עובדות, ערכים, ואלהים. וגם ליבוביץ'
ההבחנה בין עובדות לערכים הוא אולי אחד הדברים ש ל' חזר עליהם יותר מכל.
כשהוא מדבר על ה' כמה שיש לעבוד אותו- ברור הרי שהוא מדבר על ה' כערך ולא כעובדה ( מדבר "ערכית" ולא "עובדתית" )
כשהרמב"ם מדבר על ה' כמה שאין לו תארים, ברור שהוא מדבר (מבחינתו, לפחות) עובדתית, או לפחות מהשפה (המישור/האספקט/הבחינה/החשיבה... ) העובדתית הוא החל את שיח התארים.
עכשיו, אין קשר בין ערכים לעובדות, לדוגמא (אוריאל זה בשבילך!) הרמב"ם היה יכול לומר שעובדתית (פילוסופית ) לאל אין תארים, איך אין זה מונע ממנו להאמין באל שדווקא כן יש לו תארים - לעבוד אותו, לאהוב אותו וכל זה... כי זה ערך וזו עובדה ואין קשר. לשון אחר- כערך ( ועכשיו כולם במקהלה- האל כשלעצמו לעולם אינו ערך! אז מה. תחליפו את זה בעבודת האל שהוא... או עבודת האל ה..... ) לאל יש תארים , בניגוד לאל כעובדה ( פרנציפ לוגי, כמו שאמר אוריאל) שלו אין ערכים.
עד כאן הדוגמא. עכשיו ל' .
א. האם ההבחנה הזאת קיימת הכלל אצל ל' ? כעובדה ( במישור הלוגי/פילוסופי/זה-שאינו-דתי-אמוני) וכערך? האם היא תמיד ברורה?
ב. ונניח שהאל אינו מקיים שום קשר עם העולם והוא חיצוני לו לחלוטין ואין האדם יכול לומר עליו משהו באמת וכ'ו....
איזו משמעות יש לזה לאדם הדתי? (בניגוד לפילוסוף). אם אני כותב מאמר פילוסופי על האל- זה משנה. אבל כשאני הולך עכשיו לקרוא שמע שעל המיטה? למי אכפת?
ג. כשאני בוחר בעבודת האל כערך- אני בוחר במשהו פרי הרצון שאינו ניתן לשום הנמקה. ולכן אני יכול בעצם "להמציא" איזה אל שאני עובד אותו, כל עוד המצאה זו נשארת תקפה עבור עולם הערכים בלבד ואינה זולגת לעולם העובדות שאמור להיות חד משמעי.
אולי קשה להבין זאת כל, אבל מי מכם שזוכר את הגומא שנתתי כאן כמה פעמים - העובדה בה מכיר האדם שהוא כולו צבר אטומים משוכלל ותו לא, ועובדה היא שאין בחירה חופשית ( לאטומים אין בחירה חופשית, תאמרו מה שתאמרו. וגם לחפצים דוממים. והאם הוא חפץ דומם (ונע) ומשוכלל. מההיבט העובדתי - מדעי, כאמור) , אבל, בעולם הערכים, אדם מניח שיש בחירה חופשית והוא "ממציא" אהבה וחיים וקיום ואנושות ומשמעות. וכך קורה שהוא בעצם חי את חייו - מכריע הכרעות ערכיות כאילו ויש באמת בחירה חופשית, מבלי לשנות את חוקי הפיזיקה לכאלו שיאפשרו בחירה חופשית , תוך כדי זה שהוא מודע ל-2 הניגודים שבעולם העובדות לעולם הערכים.
מקווה שהבהרתי ולא בלבלתי, ושמצאתם את דבריי מעניינים.
ההבחנה בין עובדות לערכים הוא אולי אחד הדברים ש ל' חזר עליהם יותר מכל.
כשהוא מדבר על ה' כמה שיש לעבוד אותו- ברור הרי שהוא מדבר על ה' כערך ולא כעובדה ( מדבר "ערכית" ולא "עובדתית" )
כשהרמב"ם מדבר על ה' כמה שאין לו תארים, ברור שהוא מדבר (מבחינתו, לפחות) עובדתית, או לפחות מהשפה (המישור/האספקט/הבחינה/החשיבה... ) העובדתית הוא החל את שיח התארים.
עכשיו, אין קשר בין ערכים לעובדות, לדוגמא (אוריאל זה בשבילך!) הרמב"ם היה יכול לומר שעובדתית (פילוסופית ) לאל אין תארים, איך אין זה מונע ממנו להאמין באל שדווקא כן יש לו תארים - לעבוד אותו, לאהוב אותו וכל זה... כי זה ערך וזו עובדה ואין קשר. לשון אחר- כערך ( ועכשיו כולם במקהלה- האל כשלעצמו לעולם אינו ערך! אז מה. תחליפו את זה בעבודת האל שהוא... או עבודת האל ה..... ) לאל יש תארים , בניגוד לאל כעובדה ( פרנציפ לוגי, כמו שאמר אוריאל) שלו אין ערכים.
עד כאן הדוגמא. עכשיו ל' .
א. האם ההבחנה הזאת קיימת הכלל אצל ל' ? כעובדה ( במישור הלוגי/פילוסופי/זה-שאינו-דתי-אמוני) וכערך? האם היא תמיד ברורה?
ב. ונניח שהאל אינו מקיים שום קשר עם העולם והוא חיצוני לו לחלוטין ואין האדם יכול לומר עליו משהו באמת וכ'ו....
איזו משמעות יש לזה לאדם הדתי? (בניגוד לפילוסוף). אם אני כותב מאמר פילוסופי על האל- זה משנה. אבל כשאני הולך עכשיו לקרוא שמע שעל המיטה? למי אכפת?
ג. כשאני בוחר בעבודת האל כערך- אני בוחר במשהו פרי הרצון שאינו ניתן לשום הנמקה. ולכן אני יכול בעצם "להמציא" איזה אל שאני עובד אותו, כל עוד המצאה זו נשארת תקפה עבור עולם הערכים בלבד ואינה זולגת לעולם העובדות שאמור להיות חד משמעי.
אולי קשה להבין זאת כל, אבל מי מכם שזוכר את הגומא שנתתי כאן כמה פעמים - העובדה בה מכיר האדם שהוא כולו צבר אטומים משוכלל ותו לא, ועובדה היא שאין בחירה חופשית ( לאטומים אין בחירה חופשית, תאמרו מה שתאמרו. וגם לחפצים דוממים. והאם הוא חפץ דומם (ונע) ומשוכלל. מההיבט העובדתי - מדעי, כאמור) , אבל, בעולם הערכים, אדם מניח שיש בחירה חופשית והוא "ממציא" אהבה וחיים וקיום ואנושות ומשמעות. וכך קורה שהוא בעצם חי את חייו - מכריע הכרעות ערכיות כאילו ויש באמת בחירה חופשית, מבלי לשנות את חוקי הפיזיקה לכאלו שיאפשרו בחירה חופשית , תוך כדי זה שהוא מודע ל-2 הניגודים שבעולם העובדות לעולם הערכים.
מקווה שהבהרתי ולא בלבלתי, ושמצאתם את דבריי מעניינים.