עד עצם היום הזה והפטריה
פרק יותר טוב ומאורגן מקודמו. הסצנה בין רג'ינה לאחותה הייתה קלסית: הצביעות בהתגלמותה. כל הפגמים שרג'ינה מותחת עליהם ביקורת בזלינה הם הפגמים שלה. היא, בשום נקודה, לא מותחת ביקורת על העובדה שזלינה מקנאת בה - עובדה שדי מחמיאה לה למען האמת ואיננה ראויה לביקורת אמיתית.
לגבי המלך ארתור, אני לא כל כך מבין מה כל כך בוער להם להפוך את התגלמויותיו המובהקות של הטוב - הפיה הטובה, גלינדה וכדו' - לפריקים חולי שליטה שמצדיקים את מעשיהם בשם הטוב המוחלט. ההבדל העיקרי בין ארתור לקודמותיו היא שטבעו האמתי כבר נחשף לאי אלו מחסידיו השוטים. אני מניח שכל העסק עם הפטריה נועד לדאוג שרק הוא ידבר עם מרלין ולא אף אחד אחר ובמיוחד לא זרים שעשויים לשאול שאלות לא נוחות. מעבר לכך, כבר יש להם אנטיגוניסט - אמה. אני יכול רק להניח שהם הבינו שארתור האצילי פשוט יטאטא מה שנותר מהנסיך דייויד - אז הם עשו אותו לאנטיגוניסט במקום. כשדייויד ומרי מרגרט מנהלים את השיחה שלהם על משבר גיל העמידה של דייויד, לי, כצופה, לא אכפת.
פרק יותר טוב ומאורגן מקודמו. הסצנה בין רג'ינה לאחותה הייתה קלסית: הצביעות בהתגלמותה. כל הפגמים שרג'ינה מותחת עליהם ביקורת בזלינה הם הפגמים שלה. היא, בשום נקודה, לא מותחת ביקורת על העובדה שזלינה מקנאת בה - עובדה שדי מחמיאה לה למען האמת ואיננה ראויה לביקורת אמיתית.
לגבי המלך ארתור, אני לא כל כך מבין מה כל כך בוער להם להפוך את התגלמויותיו המובהקות של הטוב - הפיה הטובה, גלינדה וכדו' - לפריקים חולי שליטה שמצדיקים את מעשיהם בשם הטוב המוחלט. ההבדל העיקרי בין ארתור לקודמותיו היא שטבעו האמתי כבר נחשף לאי אלו מחסידיו השוטים. אני מניח שכל העסק עם הפטריה נועד לדאוג שרק הוא ידבר עם מרלין ולא אף אחד אחר ובמיוחד לא זרים שעשויים לשאול שאלות לא נוחות. מעבר לכך, כבר יש להם אנטיגוניסט - אמה. אני יכול רק להניח שהם הבינו שארתור האצילי פשוט יטאטא מה שנותר מהנסיך דייויד - אז הם עשו אותו לאנטיגוניסט במקום. כשדייויד ומרי מרגרט מנהלים את השיחה שלהם על משבר גיל העמידה של דייויד, לי, כצופה, לא אכפת.