עד כמה הנוסטלגיה והזכרונות רשאים להשתלט על חיינו

[ג רפאל]

עד כמה הנוסטלגיה והזכרונות רשאים להשתלט על חיינו

וליצור 'אוספים' בבית?
אני למשל שומר הרבה מהרהיטים הכלים והחפצים שהיו בבית הורי. אני בן יחיד.ושומר יחיד של הזכרון.
לפני יום-יומיים שכנה זרקה 'סיר-פלא' של פעם. הייתי במקרה נוכח וסיפרתי לה שיש לנו בבית סיר-פלא לאפייה כמדומני שהיה בשימוש בבית הורי לפני 50-60 שנה. מייד התנדבה השכנה לתת לי גם את הסיר שלה - סירבתי כי אני לא אספן של כלי-מטבח. זולת אם היו בשימוש בבית הורי. זה הבדל דק שהתקשיתי להסביר לה. אני לא רוכש או מחפש פריטים מכל סוג שהוא . לא אספן רק משמר את שהיה אצלנו.
ועל כך אמרה לי כלתי המפוכחת. לגביך החפצים הם זכרון היסטורי. על הפתיליה בישלו את ארוחתך.
לגבי זרים אלה הם כלי מטבח של פעם. ואולי יש להם ערך אספני. אך לא סנטימנטלי.
וזה נכון.
עכשיו כאשר אנחנו מתבגרים והולכים הגיע, הזמן לפנות הרבה מתכולת הבית לבל נכביד על היורשים וכאן אני עדיין מתלבט מה לשמור [כאילו לאסוף] ומה לשחרר.
סתם שיתפתי.

 

[אפונה ירוקה חמודה]

לי יש סיר פלא ואני אופה בו עוגות עגולות

והוא מצויין - בתנור לא על פתיליה. במיוחד עוגות גבינה.
וגם מצאתי בשוק תלפיות סבון עץ הזית - לפני שנה קניתי אני אוהבת את הריח של השמן בלי בשמים. ריח נקיון מתאים לכביסה בטיולים לחו"ל.

 

[הטכנאי קרמר]

בשנת 64 בחיל הים חילקו לנו סבון כזה לרחצה

יש לי כערה מזכוכית שאמי ז"ל שמה את הסוכר
על השולחן מכוסה עים צלחת קטנה
מי שרצה לימזוג לכוס תי

 

[tch111]

תתפלאי, בספרד מצאתי בסופר סבון דומה לזה

קצת יותר עדין ועם תוספת גליצרין, שלא נדבר על כך שהוא זול אלא בשביל העור שלי הוא הטוב ביותר, כל האחרים גורמים לי גירוי בעור.

 

[Y. Welis]

הצעה - צלם היטב כל מה שלא תרצה לשמור. לפחות תוכל להחזיק

תיעוד של מה שהיה. זה מה שעשיתי עם כמה דברים שזרקתי בשעתו (מכשירי חשמל בעיקר, שעשו את שלהם).
&nbsp
כדאי לתעד כדי לזכור. התיעוד בקבצי מחשב + טקסט (אפשר להעלות לרשת לאתר פרטי; יש אתר חדש שמשלב אותם יפה: SWAY), יהיה נטול משקל ונפח, ותמיד ישאר.

 

[ג רפאל]

והרי זה התממשות [כמה מוזרה המילה כאן] של תמונת העולם כאידיאה

האובייקט כצילום.

 

[Y. Welis]

זה זיכרון פרמננטי. תן את הזיכרון שלך למיקור חוץ

 

[ג רפאל]

כל זכרון הוא אישי. כל זכרון נועד לשכחה

 

[Y. Welis]

ההיפך. כל זיכרון שמשומר - משפיע.

אחרת לא היית רואה בנים שהולכים בעקבות אבותיהם לאותו מקצוע, ולעיתים לאותה קריירה משפיעה.
&nbsp
היום הזיכרון ניתן יותר מתמיד לשימור, וניתן להפוך כל אדם (מעניין כמובן) ל'מוזיאון' וירטואלי (או מוזיאון אמיתי, אם יש לו די כסף).
&nbsp
לדעתי הגדלת המידע היא התכלית האנושית. זו סיבת קיומינו - זה מה שאנחנו מפיקים בכל יום. כך שכדאי לאמץ את זה.

