עד איזה גבול חוקי לנטר פעילות משתמש באתר?...

[יNOT]

עד איזה גבול חוקי לנטר פעילות משתמש באתר?...

חוקי הפורום קצת מקשים עליי לשאול את השאלה, אבל אני אנסה.

בעקבות פוסט מסויים בפורום ישראלי, בו אחד מהגולשים בפורום העלה קישור לכלי של חברה שנועד לניטור "עמוק"(כך אני מגדיר זאת)של פעילות המשתמש באתר, עלה בי השאלה האם השימוש בכלי כזה הינו בכלל חוקי לשימוש בארץ.
הסבר על הפתרון שאותה חברה מציעה:
החברה מציעה לכל בעל אתר יכולת לשלב בצורה שקופה למשתמש, קוד באתר,שמצלם את המסך(רק את חלון האתר בדפדפן להבנתי), תנועת העכבר, או/ו מקליט לחיצות על המקלדת שנלחצו ע"י המשתמש בביקורו באתר- ככלי לבדיקת התנהגות הגולש באתר לצרכים סטטיסטיים ושיפור התכנים.

עכשיו הבעייתיות של זה מבחינתי, ושהביאה אותי לפה לשאול את השאלה הזו, היא מקרה לדוגמה שמאוד סביר לקרות בדרך ההתנהלות של לקוח באתר שמאפשר הזנת פרטי אשראי , כדי לרכוש מוצר דרך האתר.

לכאורה יכול להיות מקרה, בו גולש באתר מזין את פרטי האשראי שלו, ורגע לפני שלוחץ על כפתור האישור, חוזר בו, ועוזב את האתר.
הבעייה היא שבגלל שנושא ההקלטה של כל פעולות המשתמש באתר הינו שקוף למשתמש, הגולש באתר לא יכול לדעת ש"אסור" היה לו להזין פרטים באתר אם הוא לא בטוח בכוונתו לסיים את הרכישה.

לידיעתי החוק מחייב שבעל אתר יישמור/וייטפל בפרטי אשראי בצורה מסויימת תחת כללי אבטחה דיי נוקשים, לעומת זאת צילום ווידאו או תיעוד אחר שאותה תוכנה מספקת לבעל האתר ויכול להכיל פרטים שלגביהם לחוק יש דרישות אבטחה - לא ייזכה לאותה מידה של טיפול כי אינו מוגדר כחומר שדורש אבטחה כזאת.

בלי קשר, בעל אתר לא הגון יכול לנצל את הווידאו/תיעוד שהתוכנה מספקת, גם כדי לבצע רכישות באתר "עבור" הגולש, וגם ל"ייצר" לבעל האתר אסמכתה לביצוע הרכישות - כל עוד לא התבקש להציג שהגולש לא רק הזין את פרטי האשראי באתר אלא גם אישר את הרכישה.

השאלה שלי בסופו של דבר האם סוג כזה של מעקב(היות וזה ניתן גם לביצוע בלי תוכנה ייעודית) אחר המשתמש באתר הינו חוקי בישראל, האם פרסום בתחתית העמוד,אמירה בסגנון: "באתר זה מופעלת מערכת לשיפור חווית השימוש שלומדת את פעילות המשתמש" הינה מספיקה כדי לאשר התנהלות כזו ע"י בעל אתר?

 

[יNOT]

האם נכון להשוות נושא זה לנושא של האזנת סתר?..

לידיעתי, בארץ, מותר לכל אזרח להקליט שיחה שהוא השתתף בה, מבלי שזה ייחשב להאזנת סתר (אני מניח שזה נכון רק במקרה ואין איזה יוצא מן הכלל)
אך האם גלישה באתר מושווית בעיניי החוק ל"שיחה" בין הגולש לאתר, למרות הדיסציפלינות השונות? (הזנת מידע בשדה טופס לרוב מצריכה אישור לפני שליחתה לשרת כאישור וודאי ולא רק בדיקה של נכונות הנתונים, בניגוד לדיבור שאין "מעצור" מעבר למחשבה תחילה)

*סליחה על ההצפה, אין עריכה בתפוז.

