עדכונים וחדשות...

[בונוסית]

עדכונים וחדשות...

שלום לכולכם, אני בעבודה החדשה שלי (

)ולכן לא יוצא לי לכתוב . רולן ואוהי-

ושהייה בהצלחה בסופ"ש! סול-

לכול ההתחלות החדשות והמון בריאות! יונה -

סתם כי אני נהנת תמיד לקרוא את מה שאת כותבת וחוזמזה -

לכולכם. ושלום לחדשים ולישנים בשמות חדשים. רציתי לכתוב אבל ממש לא יצא לי. בזמן האחרון היחסים שלי והבונוסון קרירים ( כול זה לא הייה בעבר אלא התחיל אחרי משפט להפחתת מזונות בין בעלי ל-

שלוונמשך מאז) ניסינו הכול , בעלי דיבר איתו המון פעמים וגם אני. בחופש פינקנו אותו וגם נסענו כולנו ביחד והייה מצויין נראה כאילו הכול חזר לקדמותו. אכשו הוא שוב בועט. זה לא רק כלפי.וזה קשור גם לחזרה לבית הספר. הוא ילד אם הרבה בעיות רגשיות ויכולת קטנה לבטא את עצמו. הרבה התפרצויות זעם וחוסר שליטה. קשה לו והרבה פעמים נוח לו להוציא את הכאס עלי בשבת המשותפת האחרונה ניסינו לפנק אותו. דיברתי איתו אמרתי לו כמה הוא חשוב לי וכמה אכפת לי מימנו (הוא: "זה רק בשביל להרשים את אבא שלי..." אני: "זה לא נכון כי הוא לא פו אכשו זה רק אנחנו, אני מדברת איתך כי אני אוהבת אותך..") הוא כול כך כאס שהוא אפילו אמר שהוא לא רוצה שאני יקנה לו מתנת יום הולדת והוא מוותר. שבוע אח"כ כששאלתי למה הוא כואס הוא אמר שהוא כבר לא וזה הייה סתם. אבא שלו אומר שזה בגלל הקונפליקטים הפנימים שלו. כואב שהוא חוזר ומדגיש לי שאני לא במשפחה שלו. (ואז אני עונה : " תראה איזה כיף שאנחנו משפחה, אם לא הייתי במשפחה שלך אז לא הייה לך את קטנציק..) האמת- זה קצת מתיש לחבק משהוא שיורק כול הזמן....

 

[rolan]

בונוסית, מזל טוב!!!

על העבודה החדשה - תצליחי!!! בקשר לבונוסון... נראה לי שאת רגישה ועושה את מה שצריך ברגישות ונועם. זה קשה, אני יודעת, זו עבודה סזיפית ומעייפת, אך, זאת הדרך. אני מחזקת אותך להמשך טוב שרק יהיה לך כח!!!

 

[הפרי האסור 2003]

אכן זו הדרך שיהיה ../images/Emo50.gif../images/Emo45.gif

 

[יונה לבנה 1]

בונוסית יקרה

יופי ששבת אלינו היית מאד חסרה. אין קשה יותר מלחבק ילד שיורק .... אולי שווה להפסיק להתאמץ כל כך ולחפש משהו שקט באמצע. גם אני חושבת כמו בעלך שהוא בקונפליקטים עצמיים ופרטיים כי בעובדה יוצא לא קיא... אם הוא היה במצב רגוע היה יוצא ממנו רוגע. סיבת הקונפליקטים לא ברורה ואולי שווה מידי פעם לנסות לדובב אותו לשתף,אך יש לזכור שזאת חשיפה גדולה שילדים לא תמיד אוהבים לחשוף. נסי לקבלו כמו שהו ולזכור שהכעס הוא לא תמיד מכוון אליך באופן אישי אלא אל החיים בגדול. אני גם חוששת תמיד שילד יזהה שהוא מצליח לערער מערכת יחסים מורכבת וינצל זאת לטובת מטרתו הברורה(הורים שובו לחיות יחד). מקווה שעזרתי מעט.

