עדכונים, חששות ופחדים ....

etti34

New member
עדכונים, חששות ופחדים ....

למי שזוכרת, אני ממש בימים הראשונים של ההריון הנוכחי. מייד עם הבטא הראשונה, יומיים לפני מועד המחזור, התחלתי להזריק קלקסן 40 מ"ג. בבדיקת בטא מיום שני קיבלתי תוצאה - 446, וזה אחרי שרק 4 ימים קודם הבטא היתה 41. הייתי מאושרת. היום אני כבר בחרדה נוראית - סימני ההריון נחלשו. הבחילה כבר לא אותה בחילה, וכך גם הגודש בחזה.... ככה בדיוק זה היה גם בפעמים הקודמות. לאחר ימים ספורים מתחילות להיעלם תופעות ההריון ובדיקות הבטא בהריונות הקודמים תמיד איששו את התחושות שלי... אז עשיתי הבוקר בטא, ובינתיים אני מטפסת על הקירות, אבל אין לי תחושה טובה. אני פוחדת שאולי מינון הקלקסן היה בכל זאת נמוך מדי. אני יושבת בעבודה, ולא מצליחה לעשות כלום חוץ מאשר לחשוב האם יש לי בחילה או אין לי בחילה, האם יש גודש בחזה או אין גודש בחזה .... אני פשוט לא עומדת בזה יותר. אני יודעת שאין לאף אחת פתרונות קסמים למצב הזה, סתם הרגשתי צורך לפרוק קצת, מכיוון שאני מניחה שאתן יודעות בדיוק על מה אני מדברת...
 

adva32

New member
חיבוק גדול

אני מרגישה כמה שזה קשה לך, ואני נורא מקווה שהכל יהיה בסדר בסופו של דבר, את מטופלת באופן פרטי אצל מישהו טוב?
 

etti34

New member
לא, עדיין לא.

כלומר, אני אצל המטולוג פרטי - פרופ' מרטינוביץ מתל השומר. (היום בערב יש לי תור אליו). אבל הרופא נשים ה"רגיל" שלי אמר שכרגע אנחנו עושים כל מה שאפשר, כלומר קלקסן, ושאני אתחיל את המעקב אצל רופא להריון בסיכון לאחר שנצפה בדופק, בעוד כשבועיים ... נראה לך בעייתי ??
 

נעמה92

New member
אתי היקרה

אני מזחיקה לך אצבעות ושהכל יעבור בשלום בשלום!!! ובלי שום קשר כדי לך להיות במעקב הריון אצל רופא שעושה מעקב הריון בסיכון גבוה
 
אין הרבה טעם לומר

שהאמינות של כל התחושות האלה היא מוגבלת, מעצם היותן סובייקטיביות, ושכל הריון הוא אחר, ושמה שהתגלה כסימן מבשר רע בהריון אחד לא בהכרח יהיה כזה גם באחר. אני לא מתווכחת עם שום דבר שאמרת, רק מזדהה עם התחושה שאי אפשר לעשות כלום פרט ללעקוב שוב ושוב אחרי הסימנים ואחרי המעגלים האינסופיים שהמחשבה מתרוצצת בהם. מחכה לעדכון ומקווה שאפשר להרגע.
עתליה
 

etti34

New member
כן, אפשר להירגע ...../images/Emo57.gif

קיבלתי את תוצאות הבטא, והיא תקינה (עלתה ל- 983, אחרי שיומיים קודם עמדה על 446). כמה מתח, כמה חרדה, והכל עוד רק בהתחלה של ההתחלה של ההתחלה.... זו הולכת להיות דרך ארוכה וקשה, ללא ספק. ואין לי מושג מניין שואבים את הכוחות לעמוד בה. אני קוראת את ההודעה על מה שעבר על אמא של פילפילון, והלב באמת באמת נשבר. כמה כאב יכול לשאת בן אדם ?? כמה?? וזה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו, בכל רגע נתון. וזה מפחיד. זה יותר ממפחיד ! תודה לכן בנות. על התמיכה ועל כך שאתן כאן. תודה על המילים החמות. והלוואי הלוואי שמעכשיו יהיו כאן רק בשורות טובות לכולן.
 
למעלה