עדכונים ושאלה בנושא קצת שונה...
אז למי שלא זוכר (שזה בטח כולם או לפחות הרוב...) לפני שבועיים הגעתי לכאן, חדשה, מבולבלת, לא מתמצאת כמעט בכלל...
זה מה שכתבתי אז: "לבעלי (50+) גילו גידול בגודל 3 ס"מ במעי וגוש בכבד שעדיין לא ברור מה טיבו. הרופא אמר שכמו שזה נראה כרגע זו גרורה ולכן זה גם מלמד (כנראה) על טיב הגידול. מחכים עכשיו לתור דחוף לביופסיה. החדשות הטובות של הרופא שהגידול רק באונה אחת ולכן סיכויי ההחלמה הם כמעט 100%. האם זה נכון? האם מנסיונכם אכן בגידול שכבר שלח גרורה לכבד יש סיכוי כזה להחלמה (בגלל שהוא בינתיים רק באונה אחת)?"
בינתיים קיבלנו חדשות יחסית מעודדות - מה שיש בכבד זה המנגיומות ואין להן שום קשר לגידול במעי. מצד שני, הגידול במעי הוא סרטני וכמובן שיש להוציא אותו. אנחנו עדיין מתלבטים בין מספר מנתחים אבל לא בשביל זה נכנסתי הבוקר.
הדילמה שלי ואשמח לשמוע מנסיונכם
יש לנו ילד גדול (כבר לא ממש ילד...) וסיפרנו לו ברגע שהגיעה תוצאת הביופסיה. לקטן, בכיתה ו', עדיין לא סיפרנו.
אין ספק שהגיע הזמן, בעיקר בגלל העובדה שאבא יהיה מאושפז כשבוע. זה לא משהו שאפשר להסתיר וזה גם לא משהו שצריך להסתיר.
אבל הרי לא נגיד לו שאסור לו לספר לחברים. זה תיק כבד מידי בשביל ילד. מצד שני, לא היינו רוצים שכל השכונה תדע מזה. מה עושים? הרי ברגע שהוא יספר לחבר אחד והחבר יספר לאמא שלו, הדרך לכל הורי הכיתה קצרה מאוד. האם להגיד לו שיבחר למי הוא מספר ואני אדבר עם האמא/אמהות של אותם חברים ואבקש מהם לא לספר? אבל אז אני בעצם מעבירה לו מסר שזה משהו שצריך להיות בסוד - מסר שאני עצמי לא מאמינה בו. בעלי גדל במשפחה שאסור לספר דברים כאלה בכלל! שלא לדבר על זה שיש מילות קוד כמו "המחלה", "המחלה ההיא" וכו'.
מה עושים? מה אתם עשיתם? אולי רק לספר על ניתוח בבטן בלי לפרט בכלל? אבל כמו שאני מכירה את הילד, הוא כנראה לא יסתפק בפרטים כלליים...
אז למי שלא זוכר (שזה בטח כולם או לפחות הרוב...) לפני שבועיים הגעתי לכאן, חדשה, מבולבלת, לא מתמצאת כמעט בכלל...
זה מה שכתבתי אז: "לבעלי (50+) גילו גידול בגודל 3 ס"מ במעי וגוש בכבד שעדיין לא ברור מה טיבו. הרופא אמר שכמו שזה נראה כרגע זו גרורה ולכן זה גם מלמד (כנראה) על טיב הגידול. מחכים עכשיו לתור דחוף לביופסיה. החדשות הטובות של הרופא שהגידול רק באונה אחת ולכן סיכויי ההחלמה הם כמעט 100%. האם זה נכון? האם מנסיונכם אכן בגידול שכבר שלח גרורה לכבד יש סיכוי כזה להחלמה (בגלל שהוא בינתיים רק באונה אחת)?"
בינתיים קיבלנו חדשות יחסית מעודדות - מה שיש בכבד זה המנגיומות ואין להן שום קשר לגידול במעי. מצד שני, הגידול במעי הוא סרטני וכמובן שיש להוציא אותו. אנחנו עדיין מתלבטים בין מספר מנתחים אבל לא בשביל זה נכנסתי הבוקר.
הדילמה שלי ואשמח לשמוע מנסיונכם
יש לנו ילד גדול (כבר לא ממש ילד...) וסיפרנו לו ברגע שהגיעה תוצאת הביופסיה. לקטן, בכיתה ו', עדיין לא סיפרנו.
אין ספק שהגיע הזמן, בעיקר בגלל העובדה שאבא יהיה מאושפז כשבוע. זה לא משהו שאפשר להסתיר וזה גם לא משהו שצריך להסתיר.
אבל הרי לא נגיד לו שאסור לו לספר לחברים. זה תיק כבד מידי בשביל ילד. מצד שני, לא היינו רוצים שכל השכונה תדע מזה. מה עושים? הרי ברגע שהוא יספר לחבר אחד והחבר יספר לאמא שלו, הדרך לכל הורי הכיתה קצרה מאוד. האם להגיד לו שיבחר למי הוא מספר ואני אדבר עם האמא/אמהות של אותם חברים ואבקש מהם לא לספר? אבל אז אני בעצם מעבירה לו מסר שזה משהו שצריך להיות בסוד - מסר שאני עצמי לא מאמינה בו. בעלי גדל במשפחה שאסור לספר דברים כאלה בכלל! שלא לדבר על זה שיש מילות קוד כמו "המחלה", "המחלה ההיא" וכו'.
מה עושים? מה אתם עשיתם? אולי רק לספר על ניתוח בבטן בלי לפרט בכלל? אבל כמו שאני מכירה את הילד, הוא כנראה לא יסתפק בפרטים כלליים...