 

[סול11]

ברכות להתחלה../images/Emo50.gif

ברכותי ובקשר לבונוסון רק הזמן יעשה את שלו. מתיש בטוח,מקווה שלא מיאש. ובקשר לשאר מזדהה עם כל מילה שכתבה יונתנו. שיהיו לכם ימים רבים בכיף.

 

[בונוסית]

כן אני מאוד מסכימה

ותודה!!!

 

[בונוסית]

שכחתי להוסיף

מאוד כואב לי לראות את הכאב של אבא שלו. הוא אומר לי לא להרים ידיים, אבל אני מרגישה את הכאב שלו. אני לא מהעציצים. בהתחלה כשזה הייה קשור למשפט אז באמת לא התערבתי- התעצצתי לגמרי (אבל מאז עברה 1/2 שנה ) לילדים יש המון זמן לבד אם האב ולכן אני לא מרגישה שאני משתלטת על היחסים. ובכול זאת- לא רוצה להלחם על מקומי במשפחה כול הזמן...

 

[*יערית]

משנה מקום משנה מזל../images/Emo57.gif

מתחילה עם המשפט שאמרת..."בזמן האחרון היחסים שלי והבונוסון קרירים " זה אמור לעודד במידה מסויימת,וזה למה? מכיוון שבכל מערכת יחסים אשר היא יש עליות וירידות, יש חיבוקים ויש ריחוק,מה שניקרא מערכת יחסים

גם עם הילדים שלנו יש מצבים של קירבה ויש מצבים הפוכים של דביקות אין סופית... מה שאני חושבת שבונוסון אומנם לא אומר בקול רם..אבל אולי רק אני כך מתרגמת{מה יש לי מתרגומי ילדים?} "אני מעריך את הרצון שלך להיות עבורי,את החיבה שלך את הפינוקים שלך...אבל לא תמיד בא לי להיות נחמד,לא תמיד אני רוצה לקבל אותך כעובדה מוגמרת של אבי...אז תני לי מרחק..בטח זה יעבור מתי שהו" ואולי הוא חושב אחרת..אולי הוא עדיין לא "מקבל" אותך ולפעמים בועט בכדי לראות את תגובתך ,לראות שהוא הצליח להרחיק אותך ממנו. במצבים של כעס וריחוק{וזה ניתן להרגיש ולראות}לא לנסות למצוא חן בעיניו, לא לנסות לרצות אותו..פשוט להניח לו{לא לשכוח הוא גם ממין זיכרי, הם תמיד נעלמים למאורה שלהם

}דווקא ממקום של נתינת מרחק לדעתי בא הקירבה...ככה גם עם ילדיי אני נוהגת במידה ואני רואה אותם נעלבים או כועסים..מילה אחת שלי לא עוזרת..מיד מתפנה לדברים אחרים עד אשר הם באים לבקש את תשומת הלב. כלל ברור מראש תמיד יעזור לך להרגיש טוב עם עצמך,אל תמעיטי מערכך לרגע בגלל שהוא עדיין לא מקבל אותך למשפחתו,אל תרגישי "מה לא עשיתי מספיק"אני בטוחה שאת עושה כפי יכולתך במיסגרת המיגבלות שיש לך.... הוא באמת לא בן משפחה שלך גם אם התחתנת עם אביו.. מה שכן במצב שבו את מרגישה שהוא "מחובר" אליך יותר מהרגיל תחבקי אותו או תשבי לצידו ותאמרי לו שגם מי שלא בן משפחה יכול ומסוגל לאהוב..."הטיפטוף" הזה בכל פעם בשוף משריש שורשים..מתי שהוא הוא יבין את העיניין..כמובן הכל תלוי בכם. בסה"כ הרצון שלך הוא אמיתי וכן{כך אני שומעת מדברייך,את באמת רוצה את קירבתו}זמן...כמו השיר של ריטה"זמן...תן לי רגע לבד...." מקווה שעם פרוס השנה החדשה שבאה עלינו לטובה

תבוא עימה בשורות טובות לכולנו

 

[*יערית]

האם כדאי לתקן?

עם ילדינו יש מצבים של קירבה ודביקות ויש מצבים של ריחוק

בשוף=בסוף תבוא עימה=יבואו עימה ככה זה דיסלקטית שכמותי

 

[בונוסית]

אז זהו..

