עדשים כתומות

דווקא ממך ציפיתי לתשובה מתוחכמת יותר.

אולי יש אוזשהו תוסף שגורם להן להיות כתומות יותר? אולי הוא לא רצוי? אולי הבהירות יותר פגומות מסבה כלשהי?
 
מה קרה, יצרני הג'אנק מרגישים מאוימים?

שמצאו צורך לבקר את מי שבריאותו יקרה לו? ואם יאמרו להם שבתחנת דלק מסוימת מוסיפים מים לדלק, האם יקנו שם?
 

לקשמי

New member
מי שאינו אובססיבי בהכרח חי על ג'אנק?

כי בדיוק על צורת מחשבה כזאת הכתבה הזאת מדברת. אני יכולה לומר מהניסיון שלי כמה זה נכון, מה שהכתבה הזאת אומרת. מודה ומתוודה, גם לי הייתה תקופה כזאת של אובססיה לאוכל בריאות וכל מה שמתואר בכתבה נכון: רגשות אשמה, חרדות, התעסקות בלתי פוסקת במזון. למזלי זה עבר לי די מהר אחרי שהבנתי שזה לא עושה אותי בריאה יותר אלא ההיפך הוא הנכון. כפי שמתואר בכתבה, אני זוכרת איך פעם בסעודות שבת הייתי מסתפקת בלאכול לחם עם טחינה כי כל השאר היו בצקים מקמח לבן, בורקסים ו/או דברים אחרים שנחשבו בעיניי לא בריאים. עכשיו אני מרשה לעצמי גם לאכול איזה בורקס או ג'חנון ולהנות בלי רגשות אשם או פחד. ומרגישה הרבה יותר טוב.
יש הבדל בין להשתדל לאכול מאוזן ובריא לבין להתעסק באופן אובססיבי במזון עד לרמה של לחפש איזה מרכיב חשוד בעדשים שהצבע שלהן קצת שונה או בלחשוש מלשים קקאו בחלב... החרדות שהאובססיה הזאת יוצרת מזיקות לבריאות לא פחות מכל ג'אנק פוד שאפשר להעלות על הדעת. ואגב, הכתבה הזאת היא בסך הכל חומר למחשבה. לא צריך להתגונן כל כך או להרגיש מאויימת בגללה...
 
עצם הופעתה אומרת שהתנועה לשמירה על הבריאות

היא כבר עובדה מרשימה, וזו ברכה לאנושות. בעבר אנשים נמנעו מלשמור על בריאותם בכדי להיות מקובלים בחברה. היום ברור לכל שיש לאכול בצורה סלקטיבית, ואלה השומרים על בריאותם זוכים להערכה ולחיקוי. כן, יש מי שחייב לכפות את האוכל הפסול שלו על אחרים. זו בעיה שלו. שיהיה בריא.
 
ויש עוד הפרעה

שיש אותה לאנשים שמחפשים בכוח הפרעות אכילה אצל אנשים אחרים, ואחרי שהם לא מוצאים כאלה הם מחליטים להמציא הפרעות אכילה חדשות בעצמם ואני ממליץ בחום לקרוא את הפסקה השניה בתגובה 81
 
למעלה