כתבה חשובה ביותר ../images/Emo70.gif
ביחוד ההסבר מאיר עניים ברמה המקרו כלכלית לתופעות שנראות מובנות מאילהן. הקטע הבא מדגים את מה שמכונה בעגה הכלכלית תפיסות נאו ליברליסטיות, שתפס חזק בשנות השמונים והגיע אלינו רק עכשיו : "משנות ה-80, נשים נוכחות יותר בשוק העבודה ורוב גדול ביניהן הן "עובדות ועניות". מגמה זו נובעת מנטייתה של פעילותן הכלכלית של נשים להיוותר מרוכזת בעיסוקים ומיקומים בשוק העבודה החשופים במיוחד לצורות העסקה פוגעניות. במיקומים אלו הן מספקות "עבודה גמישה" וחשופות להסדרים המבטיחים להן מצב קבוע של העדר ביטחון תעסוקתי, ובמיוחד תמורה כלכלית שאינה מצליחה לחלץ אותן מהמאבק המתמיד בקו העוני. בשוק העבודה הישראלי, תופעת ה"עובדות ועניות" חזקה יותר בפריפריה". שימו לב במיוחד להמשך הדברים: "והיא נתמכת מוסדית על ידי הסקטור הציבורי כמעסיק הגדול ביותר של נשים בישראל. הסקטור הציבורי הוא גם הצרכן הגדול ביותר של שירותיהם של חברות כוח האדם וקבלני המשנה ואלו מעסיקים נשים בתנאים פוגעניים: העדר קידום, העדר הכשרה, העדר יציבות." לפני חודשיים הינו עדות למהלך של האוצר נגד עובדי המדינה בניסיון לא רק לקצץ את השכר אלא בכלל לצמצם את היקפו כאשר המטאפורה ששימשה את שר האוצר רימזה שהמגזר הציבורי הוא כפליקן על גב הספן, קרי הסקטור היצרני. הפוגעניות שנקט האוצר מקרינה על כל מערכת ההעסקה במשק וכאשר המדינה כך מתיחסת לעובדיה כמעביד, לא נותר לעובדים בסקטור הפרטי אלא להרכין ראשם בהכנעה. במצב הנתון עלנו לשאול את עצמנו איזה מין מסר מעביר שר האוצר למעסיקים הפרטיים, והאם אנחנו אוהבות את המסר הזה. אני אומרת די לשחיקת האמנה החברתית, די לגזל של שכבות הבניים הלאה דמגוגיה לעשירים.
