עד כמה זה גרוע להרדים על הציצי?

[אושר בחיתוליו]

עד כמה זה גרוע להרדים על הציצי?

הי
התאומים שלי, בן ובת, בני 7 חודשים בהנקה מלאה. (כולל 2 ארוחות של מוצקים ו- 2 ארוחות של שאוב בזמן שאני בעבודה)
במהלך היום הם עם מטפלת ונרדמים בעזרת נידנוד העגלה או העריסה (בלי ציצי)
בלילה- מכורים לציצי ונרדמים רק עליו. הבן זוג שלי לאחרונה ממש מוחה כנגד כך שנרדמים רק על הציצי או מתנחמים רק באמצעות ציצי. הוא אומר שאני מתעללת בילדים שהם כל כך מכורים לציצי שלי, ולא מסוגלים להרדם שלא על הציצי.
אני מניחה שהוא צודק במידה מסויימת אך קשה לי מאוד לשנות את ההרגל הזה. (הציצי בסופו של דבר הכי זמין ונוח כשיש 2 )
האם הוא צודק? עד כמה זה גרוע שנרדמים על הציצי?
הבעיה היא שכשאנחנו מחליטים לנסות להרדים לא על הציצי הם פשוט נכנסים לבכי היסטרי קורע לב. הבן זוג שלי מסוגל לתת לילד לבכות תוך כדי שהוא מרדים אותו בעריסה וטופח על גבו. מבחינתי אין דבר כזה- אם ילד בוכה חייבים להרים אותו. מכיוון שהוא לא מרים אני נכנעת ומחברת כבר את שניהם סימולטנית לציצי
אשמח לעצה של יועצת הנקה.

 

[ונוס 26]

לדעתי-מצוין! אבל מדובר במחלוקת שאין לה פתרון

אני מבינה שזוהי הלידה הראשונה שלך, וממרום שלושת לידותי וארבעת ילדי אני יכולה לומר לך דבר אחד בוודאות - אין דרך אחת נכונה לגדל את הילדים, לכל יש יתרונות וחסרונות והכל תלוי בעיני המתבוננ/ת. מה שהורה אחד יגדיר כהתעללות אחרת תגדיר כחינוך ראוי ומה שזו תגדיר כאהבת אמת וכיחס ראוי לתינוק אחר יראה כחינוך לקוי.
בעצם את מתלבטת כאן בשאלה של חינוך, ובמובן הזה יועצת הנקה לא מבינה טוב יותר ממך, אתם יכולים להתייעץ עם הורים רבים, ולשמוע דעות מגוונות, ובסוף ההחלטה תהיה שלכם.
האמיני לי, זוהי רק ההתלבטות (המשמעותית) הראשונה שלכם, אח"כ יבואו עוד הרבה: מתי לגמול מהנקה, איך לגמול, מתי ואיך לגמול מחיתולים, מה לעשות כשהילד לא רוצה ללכת לגן, האם להעניש, איך להעניש, מה לעשות כשהוא לא רוצה ללכת לישון, בא למיטת ההורים בלילה וכו' וכו'.
לדעתי האישית, מי שתאמר אומרת לך שהיא יודעת את התשובה לשאלה הזו - מטעה אחת. כי תשובה נכונה עבור האחת היא שגויה לחלוטין עבור האחרת. כל הילדים הם שונים וכל ההורים הם שונים ופשוט אין דרך אחת נכונה לגדל ולחנך את ילדינו.
עכשיו, לגופו של עניין, את ובנזוגך מציגים למעשה שתי עמדות מנוגדות שלכל אחת יש תומכים ותומכות - יש שיאמרו לך שעדיף להרגיל את התינוק בהקדם להירדם לבד ("הלוחשת לתינוקת", אם שמעת עליה, היא הגורו של הגישה הזו), הם גם יאמרו לך שיש דרכים לעשות זאת, שזה לטובת הילד ולטובתך. אכן, יש לזה הרבה יתרונות, כך הילד לא יהיה זקוק לך באופן בלעדי, ואת תוכלי להשתחרר ממנו (כי חלב הוא יכול לקבל גם שאוב - לציצי עצמו אין תחליף), וכך למי שמטפל/ת בו יהיה קל יותר, וזה משמעותי במיוחד כשהם יעברו ממטפלת לגן.
לגבי הבכי שמתלווה לניסיון ללמד את התינוק להירדם לבד - גם, כאן את ובנזוגך מייצגים דעות מוכרות מנוגדות, יש שחושבים שלא נורא אם הוא בוכה, כל עוד ההורה לידו והתינוק יודע שהוא לא לבד, הבכי עשוי לפחות בהדרגה, ובסופה של תקופה לא קלה ומרובת בכי הוא ילמד דבר חשוב - להירדם בעצמו. אבל יש שיגידו שאפשר גם להחליט שהתינוק חייב ללמוד להירדם לבד, אבל בלי שיתלווה לזה בכי משמעותי, אני בעצמי לא מכירה מניסיון שום שיטה כזו (כי אני מרדימה על הציצי עד גיל שנה וחצי....) אבל יש כל מיני שיטות.