שאני די התרחקתי בתקופה הזו. פיתחתי לעצמי אדישות. אבל זה לא הביא שום קירבה. בקיץ חשבתי שכדאי לעשות יותר דברים ביחד ולחזור למה שהייה ובאמת הייה כיף אבל אכשו הוא שוב בועט ומרחיק. דווקא אבא שלו אומר לי לא לוותר ולהתרחק... לי הייה דווקא יותר קל עם האדישות...

 

[rolan]

אדישות - אין לנו פריווילגיה כזו

עם ילדי בן זוגנו. נדמה לי וכל פעם מחדש אני רואה שזה נכון. אצלנו, אצל בנותיו של אוהי ואצלי, ככל שאני אדישה ופחות מקרבת כך הן נשארות בנקודה בה השארתי אותן. אם אני יוצרת קשר, הן נחמדות, עונות לי בנימוס וכו' וכו'. אני חושבת שהאדישות מרחיקה או לפחות מקפיאה את מערכת היחסים עם הילדים. בונוסית יקירתי, אם יש לך רצון כן לקרב אותו אליך בפרט ואליכם בכלל, אל תהיי אדישה.

לעוד ועוד כח!

 

[*יערית]

לא מצב אדישות../images/Emo88.gif

אדישות=אטימות,חוסר יוזמה,כבוי,מתנכר,חסר פעולה,צונן,קהה רגש, קר רוח,פלגמטי..ויש עוד הרבה קשים יותר

זה בטח לא מאפיין אותך נכון

אם כך...התרחקות זה לא אדישות,התרחקות זה מצב חשוב ביותר לפעמים כמו בזוגיות,במצבים שבו אנחנו מזהים לחץ,תיסכול,כעס,התכנסות, "בעיטות"..עדיף להתרחק ולחזור במצב צונן יותר בכדי ללטף ולנסות שוב לגעת בנפש. כשאבא שלו אומר לו לוותר הוא צודק!האי ויתור מצידך לא חייב לבוא ביחס להתרחקות.....יש מצב של ריחוק תוך כדי אי ויתור על הרצון להתקרב לילד כלל לא שלך,ילד שמתקשה לקבל את אשת אביו, אולי ללכת לייעוץ והכוונה לקבל עיצות וטיפים מה לעשות בתקופה כזו? לוּ הייתי מכירה את הנפשות הפועלות אולי הייתי מעלה רעיונות בפנייך....אבל צריך "לגעת" בכדי להכיר. מאחלת לך הרבה אושר בלי שום קשר לבעיה הזמנית... וכך מקווה שתהייה זמנית! שבת שלום לכולללללללללללללללם

 

[בונוסית]

נכון ההגדרה לא הייתה נכונה

המילה לא הייתה אמורה להיות התרחקות ולא אדישות כי בפנים תמיד אכפת לי (עובדה שאני כותבת על זה

) בשביל להגן על עצמי, לא להפגע, אני מתרחקת. אבל מקווה שזה לא הייה צריך להיות כך.....

 

[עלמה 3]

בונוסית,

זה מאד קשה וסוחט הרבה אנרגיות לחבק משהו שכל הזמן יורק.... אני יכולה לומר על אורח חיי עם גרוש + 2, שהתנהגו כך וההתנהלות של מערכת יחסים מאד עכורה.. גם אם הם רוצים או רצו לחבב אותי אין להם את הכח הנפשי לזה.. או לא יודעת מה... ואני באיזה שהוא שלב הגעתי להבנה והחלטה שאני מרפה ואין ביננו כלום, וגם לא יהיה אני רק אישתו השניה של אבא שלהם, השתדלתי מאד לנטרל אותם מחיי...שרק לא יזקו לי ולילדיי. מעולם גם לא שוחחנו שיחות עומק, רק לאחרונה המשקיף ניסה לשתף אותי ברכילות ונגד אמו...וגם את זה נטרלתי והפסקתי.. כי ממש לא מעניין אותי. אז לא לקחת ללב, כמו שאומרים "תחלקי אותה" .... שבוע טוב!