אביב וסתיו1
New member
עדת הכונפות חלק א
והנה חלם דריידל חלום ועדת כונפות מצורעות המונה שתי בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות כל חייו חלם התלמיד יהוייקים דל אמור על כך שעדת שאפות תעריץ אותו ותסובבהו בקרב עיר רבה ויוכל לאהוב אותן כמגילת שיר השירים. כל חייו ייחל לרגע. אך למגינת לבו הוא גדל כחרדי מכלל שלומי אמוני ישראל ואם לא די בכך הרי שלמד בישיבת הרב ירחמיאל, תחת שרביטו של ההוא דריידל חמור הסבר שבא מליטא והחל מחמיר בתלמידים עוד משנות המנדט הבריטי. והנה יהויקים הקרוי על שמו של המלך יהויקים עליו השלום. אלא שהמלך יהויקים היה אביו של ירחמיאל וכאן היה יהויקים בן ירחמיאל, משמע ישיבת הרב ירחמיאל ירחם עליה השם.יום יום היה מטפח ומתפיח שערו השחור והנה משח אותו במיני משחות ברילנטין והתאמן בעשרים ושלש שכיבות שמיכה ובלילה היה לובש מיטב מחלצותיו, מסיר את הכיפה ומתגנב החוצה בלאט את הגדר המפרידה בין ישיבת הרב ירחמיאל לרחוב הגדול ומלא הפיתויין של החשקים ועיכוסים האורבין לבחורי הישיבה, בני התשחורת שקבעו ישיבתם בעיר הגדולה. כך מכיר היה בנות רבות ונהדרות והיה משביען בסודי סודות וכמוסי טעמים וניחוחות שתתקרבנה גם תתקרבנה אליו, אך לא תתקרבנה לשער הישיבה למען לא תראנה בעיני ההוא דריידל שלטש עיניו אל שער בת רבים לראות האם אין בת מתקרבת על מנת לרדף אחר בן זה או אחר ולהורידו לתרבות רעה. והנה ישב דריידל בכסא הנוח שבמרפסת ביתו המוקפת צמחי עציצין ושקדי פרחים ופטורטרות עלים והכנרית החיננית יז`וויקה צייצה מיטב השירים מכלובה הקטן והעורב השחור ישב על העץ וקירקר לעומתה (במן דואט מחריש אוזניים) מן הקן שבנה לצאצאיו ובכל זאת נרדם קשישא דריידל. והנה חלם חלום ועדת כונפות מצורעות קטנה המונה שתי בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות, שאותן בנות, שתי בנות, שבניגוד לאותו חלום, לא היו כונפות אלא מאוד יפות ומצודדות, אבל למגינת לבו של דריידל שהעיף בהן מבט, לבשו חולצות בטן ומכנסי ג`ינס וקעקועין עליהן כדרך האמורי ובנות מואב וציציותיהן בולטין החוצה,והנה עמדו בשער הישיבה ורצו לדבר עם התלמיד יהויקים והלה שהה בבית המדרש ושיקע ראשו בים הש"ס ובסוגיה מפרכת. והנה נתעורר ובא דריידל הערמומי. ושאלם בדברי מתיקות מה רצונן, והללו ענו בעברית קלוקלת כי רוצים הן לראות את התלמיד למען מסור לו דבר חפץ במתנה, כי נתחבב עליהן בעת ששהה בבתי הדיסקאטקי"ן אשר ברחובה של עיר. ודריידל משך מידיהן שקיק קטן ואדום עטוף בסרט ומיד שאל לשמותיהן והן אמרו "גילי וצילי" והוא חשב לשנייה ואמר: "אוי א שיינה מיידלע, בואו לבית שלי, אני אכבד אתכן בעוגיות ובקפה ובשלישקעס ובחרמזאלאך` שנשאר משבת!" ואותן בנות ששכלן היה שווה לשכלה של בת יענה המשרכת רגליה וטומנת ראשה בחולות של מדבריות קלעהאר"י ומוהאב"י שמחו על כך שהסבא הטוב הזה הזמינן במתיקות לשונו ומיד קיפצצו ועלו עמו לביתו, והלה דריידל שלח פתק על יד גערשן למען יקרא ליהוייקים בעוד חצי שעה לביתו שהיה צמוד מאוד לחצר ישיבת הרב ירחמיאל. ושתי הבנות ישובות היו ומסבות לשולחן במרפסת ושותות כוס קפה מהביל ומיטיבות ליבן במיטב השלישקע"ס והעורב מביט מן העץ בסקרנות גלויה ודריידל ואשתו ציפקה משמשים לפניהן כאותם מלצרים באולמי חתונה..