עד כמה האקראיות אקראית ?

עד כמה האקראיות אקראית ?

אני יכול להבין איך אבולוציה באה לידי ביטוי בחיידקים ש"מפתחים" עמידות לאנטיביוטיקה לדוגמה, ובעוד כל מיני שינויים שנשמעים "קטנים" יחסית. אבל קשה לי לתפוס איך רצף של שינויים כזה יכול ליצור משהו ברמת מורכבות של כנפיים, גם אם מדובר בזמן אינסופי. זאת אומרת, מה היו השלבים בדרך ליצירת כנפיים ? מן הסתם כל שלב גם חייב "לעבוד" כדי להמשיך. והאם יכול להיות שעצם האקראיות עצמה, מוגבלת ע"י אקראיות שקדמה לה ? כלומר, האם הגנים עצמם יכולים לקבוע את הסיכוי למוטציות ? ועוד שאלה: איפה כל המוטציות האקראיות המגניבות שלא ממש התאימו לתנאים הסביבתיים ? אני מדבר אבל על דברים יפים, כמו יצורים עם מערכת רגליים שמאפשרת קפיצה לגובה רב, מידי... או ציפור שבונה קן בצורת פרדמידה. לדעתי זה ממש לא יפה לתת ליצורים האלה להיכחד, ועוד כל כך מהר.
צריך למצוא אותם ולשמר אותם.
 

Wolverchenus

New member
קצת סבלנות

זה לא נורא מתוחכם לשאול שאלה ב4 ועשרים לפנות בוקר ואז רבע שעה אחרי זה להתלונן שאף אחד לא עונה לך, אנחנו לא שמים פה תורן לילה...
 
נראה לי שבסוף אחרנו את המועד והוא חזר בתשובה

We was too late כנסיית דרווין איבדה עוד מאמין.
 

its moi

New member
זאת נשמעת שאלה פילוסופית

האם בכלל אנחנו יכולים לתפוש אקראיות בטבע? הרי אנחנו חיים בעולם של סיבה ותוצאה. אבל שאלות כאלה, לפורום פילוסופיה....
 

m0sh3

New member
אנחנו חיים בעולם של סטטיסטיקה,

לפחות בכל הנוגע לביולוגיה.
 

its moi

New member
השאלה

אם לא היה משהו שגרם את המוטציה הספציפית. אולי היה שילוב של לחץ אטמוספרי + טמפרטורה באיזור + קרינת שמוקלר שגרמו דווקא לשכפול הזה לטעות. בפיסיקה (קלאסית לפחות) אין סטטיסטיקה. המונח "קוביה שוות סיכוי" לא קיים. התוצאה תלויה בזריקה - גם אם אנחנו לא יודעים לחשב את התוצאה בגלל תורת הכאוס. בכל אופן, ברור לי שזאת התפלספות (אמנם חשובה ומעניינת במקומה), ושמספיק טוב, ואף בלתי אפשרי אחרת, לביולוגיה להגיד "סטטיסטי".
 

m0sh3

New member
ברור שיש משהו שגורם למוטציה ספציפית

אם נסתכל על כל מוטציה בנפרד. אבל כאשר אנחנו מסתכלים על גנום בכללותו, ודאי כאשר אנחנו מסתכלים על אוכלוסיות שלמות, ישנה הסתברות מסויימת לפגיעה בגנום בכל מקום וישנה הסתברות מסויימת שהפגיעה תועיל/תזיק/לא תשפיע על כלום. כיוון שהחישובים בביולוגיה מבוצעים בקנה מידה גדול, של כמות עצומה של חלקיקים [או פרטים, תלוי במה אנחנו עוסקים], הכל סטטיסטי בסופו של יום. תנועה של חלקיקים בדיפוזיה למשל היא סטטיסטית לחלוטין. פתיחה וסגירה של תעלות יונים בתאים היא סטטיסטית. אפילו מחקרים קליניים בסופו של דבר מסתמכים על סטטיסטיקה - למרות שאנחנו עושים התערבות מסויימת שעשויה לכאורה להתאים באותה מידה לכל האנשים. אז אם נבחן כל אדם בנפרד נוכל להגיע למסקנות מדויקות מאוד בנוגע לסיבה המדוייקת שבעטיה תרופה עובדת אצלו פחות טוב [או יותר טוב], אך זה לא פרקטי והחישובים הם תמיד סטטיסטיים במטרה שיתאימו לאוכלוסיות כלליות. מדעי החיים נשענים על סטטיסטיקות וממוצעים, לא על קשרים דטרמיניסטיים של סיבה ותוצאה.
 

m0sh3

New member
אגב, הסיבות למוטציות ידועות

לפחות הסיבות שאחראיות לחלק גדול מהן.
 
למעלה