 

[עו~ד דורון זיסו]

האזנת סתר

חוק האזנת סתר וחוק הגנת הפרטיות הם כלים מאותו הארגז. אין שום סיבה שלא להשוות בינהם.
סע' 1 לחוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979 , קובע בין היתר:

. בחוק זה –
"שיחה" – בדיבור או בבזק, לרבות בטלפון, בטלפון אלחוטי, ברדיו טלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס, בטלפרינטר או בתקשורת בין מחשבים;

"בעל שיחה" – כל אחד מאלה:
(1) המדבר;
(2) מי שהשיחה מיועדת אליו;
(3) המשדר בבזק;
(4) מי שהמסר המועבר בבזק מיועד להיקלט אצלו;
למעט הנותן שירות של העברת מסר בבזק, למען זולתו או מטעם זולתו;

"האזנה" – האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר;

"האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

"בזק" – סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, המועברים באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכת אלקטרומגנטית אחרת;


בית המשפט העליון קבע בעניין מונדיר בדיר ואח' נ' מדינת ישראל (ע"פ 10343/01) כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא מתבצעת באופן מקוון ONLINE.
לכן האזנה לתא קולי בכניסה לדואר אלקטרוני, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית.

פסק דין זה המחיש כבר בתחילת שנות ה 2000 את הליקויים בחקיקה הקיימת ואת הצורך באיחוד החקיקה המתייחסת לזכות הפרטיות (שהינה זכות יסוד, בעלת מימד חוקתי, מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) הכלים הטכנולוגיים השונים בחוק אחד, או לפחות התאמת החוקים השונים אחד לשני.

 

[עו~ד דורון זיסו]

לא בטוח שהבנתי את שאלתך

אולי נתחיל מזה:
1. "לידיעתי החוק מחייב שבעל אתר יישמור/וייטפל בפרטי אשראי בצורה מסויימת תחת כללי אבטחה דיי נוקשים".
אין לי מושג על איזה חוק אתה מדבר.
2. אין ספק שכל אדם שמקבל במהלך הרגיל של העסקים פרטי אשראי של אדם אחר, חייב לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי לשמור על פרטים אלה בסוד.
3. אין ספק שכל בעל עסק או עובד של כל עסקג לא הגיון יכול לנצל פרטי אשראי של כל לקוח לשם שימוש לרעה של אותם פרטים.
4. אינני סבור שהעתקה ושמירה של פרטי אשראי של לקוח במהלך הרגיל של העסקים מהווה ניתור פעילות של לקוח.
5. צריך לזכור שחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 קובע בסע' 1 :

1. איסור הפגיעה בפרטיות
לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.

ובסע' 2
2. פגיעה בפרטיות מהי
פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

מכאן שהתנהגות שנופלת תחת הגדרת סע' 2 איננה אסורה אם נעשתה בהסכמה.

6. זה שאתר מודיע לגולש שהוא מפעיל תוכנות כאלה ואחרות, מבלי להסביר על מה מדובר, אינו מהווה תחליף לקבלת הסכמה.
7. רוב המקרים של ניצול לרעה של נתוני כ"א נעשים במסך חסר, קרי מסמך ללא חתימת בעל הכרטיס ולכן בעל הכרטיס די מוגן, כל עוד עוקב אחרי החיובים שלו ופונה לחברת האשראי ברגע שמגלה עיסקאות שנעשו ללא אישורו.
8. לא כל כך ברור לי באיזו סוגיה אתה רוצה לדון, בסוגיה של פגיעה בפרטיות, בסוגיה של ניצול לרעה של כרטיסי אשראי, בסוגיה של אבטחה באתרי אינטרנט, בחלק מהסוגיות האלה או בכולן, כי איכשהו ערבבת את הכל ביחד ויצא משהו שאני מתקשה להבין.