 

[ג רפאל]

הארכיונים מלאים קטעי זכרונות שנשכחו

ושאין להם דורש
מידע [במונח שלך -אני מעדיף ידע] שאין לו דורש ואין בו עניין ובטח לא צורך.
ועל כל זכרון 'שנשמר' לא-תמצא רבבה כי היא כבר נשכחה.

ההגדרה "מעניין "היא סובייקטיבית לחלוטין
ואין שום סיבה לקיומנו המקרי כפרטים, כאנושות, כחיים.

 

[Y. Welis]

כמו שה-NSA מנטרת *כל* דבר שהיא יכולה לתפוס, בגלל התפישה שכל

מידע עשוי להיות רלוונטי בשעת הצורך (והוא לעיתים אכן כזה + הפראנויה ה'טבעית' של אנשי ביון), כך בעתיד כל המידע הקיים יהיה זמין לחיפוש, ויתרום גם לתחומים שלא נראים כרגע קשורים.
&nbsp
חייבת להיות סיבה. זו הגדרת המדע - לכל דבר יש סיבה. אם אין סיבה, לא צריך מדע.

 

[ג רפאל]

הר המידע המיותר יתמוטט על האנושות שאינה זקוקה לו

אם יש סיבה - אין רצון חופשי. הכל קבוע מראש מאז המפץ הגדול. כולל הודעה זו.

 

[Y. Welis]

כנראה... אבל אם אנחנו לא מודעים, הרי שלא נוכל לדעת

אלא דרך מתמטיקה בלבד, וכאמור הסיכוי קיים.
&nbsp
לא חושב שזו שאלה של זקוקה - זה הכיוון האבולוציוני, כך שזה מעבר לנו ומעל לשליטתינו. זה גם משנה אותנו בדרכים שונות (לא בטוח שלטובה, אבל הגדרות טוב ורע וכן מוסר, לא בהכרח 'טבעיות').
&nbsp
זה עניין מרתק שצריך להיחקר יותר; הבעיה שכרגע המודעות מועטה מדי (חוץ מאשר לרגע ה'סינגולאריות'; אבל משום מה התהליך שמוביל אליה, מוזנח).

 

[אפונה ירוקה חמודה]

מעניין! יש זיכרונות שלא ברור אם אנחנו זוכרים

בגלל שצילמנו, סיפרו לנו שכך היה או שאנחנו באמת זוכרים. אני זוכרת בבירור דברים מגיל שנה - איפה היתה המיטה שלי, איפה החלון ואיפה הארון. זה די ברור שזה בגיל שנה כי אחי נולד שני וחצי בלבד אחרי - ואז ב"תמונה" שקיימת במוחי עדיין היתה מיטת יחיד (מיטת תינוקות כמובן).

 

[ג רפאל]

רצתי להגיב - אך מה לעשות, הזכרון שלי הוא לא מה שהיה -אז

שכחתי מה שרציתי לכתוב.
טוב לפחות אני זוכר שרציתי

האם הזכרון פועל תמיד? או שאנחנו חושבים שאנחנו זוכרים את מה שאנחנו זוכרים. ואיך זה שמעט מאוד מכל שעבר אנחנו זוכרים או חושבים שזוכרים.

 

[Y. Welis]

סביר שזה לא זיכרון מקורי, כי המוח נבנה בשנים הראשונות

והזיכרונות מתחילים מרגע שהוא 'מושלם' - גיל 3 לערך. קל לראות בחוויות חזקות זיכרונות - אפילו חלומות.
&nbsp
לכן עדויות של עדים לפשע, כ"כ פגיעות להדרכה וסוגסטיה מצד החוקרים.

 

[ג רפאל]

במסגרת הנוסטלגיה - העליתי תמונה נחמדה [לדעתי]

בפורום ספרים וספרות.
מוזמנים