אלא שדריידל ואשתו לא ציפו לטיפ אלא לגבות תשלום נכבד מאותו יהויקים. וכבר הספיק לשאול אותן למעשיהם ביום יום והללו ענו לו שהם עושות יחסי ציבור לאותו בית הוללות דיסקאטעקי"ן בחוף ימה של תל אביב ודריידל הנהן וטמן את הדבר בלבו.ושאל את הבנות למה הן לבושות ככה, האם אין כסף בידן לקנות מלבושין כיד המלך? ומיד עמד להוציא כסף מחיקו ולתת בידן למען יקנו שמלה הגונה, ומיד צילי אמרה "אל תטרח דוד יקר, יש בידינו כסף רב!" "אז מה הסיבה?" שאל דריידל "זה פשוט כיף ללכת ככה!" התערבה גילי "אוי גוועאלד!" נאנח הזקן "איזה קונייפעס טינייפעס!" והנה שמע רחשוש ונשמעה דפיקה בדלת. "מוכרות לך הבנות הללו? מיין קינדער" שאל דריידל כשראה את יהויקים עומד בפתח שאליו נשלח על ידי גערשן וקולו נוטף מתיקות משל עמד להוציא מכיסו סוכרית מנטה ולתיתה לילד, אלא שאם היה נותן סוכריה, הרי שזו הייתה מתובלת ברעל.
והנה חלם דריידל חלום ועדת כונפות מצורעות המונה שתי בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות כל חייו חלם התלמיד יהוייקים דל אמור על כך שעדת שאפות תעריץ אותו ותסובבהו בקרב עיר רבה ויוכל לאהוב אותן כמגילת שיר השירים. כל חייו ייחל לרגע. אך למגינת לבו הוא גדל כחרדי מכלל שלומי אמוני ישראל ואם לא די בכך הרי שלמד בישיבת הרב ירחמיאל, תחת שרביטו של ההוא דריידל חמור הסבר שבא מליטא והחל מחמיר בתלמידים עוד משנות המנדט הבריטי. והנה יהויקים הקרוי על שמו של המלך יהויקים עליו השלום. אלא שהמלך יהויקים היה אביו של ירחמיאל וכאן היה יהויקים בן ירחמיאל, משמע ישיבת הרב ירחמיאל ירחם עליה השם.יום יום היה מטפח ומתפיח שערו השחור והנה משח אותו במיני משחות ברילנטין והתאמן בעשרים ושלש שכיבות שמיכה ובלילה היה לובש מיטב מחלצותיו, מסיר את הכיפה ומתגנב החוצה בלאט את הגדר המפרידה בין ישיבת הרב ירחמיאל לרחוב הגדול ומלא הפיתויין של החשקים ועיכוסים האורבין לבחורי הישיבה, בני התשחורת שקבעו ישיבתם בעיר הגדולה. כך מכיר היה בנות רבות ונהדרות והיה משביען בסודי סודות וכמוסי טעמים וניחוחות שתתקרבנה גם תתקרבנה אליו, אך לא תתקרבנה לשער הישיבה למען לא תראנה בעיני ההוא דריידל שלטש עיניו אל שער בת רבים לראות האם אין בת מתקרבת על מנת לרדף אחר בן זה או אחר ולהורידו לתרבות רעה. והנה ישב דריידל בכסא הנוח שבמרפסת ביתו המוקפת צמחי עציצין ושקדי פרחים ופטורטרות עלים והכנרית החיננית יז`וויקה צייצה מיטב השירים מכלובה הקטן והעורב השחור ישב על העץ וקירקר לעומתה (במן דואט מחריש אוזניים) מן הקן שבנה לצאצאיו ובכל זאת נרדם קשישא דריידל. והנה חלם חלום ועדת