עד כמה מוכן אדם לוותר על ערכיו ועל החופש שלו
כאינדיבידואל חושב ובעל דעות על מנת להשתייך לקבוצה, ומה מניע אותו לכך?
אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר הוא הצורך בהשתייכות, וכדי לספק את הצורך הזה, אנחנו חוצים את הגבול בין טוב לרע, בין מה שאנחנו יודעים שהוא נכון ומה שאנחנו עושים בדר"כ לבין מה שאנחנו יודעים שהוא לא נכון ואסור לנו לעשות אותו, אבל רק הפעם אנחנו נחצה את הקווים, כי הקבוצה דוחפת אותנו בכיוון הזה.
ד"ר פיליפ זימברדו מאונ' סטנפורד אומר כי: "המוח האנושי מאופיין ביכולת האינסופית שלו להצדיק כל התנהגות. גם לפני שאנחנו עושים את זה, המח מסביר למה זה נכון, ואחרי שאנחנו עושים את זה, המח מסביר למה היינו חייבים. בני-אדם פחות מתנהגים בהגיון ויותר מחפשים הסברים הגיוניים. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו שקולים, שאנחנו בודקים אפשרויות, אבל למעשה, אנחנו יכולים להסביר כל דבר לאחר מעשה, כדי שזה יתאים לערכים חברתיים נכונים. זה עיוות של הכח המדהים של המח האנושי, שיכול לעשות כמעט הכל. כל הדברים המדהימים שעושה המח האנושי, כל היצירתיות, יכולים להיות מנוצלים כדי להצדיק כל רוע, כל פשע".
רון ג'ונס, מורה להסטוריה בשנות ה-60 , ניסה להסביר לתלמידים אמריקאים את הקלות שבה תלמידים כמותם בגרמניה הפכו ל"נוער ההיטלראי".
הסרט "הנחשול" מספר את הסיפור.
על הסרט ('ויקיפדיה'):
"מורה להיסטוריה הנשאל שאלה בנוגע לנאציזם, שעליה אינו מצליח להשיב. המורה מחליט לערוך ניסוי: הוא מתחיל להחדיר בתלמידים משמעת בצורה קשוחה, מאחד אותם תחת השם "הנחשול" והופך אותם לחיילים צייתנים ומובחרים כביכול של מחתרת קיצונית ומובדלת למען מהפכה עתידית. "הנחשול" מגייסים עוד ועוד אנשים, ויוצרים מעין טרור בית ספרי. תלמידה אחת שמנסה להתנגד לכך מוכה ומוחרמת.
בסוף הסרט מודיע המורה לתלמידים על מפגש כללי של חברי "הנחשול" שיתקיים אחר הצהריים. כשהם נפגשים הוא מספר להם שכמותם הנחשול קיים גם בבתי ספר נוספים רבים ברחבי הארץ, וכי הוא אינו קבוצה קטנה ומצומצמת אלא קבוצה אדירת ממדים ההולכת אחרי מנהיג פוליטי. אז הוא מגלה להם, לתדהמתם, שהמנהיג הפוליטי שלהם הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר וכי הם הלכו שבי אחר אידאולוגיה פאשיסטית ומסוכנת שעיוותה את שיקול דעתם".
40 שנה לאחר מכן מספרים תלמידיו של רון:
"רון ידע ללמד אותך. כשהוא אמר שהוא עושה סימולציות, הבנתי שזה חלק מטעם החיים שלו. הוא אהב לשחזר את החוויה"
"הרגשתי שהוא תמיד מנסה לראות את התמונה כולה, ומנסה לגרום לנו תמיד לראות את התמונה כולה, עם הרבה אהבה והתלהבות".
אומרת אחת ה"תלמידות" על החוויה:
"כל אחד יכול להישאב ולהפוך לחלק, כמו שקרה בגרמניה. אני חושבת שזה החלק הכי מלמד בחוויה כולה".
"עם המניפולציות הנכונות, כל אוכלוסיה,לא משנה כמה היא אינטליגנטית, משכילה, ליברלית, בעלת מחשבה חופשית ושאיפה לטוב, יכולה להפוך למשהו שעלול להיות מסוכן מאוד".
רון ג'ונס פוטר מעבודתו כמורה ולא הורשה מאז לשוב להוראה. כיום הוא סופר ומחזאי מפורסם.
אומר ג'ונס בכנס מחזור 1969 (ב- 2009) לאחר שנשאל אם היה עושה זאת שוב? - "לא, לא הייתי עושה זאת שוב. זה סיכן אנשים באמת, זאת היתה טעות גדולה של מורה צעיר"
אני מתכוונת להראות לכיתתי את הסרט ב'יום השואה והגבורה' (מחרתיים), אם אצליח להשיגו... הסרט משנת 1981 באיכות לא ממש טובה וקשה להשיגו ברשת.
אני זוכרת עד היום עד כמה השפיע עליי וממליצה עליו לכל אחד/ת.
