עדכונים../images/Emo70.gif והרהורים../images/Emo40.gif
היינו הבוקר בבקורת - מלאכי אוטוטו בן שנה
. התקון מתקדם יפה, כפות הרגלים גמישות (אחת יותר - זו עם הניתוח, ואחת קצת פחות) אבל סך הכל הדברים נראים יפה. וזאת למרות (לא יפה לומר) שאנחנו לא תמיד מקפידים על כל משך הזמן הנדרש (לא, אל תלמדו ממני - למה לקחת סיכונים מיותרים). חוצמזה, אני רואה את התמונות המקסימות של כולם ובגלל שאני תקועה עוד בימי הביניים ואין לי מצלמה דיגיטלית אז אין פה תמונה מעודכנת של המלאכון
אני מבטיחה להשתדל יותר
עכשיו להרהורים... כל הזמן מתנהלים פה דיונים למיניהם (בעיקר עם הורים בהתהוות) לגבי ההצעות (המגונות, בעיני) של הרופאים לבצע הפלה. גם היום כשהייתי במרפאה ודברתי קצת עם האחות ועם ד"ר סימנובסקי הזכרנו את זה, והוא ממש נחרד "אין לזה שום סיבה" (ציטוט מדבריו). אני מזכירה לכם את התחושה שלי כשהרופאים אמרו / הציעו לי את האפשרות. כשרופא מציע כזה דבר, כנראה שהבעיה באמת קשה לטיפול או להתמודדות. מה שבראיה לאחור ממש לא קריטי. נכון, זה דורש קצת יותר מתינוק "רגיל", אבל ביננו איזה תינוק הוא באמת "רגיל"? האחות במרפאה ספרה לי על אמא שהתאשפזה עם דכאון אחרי לידה בגלל תינוק עם קלאב פוט (היא כנראה לא ידעה על זה קודם לכן). ואני שואלת את עצמי (אני דוסית
אם זה משנה למישהו) - הפורום הזה הוא אחד המקומות המבורכים שבהם הורים יכולים להתמודד עם ההתלבטויות והקשיים (גם בהריון ובטח אחרי הלידה) אבל יכול להיות שיש מקום ליצור קשר עם עוד ארגונים / פורומים ולנסות להגיע להורים נוספים שאולי לא מצליחים להגיע אל הפורום הזה ולנסות לתמוך / לעודד / להסביר . אין לי ספק ששיח עם "קבוצת השווים", כמו שזה נקרא בפסיכולוגיה, עוזרת מאד. טוב, זה היה הרהור קצת ארוך, והאמת אין לי אפילו הצעות אופרטיביות. סתם, מהרהורי לבי...
היינו הבוקר בבקורת - מלאכי אוטוטו בן שנה
