עדכוניישן

[אלומת האור]

עדכוניישן

כל הלילה נחנקתי מקוצר נשימה ושיעול וליחה. הרגשתי שאני עומדת למות, זה היה מפחיד ברמות, ממש נגמר לי האוויר וכאב לי נורא בחזה מהשיעול. החלטתי לנסוע לקופ"ח בבוקר, ובאמת טסתי לשם ממש בדקה התשעים לפני שהרופאה הלכה הביתה. היא בדקה לי את הגרון והריאות ואמרה שאכן צדקתי - דלקת הגרון התפתחה לברונכיט ואני חייבת אנטיביוטיקה. זה ממש תמיד ככה אצלי - איכסה בגרון - נזלת - דלקת גרון - ובשלב הזה אם לא מטפלת באנטיביוטיקה

ברונכיט.

אז היא נתנה לי אנטי' ומכייח, אמרה לי לנוח הרבה ו...זהו בעצם. אז התחלתי את האנטיביוטיקה (מזל שקניתי אותה כבר בשבוע שעבר, כי בית המרקחת של הקופה היה סגור, ובסופרפארם היה תור כאילו מחלקים מסכות אב"כ), ואקח גם פרוביוטיקה כדי שלא יהיו לי פטריות...

זהו, מקווה לטוב. איכס לי מאוד.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

תרגישי טוב אלומה

 

[אלומת האור]

תודה רבה, אני בדרך לשם ב"ה

 

[עייפה רוצה לישון]

 

[אלומת האור]

בחזרה, קוקי!

 

[אלומת האור]

מה יותר פתטי מלעשות בולמוס?

לעשות בולמוס כשחולים ואין בכלל חוש טעם! אז לא נהנים! וממשיכים לבלמס כאילו אין מחר!

העיקר למלא, למלא, למלא. וגם ככה האנטיביוטיקה עושה לי בחילה וכאבי בטן... אז בכלל. אוף!!!!!!!!!!!!!!! ואני בכלל לא נחה! לא! רק קנדי קראש (70!). לפחות אילו הייתי מכורה רק לקנדי קראש וירטואלי... זה האמיתי שמדאיג אותי.

 

[קופיפה טובעת]

את לא פאתטית!

הצורך בלבלמס, לא תלוי מחלה ומצב בריאותי.
יותר מזה, רוב הפעמים שאני חולה, גם כשאני ממש חולה, אני בכלל לא מאבדת תאבון (בניגוד לרוב האנשים).
חוץ מזה, הבולמוס לא נועד לגרום לך הנאה, אלא מספק צרכים אחרים.
אל תכעסי על עצמך, היי סלחנית למרות שאת מבצעת משהו שהוא בגדר פגיעה מסוימת בעצמך.

והתקדמת ממש יפה בקנדי קראש!
אני כבר כמה שבועות תקועה על אותו השלב

 

[עתיד ורוד2]

כל הכבוד שהלכת להבדק

לפחות את יודעת בטוח מה יש לך והתחלת לטפל בזה.

גם קנדי קראש זה סוג של מנוחה, לא?

תרגישי טוב אלומה.

 

[אלומת האור]

תודה רבה, חמודות ויקרות