כונפות מצורעות קטנה המונה שתי בנות מחוצ`קנות (כאותו מאכל הקרוי פיצה) ובעלות כרס ואפן המאונקל כנשר ברקיע ונוטה מטה כזוהר הרקיע והן לבושות לבוש פריצין וחולצאות בטן משתלשלות מהן ומכנסי טייץ` וקישקושין הקרויים מעשי קעקוע ואם לא די בכך הרי שהן עטות ומרדפות אחרי תלמיד חכם להכשילו בשער בת רבים ולהנחותו בדרך עקלקלות למען יהא כהולל ופוקר המשחק משחקי פוקר ומפסיד ממונו ונשמתו והן קוראות בקול שהן רוצות לראות את התלמיד ומקרקשות את השער בזרועותיהן. והנה נתעורר דריידל לשמע קריאות ולא חלום היה זה, אלא מציאות, שאותן בנות, שתי בנות, שבניגוד לאותו חלום, לא היו כונפות אלא מאוד יפות ומצודדות, אבל למגינת לבו של דריידל שהעיף בהן מבט, לבשו חולצות בטן ומכנסי ג`ינס וקעקועין עליהן כדרך האמורי ובנות מואב וציציותיהן בולטין החוצה,והנה עמדו בשער הישיבה ורצו לדבר עם התלמיד יהויקים והלה שהה בבית המדרש ושיקע ראשו בים הש"ס ובסוגיה מפרכת. והנה נתעורר ובא דריידל הערמומי. ושאלם בדברי מתיקות מה רצונן, והללו ענו בעברית קלוקלת כי רוצים הן לראות את התלמיד למען מסור לו דבר חפץ במתנה, כי נתחבב עליהן בעת ששהה בבתי הדיסקאטקי"ן אשר ברחובה של עיר. ודריידל משך מידיהן שקיק קטן ואדום עטוף בסרט ומיד שאל לשמותיהן והן אמרו "גילי וצילי" והוא חשב לשנייה ואמר: "אוי א שיינה מיידלע, בואו לבית שלי, אני אכבד אתכן בעוגיות ובקפה ובשלישקעס ובחרמזאלאך` שנשאר משבת!" ואותן בנות ששכלן היה שווה לשכלה של בת יענה המשרכת רגליה וטומנת ראשה בחולות של מדבריות קלעהאר"י ומוהאב"י שמחו על כך שהסבא הטוב הזה הזמינן במתיקות לשונו ומיד קיפצצו ועלו עמו לביתו, והלה דריידל שלח פתק על יד גערשן למען יקרא ליהוייקים בעוד חצי שעה לביתו שהיה צמוד מאוד לחצר ישיבת הרב ירחמיאל. ושתי הבנות ישובות היו ומסבות לשולחן במרפסת ושותות כוס קפה מהביל ומיטיבות ליבן במיטב השלישקע"ס והעורב מביט מן העץ בסקרנות גלויה ודריידל ואשתו ציפקה משמשים לפניהן כאותם מלצרים באולמי חתונה..אלא שדריידל ואשתו לא ציפו לטיפ אלא לגבות תשלום נכבד מאותו יהויקים. וכבר הספיק לשאול אותן למעשיהם ביום יום והללו ענו לו שהם עושות יחסי ציבור לאותו בית הוללות דיסקאטעקי"ן בחוף ימה של תל אביב ודריידל הנהן וטמן את הדבר בלבו.ושאל את הבנות למה הן לבושות ככה, האם אין כסף בידן לקנות מלבושין כיד המלך? ומיד עמד להוציא כסף מחיקו ולתת בידן למען יקנו שמלה הגונה, ומיד צילי אמרה "אל תטרח דוד יקר, יש בידינו כסף רב!" "אז מה הסיבה?" שאל דריידל "זה פשוט כיף ללכת ככה!" התערבה גילי "אוי גוועאלד!" נאנח הזקן "איזה קונייפעס טינייפעס!" והנה שמע רחשוש ונשמעה דפיקה בדלת. "מוכרות לך הבנות הללו? מיין קינדער" שאל דריידל כשראה את יהויקים עומד בפתח שאליו נשלח על ידי גערשן וקולו נוטף מתיקות משל עמד להוציא מכיסו סוכרית מנטה ולתיתה לילד, אלא שאם היה נותן סוכריה, הרי שזו הייתה מתובלת ברעל.
)))))))))))))))