עד כמה זה נכון להסכים עם הילד?
לפני כחודש כתבתי שהילד לא רוצה לשים תחתונים. שכנעתם אותי שאם זה מה שהוא רוצה, ואין לו שום נזק מזה, אז שווה לוותר.הסכמתי וויתרתי לו.
יש עוד כמה נושאים שאני לא מתעקשת: בגד שהוא לא רוצה, לשים בגדים של אחיו בכביסה למרות שזה בדרך (נגעל מזה) וכד'.
יש דברים שאני כן מתעקשת, לדוגמה ללכת עם עליונית כשקר.
השאלה היא האם לא נגרם לו נזק מכך שאני מרשה לו לא להתמודד עם דברים שלא נעימים לא? האם לא יהיה נכון לחשוף אותו?
פעם ביקשנו שישים כלים במדיח. קשה לו עם לגעת בסכו"ם רטוב. אז אמרתי שישים רק צלחות. האם זה נכון? שוויתרתי? או להיפך, שלא ויתרתי לגמרי? אולי אם הוא אמר שבאופן כללי הוא נגעל מכלים מלוכלכים, רק שמסכו"ם הוא נגעל יותר, הייתי צריכה לוותר לחלוטין?
לפני כחודש כתבתי שהילד לא רוצה לשים תחתונים. שכנעתם אותי שאם זה מה שהוא רוצה, ואין לו שום נזק מזה, אז שווה לוותר.הסכמתי וויתרתי לו.
יש עוד כמה נושאים שאני לא מתעקשת: בגד שהוא לא רוצה, לשים בגדים של אחיו בכביסה למרות שזה בדרך (נגעל מזה) וכד'.
יש דברים שאני כן מתעקשת, לדוגמה ללכת עם עליונית כשקר.
השאלה היא האם לא נגרם לו נזק מכך שאני מרשה לו לא להתמודד עם דברים שלא נעימים לא? האם לא יהיה נכון לחשוף אותו?
פעם ביקשנו שישים כלים במדיח. קשה לו עם לגעת בסכו"ם רטוב. אז אמרתי שישים רק צלחות. האם זה נכון? שוויתרתי? או להיפך, שלא ויתרתי לגמרי? אולי אם הוא אמר שבאופן כללי הוא נגעל מכלים מלוכלכים, רק שמסכו"ם הוא נגעל יותר, הייתי צריכה לוותר לחלוטין?