כאינדיבידואל חושב ובעל דעות על מנת להשתייך לקבוצה, ומה מניע אותו לכך?
אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר הוא הצורך בהשתייכות, וכדי לספק את הצורך הזה, אנחנו חוצים את הגבול בין טוב לרע, בין מה שאנחנו יודעים שהוא נכון ומה שאנחנו עושים בדר"כ לבין מה שאנחנו יודעים שהוא לא נכון ואסור לנו לעשות אותו, אבל רק הפעם אנחנו נחצה את הקווים, כי הקבוצה דוחפת אותנו בכיוון הזה.
ד"ר פיליפ זימברדו מאונ' סטנפורד אומר כי: "המוח האנושי מאופיין ביכולת האינסופית שלו להצדיק כל התנהגות. גם לפני שאנחנו עושים את זה, המח מסביר למה זה נכון, ואחרי שאנחנו עושים את זה, המח מסביר למה היינו חייבים. בני-אדם פחות מתנהגים בהגיון ויותר מחפשים הסברים הגיוניים. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו שקולים, שאנחנו בודקים אפשרויות, אבל למעשה, אנחנו יכולים להסביר כל דבר לאחר מעשה, כדי שזה יתאים לערכים חברתיים נכונים. זה עיוות של הכח המדהים של המח האנושי, שיכול לעשות כמעט הכל. כל הדברים המדהימים שעושה המח האנושי, כל היצירתיות, יכולים להיות מנוצלים כדי להצדיק כל רוע, כל פשע".
רון ג'ונס, מורה להסטוריה בשנות ה-60 , ניסה להסביר לתלמידים אמריקאים את הקלות שבה תלמידים כמותם בגרמניה הפכו ל"נוער ההיטלראי".
הסרט "הנחשול" מספר את הסיפור.
על הסרט ('ויקיפדיה'):
"מורה להיסטוריה הנשאל שאלה בנוגע לנאציזם, שעליה אינו מצליח להשיב. המורה מחליט לערוך ניסוי: הוא מתחיל להחדיר בתלמידים משמעת בצורה קשוחה, מאחד אותם תחת השם "הנחשול" והופך אותם לחיילים צייתנים ומובחרים כביכול של מחתרת קיצונית ומובדלת למען מהפכה עתידית. "הנחשול" מגייסים עוד ועוד אנשים, ויוצרים מעין טרור בית ספרי. תלמידה אחת שמנסה להתנגד לכך מוכה ומוחרמת.
בסוף הסרט מודיע המורה לתלמידים על מפגש כללי של חברי "הנחשול" שיתקיים אחר הצהריים. כשהם נפגשים הוא מספר להם שכמותם הנחשול קיים גם בבתי ספר נוספים רבים ברחבי הארץ, וכי הוא אינו קבוצה קטנה ומצומצמת אלא קבוצה אדירת ממדים ההולכת אחרי מנהיג פוליטי. אז הוא מגלה להם, לתדהמתם, שהמנהיג הפוליטי שלהם הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר וכי הם הלכו שבי אחר אידאולוגיה פאשיסטית ומסוכנת שעיוותה את שיקול דעתם".
40 שנה לאחר מכן מספרים תלמידיו של רון:
"רון ידע ללמד אותך. כשהוא אמר שהוא עושה סימולציות, הבנתי שזה חלק מטעם החיים שלו. הוא אהב לשחזר את החוויה"
"הרגשתי שהוא תמיד מנסה לראות את התמונה כולה, ומנסה לגרום לנו תמיד לראות את התמונה כולה, עם הרבה אהבה והתלהבות".
אומרת אחת ה"תלמידות" על החוויה:
"כל אחד יכול להישאב ולהפוך לחלק, כמו שקרה בגרמניה. אני חושבת שזה החלק הכי מלמד בחוויה כולה".
"עם המניפולציות הנכונות, כל אוכלוסיה,לא משנה כמה היא אינטליגנטית, משכילה, ליברלית, בעלת מחשבה חופשית ושאיפה לטוב, יכולה להפוך למשהו שעלול להיות מסוכן מאוד".
רון ג'ונס פוטר מעבודתו כמורה ולא הורשה מאז לשוב להוראה. כיום הוא סופר ומחזאי מפורסם.
אומר ג'ונס בכנס מחזור 1969 (ב- 2009) לאחר שנשאל אם היה עושה זאת שוב? - "לא, לא הייתי עושה זאת שוב. זה סיכן אנשים באמת, זאת היתה טעות גדולה של מורה צעיר"
אני מתכוונת להראות לכיתתי את הסרט ב'יום השואה והגבורה' (מחרתיים), אם אצליח להשיגו... הסרט משנת 1981 באיכות לא ממש טובה וקשה להשיגו ברשת.
אני זוכרת עד היום עד כמה השפיע עליי וממליצה עליו לכל אחד/ת.
