עד כמה ללכת?
את מקבלת את הסטירה הראשונה, קצת כואב בלחי העליונה, מתרחקת, וכשהלחי כבר לא כל כך כואבת, את מנסה שוב, ואז הסטירה מגיעה לצד השני, הרבה יותר כואבת הפעם, את חשה בשיתוק סביב העין השמאלית, ומתרחקת שוב. קצת אחרי, מנסה שוב, הפעם, שתי סטירות, האחת אחרי השנייה, משאירות סימן כחול עמוק כזה, את הולכת כמעט מבלי לראות, כי הסטירה בצד ימין, סתמה לך לגמרי את העין. בשלב הזה, את מתרחקת מאוד, וכשאת הולכת סוף סוף בלי מלווים, כי העיניים רק נפתחו, את מנסה שוב. בנוסף לסימנים הכחולים, השיתוק שהפך קבוע בעין ימין, השריטה בסמוך לעין שמאל, והנפיחות של מרכז הלחי הימנית, את מקבלת בומבה היישר לראש, נתקפת סחרחורת, כבר לא אכפת לך מהסימנים הכחולים, השיתוק, כל מה שאת רוצה, זה לייצב את הגוף, רק לא ליפול, רק לא ליפול, והסחרחורת לא נגמרת, ואת מהלכת כשיכורה מהרעד ברגליים שעוד לא חלף מהמהלומה בראש. וככה איך שאת, צועדת מבלי לראות, מבלי יכולת אמיתית ללכת, אמא אומרת לך - בתי היקרה, כשזה נגמר... אז זה נגמר.