עד עצם היום הזה ומלכת השלג
אז היה פרק טוב. ההתחלה, בדומה לפרק הראשון של העונה השנייה, קצת בלבלה אותי וגרמה לי לחשוב שאני צופה בסדרה אחרת. כל סיפור הרקע של אינגריד מרגיז וגם מרגיש לא שלם - מאד ברור שהיא לא הייתה בכד כל הזמן עד שאלסה מצאה אותה. יפה שרמפליצקין מסביר לאינגריד שאין לה כלום להתבייש בו. די אהבתי את הסצנה בה הלגה בחרה באינגריד על פני המחזר מוויזלטון. לגבי גרדה, אני חושב שהיה במקום להעיר על קשריה עם טרולי הסלעים לפני הפגישה הגורלית עם פאבי ובכלל אולי להביא את אינגריד אליהם כדי שיתמכו בה ואף יכוונו אותה לקוסם (נורמלי) שייקח אותה כשולייתו. לגבי רמפליצקין, כשחשבתי על זה, אם הוא רוצה לשמור על בל וגם על הכוחות, הוא צריך להיפרד מהקללה (והפיגיון הכרוך בה.) כך שההתפתחות שהוצגה הפרק די מתקבלת על הדעת. ולהבדיל מאינגריד ואמה, הכוחות שלו מקוללים מטבעם. לגבי מה שקרה בשיעור לזמרה, אעיר ששלגיה הישנה לא הייתה נרתעת מאמה. היא עברה דברים הרבה יותר מפחידים בחייה מלהיבהל מבקבוק זוהר. לגבי רג'ינה ורובין, הבגרות שלה מאד מפתיעה אותי - מזכיר את רג'ינה "הטובה" מהעונה השנייה, רק יותר זורם וטבעי עם הדמות. כל העניין עם מריאן באמת מציק לה מספיק כדי שתוותר על רובין. לגבי הפגישה ביניהם, אני מבין שרובין הוא לא בן אצולה שירד מנכסיו שמחזר אחרי בת אצילים כמו בחלק מהגרסאות אלא פושע שהחליט בעקבות אהבתו לפשוטת עם לשדוד רק עשירים ולהתחלק עם העניים בהונם. לדעתי, יש בזה משהו אנטי-קלימקטי לגבי הדמות שלו אבל זה מסביר את החיבור בינו לבין רג'ינה - רובין הוד עבר לפני הרבה זמן תהליך של גאולה בעקבות אהבתו למריאן ועתה הוא מזהה את החצי השני אצל רג'ינה.
אז היה פרק טוב. ההתחלה, בדומה לפרק הראשון של העונה השנייה, קצת בלבלה אותי וגרמה לי לחשוב שאני צופה בסדרה אחרת. כל סיפור הרקע של אינגריד מרגיז וגם מרגיש לא שלם - מאד ברור שהיא לא הייתה בכד כל הזמן עד שאלסה מצאה אותה. יפה שרמפליצקין מסביר לאינגריד שאין לה כלום להתבייש בו. די אהבתי את הסצנה בה הלגה בחרה באינגריד על פני המחזר מוויזלטון. לגבי גרדה, אני חושב שהיה במקום להעיר על קשריה עם טרולי הסלעים לפני הפגישה הגורלית עם פאבי ובכלל אולי להביא את אינגריד אליהם כדי שיתמכו בה ואף יכוונו אותה לקוסם (נורמלי) שייקח אותה כשולייתו. לגבי רמפליצקין, כשחשבתי על זה, אם הוא רוצה לשמור על בל וגם על הכוחות, הוא צריך להיפרד מהקללה (והפיגיון הכרוך בה.) כך שההתפתחות שהוצגה הפרק די מתקבלת על הדעת. ולהבדיל מאינגריד ואמה, הכוחות שלו מקוללים מטבעם. לגבי מה שקרה בשיעור לזמרה, אעיר ששלגיה הישנה לא הייתה נרתעת מאמה. היא עברה דברים הרבה יותר מפחידים בחייה מלהיבהל מבקבוק זוהר. לגבי רג'ינה ורובין, הבגרות שלה מאד מפתיעה אותי - מזכיר את רג'ינה "הטובה" מהעונה השנייה, רק יותר זורם וטבעי עם הדמות. כל העניין עם מריאן באמת מציק לה מספיק כדי שתוותר על רובין. לגבי הפגישה ביניהם, אני מבין שרובין הוא לא בן אצולה שירד מנכסיו שמחזר אחרי בת אצילים כמו בחלק מהגרסאות אלא פושע שהחליט בעקבות אהבתו לפשוטת עם לשדוד רק עשירים ולהתחלק עם העניים בהונם. לדעתי, יש בזה משהו אנטי-קלימקטי לגבי הדמות שלו אבל זה מסביר את החיבור בינו לבין רג'ינה - רובין הוד עבר לפני הרבה זמן תהליך של גאולה בעקבות אהבתו למריאן ועתה הוא מזהה את החצי השני אצל רג'ינה.