אני כאמור מחזיקה בגישה שלך, בעיני אחד היתרונות המשמעותיים של ההנקה הוא האפשרות להרגיע את התינוקת ולהרדים בקלות, אני חושבת שזה מה שהתינוקת זקוקה לו בגיל הזה - וזה בסדר גמור לתת לה את זה. נכון,
בכל מקרה, בעיני בגיל הזה זה בסדר גמור לעזור לתינוק להירדם, עם הנקה, נדנוד או הרדמה על הידיים.
בעיני זו ממש לא התעללות לתת להם להרדם על הציצי, האם בנזוגך חושב שגם להרגיל ילדים למוצץ זו התעללות? מוצץ זו התמכרות הרבה יותר קשה - כיוון שבשונה מהציצי הוא באמת נמצא בפה של הילד כל היום, והרבה מאד הורים מאפשרים לילד להיות עם מוצץ גם בגיל שלוש וארבע - גיל שבו מעטות ממשיכות להניק. הנקה והרגעות באמצעות ציצי זה הפתרון הטבעי והנכון, המוצץ הוא רק תחליף מלאכותי של זה. לא ברור לי למה אנשים רואים בהרגעות באמצעות ציצי התמכרות רעה, ואילו התמכרות לתחליף המלאכותי היא בסדר. זה טבעי ואנושי שתינוק בגיל 7 חודשים יזדקק לעזרה בהרגעה, בשביל זה יש לנו ציצי וחלב אם!

הסיבה היחידה שאני רואה להמנע מהרדמה על הציצי היא שזה עלול ליצור בעיות כשאחרים צריכים להרדים אותו. במקרה שלנו התאומות התקשו מאד לישון בגן, ולקח לנו זמן לפתור את זה. או שזה מאד מקשה עליך (שהתינוק זקוק לך ותלוי בך כדי להירגע/להירדם)
אני לא יודעת מה עמדתך לגבי מוצץ - אבל אם אין לך התנגדות, אז זה יכול להיות פתרון מצוין, כלומר את תמשיכי להרדים על הציצי - כמובן, כל עוד לך זה לא מפריע, וכשהן לא איתך הן יעזרו במוצץ, לצורך ההירדמות.

בהצלחה!!

 

[אושר בחיתוליו]

בן זוגי מוסר

בן זוגי מוסר:
"כאיש העוסק במדיה חברתית אני נפעם מהתגובה הכל כך אינטיליגנטית, הכל כך נוגעת ללב הבעיה, תודה!!
לעצם העניין, , נגעתן בנקודה מאוד חשובה שאני כאבא מוצא את עצמי מחוץ למשחק פעמים רבות
אני מחשיב עצמי כאבא משקיע, אבא דואג, אבא אוהב, ובדם יזע ודמעות שכנעתי את זוגתי היקרה שכדאי לי להיות עצמאי בכדי לראות את הילדים יותר
כגבר טיפוסי אני תמיד יודע את התשובות ותמיד יש לי פתרונות
מתגובתכן המופלאה הגעתי למסקנה מאוד כואבת שאין לי מושג קלוש במה זה להיות אמא מניקה
עדיין יש בי את רסיסי המיליטנטיות של הצבא. ולעיתים אני חושב שכדי לפתור בעיה צריך לעשות את זה כאן ועכשיו. וזו כמובן טעות כי מדובר בילדים קטנים ורגישים.
אני אחמיא לעצמי שוב ואעיז ואומר שברבות השנים למדתי להקשיב וללמוד מאחרים, ושמי שיעשה את זה יגיע רחוק
הנושא של ציצי והתחליף לציצי (מוצץ) בכלל לא עלה בדעתי.
כמו כן לא ייחסתי חשיבות לזה שהמטרה היא בעצם להרגיע את הילד ולהכין אותו לשינה. וציצי הוא פתרון אידיאלי לכך.
לעניין ההרגל "הרע" אני מאמין בלב שלם שאני וזוגתי נעמוד במשימה ונקנה להם הרגלים נכונים כי שנינו פןעלים ממקום של אהבה עצומה ונתינה
אני מעריך שכל זוג הורים יטען שהם מעניקים אהבה לילדיהם, אך התחושה שלי, כיוון שאני כבר בן 41 , היא שאגרתי המון אהבה לתת לילדיי העתידיים- והנה הם הגיעו לפני מספר חודשים.
אני שוב רוצה להודות על האוזן הקשבת, שכן התגובה שלכן הסירה מועקה גדולה מליבי
וכן, השתכנעתי בקלות. אני חושב שזה ב סדר להקשיב ולהשתכנע.
ועצה לי אליכן- במקום לערום ערימת ספרים לבן הזוג ולהכריח אוותו לקרוא, פשוט תגידו לו: כנס לפורום שלנו ותקרא

. וזה בדיוק מה שקרה לי
המון תודה
ערן (לצערי אסור לי לחשוף את זהותי האמיתית

)

 

[מחפשת בריאות]

מרגש לקרוא!

