הלכתי שוב לשירותי והפעם הישר לבנים. היו שם אנשים שהשתמשו במשתנות ואני נכנסתי לתא בבטחון. אף אחד לא אמר מילה. העבירו עלי מבט מהיר אחד וזהו, מה שהרגיש נהדר.
אתמול היו לי כמה רגעים קשים בהם הרגשתי שוב כמו פריק ואז גם דמעות ירדו, אבל אשתי המדהימה הוציאה אותי ממצב הרוח הזה. ואפילו הלכנו לקניות כשאני לבוש באביזרים החדשים..מה שלהפתעתי התקבל יופי למרות שאנשים שם מכירים אותי ובד"כ רואים חזה.חחח
זהו פחות או יותר- סו"ש עם רגשות מעורבים אבל בסה"כ נסיון חיובי בכללותו.
אמרתי שאעדכן איך היה כשיצאתי מבית לבוש בביינדר ו packer :
יצאנו שלשום בלילה למועדון. הרגשתי שנראיתי טוב והייתי במצב רוח טוב בתחילה..עד שאשתי התחילה לדאוג יותר מדי והיתה לה יציאה שערערה אותי לגמרי. היא אמרה שאולי לא כדאי שאלבש את הביינדר כי זה יהיה להרבה זמן ועלול לא להיות נוח כשארקוד, מה עוד שיהיה יותר קשה להוריד אותו במידה וארצה כי את התיק אנחנו משאירים תמיד בחדר מיוחד. בכל אופן, אמרתי לה שאהיה בסדר אבל היא חזרה על זה כמה פעמים, מה שגרם לי להרגיש שהיא לא רוצה שאצא איתה לבוש ככה. הורדתי את הכל ונהייתי מאד שקט. היא ניסתה לדבר איתי ולומר לי שלא התכוונה שאוריד הכל, ביקשה שאלבש הכל שוב ונצא, אבל מצב הרוח שלי כבר התקלקל. בספו של דבר אחרי חצי שעה לבשתי הכל שוב ויצאנו (מצב הרוח השתפר כשהיינו בדרך למועדון). כשהגענו, ביקשו לראות תעודת זהות (זה היה ערב חינם לנשים ונראה שלא יכלו להחליט מה אני).בסוף גם אני נכנסתי בחינם (בדרכון שלי יש תמונה מהתקופה בה נראיתי נשי מאד). המקום היה גדול ורועש (משהו כמו 5 רחבות ריקודים פרושות על 3 קומות). דבר ראשון, הלכנו לשירותים. זה היה רגע מצחיק ומלחיץ כאחד. אשתי הלכה ישר לשירותים של הבנות ואני נשארתי תקוע באמצע..לרגע לא ידעתי לאן ללכת (מצד אחד אני רגיל ללכת לשירותי בנות ומצד שני אני לא רק הרגשתי גבר אבל גם הצגתי עצמי חיצונית כגבר). עכשיו, פה בברלין תמיד יש את המנקים שעומדים בכניסה לשירותים כדי שאנשים ישלמו, והמנקה עמד שם והסתכל עלי במבט מוזר מאד. זה הרגיש מאד לא נוח. בסופו של דבר הלכתי לשירותי הגברים. לא היה שם איש ונכנסתי לתא. אח"כ הלכנו לרקוד והכל היה בסדר- לא היו יותר מדי מבטים מוזרים (רק מספר מועט) ונהנינו מאד. היו רגעים בהם הרגשתי כמו freak כי מצד אחד אני מרגיש גבר והצגתי עצמי כגבר אך מצד שני הרגשתי שהפרצוף שלי נשי יותר והקול שלי מיד מסגיר..כאילו הייתי לא פה ולא שם. לא אוהב את ההרגשה הזו! אבל זה היה רק חלק קטן מהזמן ורוב הזמן הרגשתי שהבטחון העצמי שלי עלה, שזה אפילו היה נראה בהליכה שלי. בשלב מסויים הלכתי שוב לשירותי והפעם הישר לבנים. היו שם אנשים שהשתמשו במשתנות ואני נכנסתי לתא בבטחון. אף אחד לא אמר מילה. העבירו עלי מבט מהיר אחד וזהו, מה שהרגיש נהדר.
אתמול היו לי כמה רגעים קשים בהם הרגשתי שוב כמו פריק ואז גם דמעות ירדו, אבל אשתי המדהימה הוציאה אותי ממצב הרוח הזה. ואפילו הלכנו לקניות כשאני לבוש באביזרים החדשים..מה שלהפתעתי התקבל יופי למרות שאנשים שם מכירים אותי ובד"כ רואים חזה.חחח
זהו פחות או יותר- סו"ש עם רגשות מעורבים אבל בסה"כ נסיון חיובי בכללותו.
