עד שלא רואים זאת....
רואים את זה בסרטים, צופים בזה בכתבות, אך מבינים את זה כשנתקלים בזה במציאות.
עד השעות הקטנות של הלילה עברתי מתחנת אוטובוס לאחרת, כדי למצוא את התחנה שבה יעצור אוטובוס שיחזיר אותי לביתי. שתיים וחצי לפנות בוקר ואנוכי והמטפל ממתינים למכונה המרשימה המכונה מטרונית. השמיים היו עוצרי נשימה והאוויר הצונן כמו וניקה את ריאותיי, אך כשהבטתי מעט מטה, על קרקע המציאות, ראיתי את המכוער שיש בחיים, שנשים במצוקה חוות מדי יום:
נער חסר מודעות או אכפתיות צועד כשמאחוריו קורבן זנות מבוגרת, ובידה שטר שאת סכומו לא היטבתי לקלוט. השניים עשו דרכם לפינה חשוכת, שבה הנער התועה יבצע בה זממו, פינה שבעבורה אין היא שונה מהפינה האפלה שבה היא חייה. השניים נעלמו מעיניי ובי נתמלא התסכול, שלא יכולתי לקום מכסאי, להניח יד על כתף הנער ולומר לו כי אין לו זכות להוסיף ולהרוג את אותה האישה.
אני מוכן לקבל כי המאבק בסחר בנשים הוא ארוך ובלתי נגמר, אולם אני מסרב לקבל כי לא ניתן לשנות המציאות. מדינת ישראל חייבת להחליט כי היא לוקחת זאת כמשימה בעדיפות לאומית – מחינוך והסברה, דרך תקציבים ועד חקיקה ואכיפת חוקים עקבית ומחמירה.
אני מבקש לתקן עצמי – בתחילת דבריי כתבתי " אך מבינים את זה כשנתקלים בזה במציאות". לעולם איש/ה לא יבין את המציאות שבה הקורבנות "חיות", ואני מבקש סליחה מאותה אישה שלא סיכלתי את מה שהתרחש שם.
רואים את זה בסרטים, צופים בזה בכתבות, אך מבינים את זה כשנתקלים בזה במציאות.
עד השעות הקטנות של הלילה עברתי מתחנת אוטובוס לאחרת, כדי למצוא את התחנה שבה יעצור אוטובוס שיחזיר אותי לביתי. שתיים וחצי לפנות בוקר ואנוכי והמטפל ממתינים למכונה המרשימה המכונה מטרונית. השמיים היו עוצרי נשימה והאוויר הצונן כמו וניקה את ריאותיי, אך כשהבטתי מעט מטה, על קרקע המציאות, ראיתי את המכוער שיש בחיים, שנשים במצוקה חוות מדי יום:
נער חסר מודעות או אכפתיות צועד כשמאחוריו קורבן זנות מבוגרת, ובידה שטר שאת סכומו לא היטבתי לקלוט. השניים עשו דרכם לפינה חשוכת, שבה הנער התועה יבצע בה זממו, פינה שבעבורה אין היא שונה מהפינה האפלה שבה היא חייה. השניים נעלמו מעיניי ובי נתמלא התסכול, שלא יכולתי לקום מכסאי, להניח יד על כתף הנער ולומר לו כי אין לו זכות להוסיף ולהרוג את אותה האישה.
אני מוכן לקבל כי המאבק בסחר בנשים הוא ארוך ובלתי נגמר, אולם אני מסרב לקבל כי לא ניתן לשנות המציאות. מדינת ישראל חייבת להחליט כי היא לוקחת זאת כמשימה בעדיפות לאומית – מחינוך והסברה, דרך תקציבים ועד חקיקה ואכיפת חוקים עקבית ומחמירה.
אני מבקש לתקן עצמי – בתחילת דבריי כתבתי " אך מבינים את זה כשנתקלים בזה במציאות". לעולם איש/ה לא יבין את המציאות שבה הקורבנות "חיות", ואני מבקש סליחה מאותה אישה שלא סיכלתי את מה שהתרחש שם.