 

[מחפשת בריאות]

לא גרוע בכלל! ההפך...

זאת דעתי וזה מה שמתאים לי ואני מרגישה טוב ושלם עם זה.
(ומאוד מסכימה עם דבריה של ונוס)
אבל,
אני מבינה שיש חילוקי דעות בינך לבין בעלך ונראה לי ששווה לכם ללבן את הנושא הזה היטב בינכם ולהגיע להבנה משותפת ולעמק השווה. השנה הראשונה של התאומות היא שנה מאוד מטלטלת (ונראה לי במיוחד אם אלה הילדים הראשונים) ומאוד מאוד חשוב לשמור על הזוגיות.
זה קשור להנקה בשתי נקודות:
1. חילוקי דעות לגבי חינוך ילדים והרגלים כמו שונוס כתבה,
2. ההישאבות שלך להנקה ולטיפול בכלל יכולה ליצור מצב שבן זוגך נשאר קצת בצד...
כדאי לכם לעשות איזה פסק זמן מהמרוץ, לשבת ביחד בלי הקטנים שלכם, ולדבר על כל מה שההנקה מעוררת בכם: גם רגשות ותחושות (בכנות, בכבוד ובאהבה) וגם דעות ועמדות.
ואל תדונו על זה בשעת מעשה, זה הכי גרוע...

יש כל מני ספרים שלי מאוד עזרו לגבש את השקפת עולמי לגבי זה. למשל: "הורים גם בלילה" ו"עקרון הרצף". אולי שווה לכם להציץ לתוכם... למרות שהם די קיצוניים אבל נותנים מקום לתחושות הראשוניות שלנו כאמהות.

שיהיה בהצלחה רבה....

 

[הדר תאומים]

הרדמה על הציצי - כן או לא ??? ...

הי בנות,

קראתי את מה שכתבתי ואני ממש מסכימה עם מה שכתבתן.

אין איזה פתרון קסם או תשובה חד משמעית איך "נכון " לעשות את זה.

וגם לי כיועצת הנקה אין איזה תשובה מיוחדת או אחרת על מה טוב ומה לא טוב. זה צריך להיות מה שמתאים לך ולבן זוגך ולסגנון החיים שלכם וזה שונה ממשפחה למשפחה ולכן אין פה נכון או לא נכון.

אני מאוד מתחברת למה שכתבת אושר - כי גם אצלי בזמנו היו חילוקי דעות ביני לבין בעלי בנושא ההרדמה על הציצי והיו הרבה ריבים בעניין. אני לא הסכמתי לוותר וזה היה מורכב.

קשה לי עם הביטוי "התעללות"... את כמובן לא מתעללת. ואני בטוחה שגם בן זוגך פשוט מבטא את המצוקה שלו .

גרוע זה בוודאי שלא. אבל - זה צריך להתאים לשני בני הזוג.. ופה המורכבות.

בהמשך לספרים שהמליצה עליהם ונוס אני חושבת, נסי לקרוא גם את "לישון בלי לבכות" שהוא תרגום של - (the no cry sleep ) שאמור לעזור בהרדמה בלי הציצי.

כמו שאחת הבנות כתבה - אולי שימוש במוצץ יכול לעזור להרגיל אותם להרדם בלי הציצי ?

 

[אושר בחיתוליו]

תודה בנות חיזקתן אותי..

(אגב- מדובר בבן ובת)
כשהתאומים נולדו קראתי את הלוחשת ומאחר ואני לא עושה דברים על פי המלצתה אני ממשיכה להרגיש אשמה כל הזמן..
בכל מקרה- לגבי עניין המוצץ- החבר'ה שלי סרבני מוצץ. הם פשו לא יודעים מה אמורים לעשות עם זה
לי אין התנגדות למוצץ אך נראה שלהם יש

אני אראה את התשובות שלכן לבן זוגי

 

[ונוס 26]

אושר וערן - האהבה והרצון ללמוד

הם באמת המפתח הכי משמעותי בעיני להורות טובה. ואני לא מתכוונת "הורות נכונה", כי אין דבר אחד כזה, אלא הורות שעושה טוב לכם ולילדים כי זה מה שחשוב. שהלוחשת לא תגרום לך לשום תחושות אשמה, הדר כבר קטלה אותה כאם בצדק כמה פעמים, בשורה התחתונה, היא לא מבינה כלום בהנקה. היא לא יועצת הנקה ולא תזונאית,. יש לה אולי שיטות מועילות לגדל את התינוקות ככה שיהיה לך ולהם קל יותר, אבל זה ממש לא בהכרח נכון וטוב יותר, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה תזונתית. בכלל, כדאי מאד להזהר מספרים שמציגים דרך מסוימת כאילו זו הדרך היחידה או הנכונה ביותר לכל התינוקות.
באמת נראה לך סביר שלכל תינוק ותינוק בעולם מה שעושה טוב זה להרדם בשיטת לחישה-טפיחה? שזה מה שכל תינוק בעולם זקוק לו?
התשובה לדעתי היא לא. השיטה של הלוחשת היא למעשה אילוף, יעיל אבל אילוף. אילוף אכן עובד על כולם, זה שזה עובד לא אומר זה הדבר הכי טוב או הכי נכון. אנחנו גם את הכלבה שלנו לא אילפנו, אפילו שהנבחנות שלה וההתעקשות שלה לטפס על הספות מוציאה אותי מדעתי

שיהיה ברור, לדעתי לפעמים חינוך-אילוף שכזה גם לתינוק הוא בלתי נמנע ולא בהכרח רע, ולפעמים זה הדבר הנכון והטוב להורה ולילד, אבל רק לפעמים, וזה נכון רק אם זה טוב, ולא להפך.
לגבי המוצץ - אני האחרונה שאשכנע אותך להרגיל אותם למוצץ, אנחנו לא בעד מוצץ מהרבה מאד סיבות, אבל אם תרגישי שאת כן זקוקה לזה יש דרך להרגיל אותם גם לזה (קיימים גם מוצצים לסרבי מוצצים), אבל, כאמור, בעיני אם מסתדרים בלי מוצץ וזה לא מחרפן אותך זה מצוין.
ומשהו לערן -
בעיני אתה לחלוטין לא אבא טיפוסי, אולי החברות המגדרי לא פסח עליך בהיבטים מסוימים, אבל זה שאתה דן על הנושאים החינוכיים, שאכפת לך, שיש לך דעה ושאתה אפילו מבקר בפורום זה ממש לא מובן מאליו. איזה כיף לאושר שזה חשוב לך ואתה בוחר להיות עצמאי כדי להיות מעורב יותר בגידול הילדים. לצערי בחברה שלנו הורים רבים עדיין חושבים וחיים כך שרק האם מגדלת את הילדים ואילו האב הוא הורה מזדמן שעוזר לאמא, הורות שוויונית זה הדבר שכולנו זקוקים לו, לדעתי. אתם בטוח הורים מצוינים ולתאומים שלכם יהיה רק טוב

אגב, אני כותבת תאומות כי לי יש תאומות וכי השימוש בלשון נקבה חביב עלי מסיבות אידיאולוגיות (פמיניזם...)

 

[הדר תאומים]

ונוס יקרה - מילים כדורבנות.. תודה

 

[הדר תאומים]

אושר - תעדכני אותנו מה עשיתם ואיך הולך

 

[שלישה6]

אפשר עצה של יועצת שינה בהתהוות?

כל זמן שאין בעייה מבחינתך פעמים בלילה כדי להרדים עם ציצי (למרות שמעשית הם יכולים כבר לפץוח הפרשים של 5 שעות בלילה), וכל זמן שמשך ההנקה לקראת ההרדמה הוא סביר (עד חצי שעה), לא צריכה להיות בעייה. אבל נשמע שזה כן קצת מפריע לבנזוגך- וכאן זו נקודה שאולי כדאי לברר איתו- מה מפריע לו בכך.
נכון שאידיאלית- תינוק יידע להרדים את עצמו בכוחות עצמו. מעשית, זה שלב בהתפתחות שאפשר להתחיל אותו מגיל שלושה חודשים- אבל רק אם האמא מוכנה לכך.

הבנות שלך כן יודעות להרדם בלעדייך, אבל עדיין לא יודעות להירדם בעצמן- אם וכאשר את תחליטי עם בנזוגך שזה הזמן ללמד אותן להירדם בצורה עצמאית, מדורגת, תוך מתן מענה לצרכיהן- אשמח לעמוד ברשותך, או לשדך לך את אחת מהנשים שלומדות איתי בקורס ונמצאות עכשיו בעיונו של הסטאז' (חלקן גם יועצות הנקה, כך שיכול מאוד להיות שמישהי כזו תהיה הכי נכונה עבורך).