אשה מרציפן
New member
עובדי התחבורה הציבורית כנותני שירות
רבות נאמר על התחבורה הציבורית בישראל - ובעיקר דברים לא חיוביים במיוחד. לצד התלונות על הכבישים והתשתיות, יש גם טענות שמופנות כלפי נותני השירות שלרבים מתושבי המדינה יש אינטרקציה יומיומית איתם - נהגי האוטובוסים, כשלצידם נמצאים גם נהגי המוניות ומוניות השירות.
יהיו מי שיגידו שנהגים אינם נחשבים לנותני שירות כמשמעם - אחרי הכל האינטרקציה איתם היא קצרה ונקודתית: תשלום על הנסיעה/העברת רב קו ו-זהו. לצד זאת, כל מי שנוסע באוטובוסים מודע לכך שתפקידו של הנהג לא מסתכם בכך, אלא מצופה ממנו לענות על שאלות של נוסעים לגבי מסלול הנסיעה, לתת מידע על סוגי כרטיסיות שונות ועוד. מנגד - נהגים רבים מוצאים את עצמם מול תלונות של נוסעים שאין להם מה לעשות מולן - כמו תלונות על עלויות הנסיעה, על ביטול תחנות, על תדירות האוטובוסים... וכמו בכל תחום, הלקוחות יוצאים על מי שנגיש ביותר, בלי לחשוב שזו לא באמת הכתובת, כשמהי הכתובת בעצם? הרי זה לא שיש אלטרנטיבה לתחבורה הציבורית (לרכוש רכב/אופניים זו לא באמת אלטרנטיבה
).
אם נזכיר גם את נהגי מונית הספיישל - אצלם זה נהיה אפילו יותר מורכב, ובתור לקוחה קבועה של גט טקסי אני מרגישה את ההבדל בשירותיות של הנהגים מול נהגים מתחנות "חופשיות", כשהעובדה שיש מי שמפקח עליהם והם חוששים מתלונות מורגשת מאוד.
אני מזמינה אתכם לשוחח על נהגי האוטובוסים והמוניות כנותני שירות: מה הציפיות שלכם מהם במסגרת תפקידם? מה לדעתכם אמורות להיות הציפיות שלהם מהנוסעים? האם הנהגים בכלל נחשבים בעיניכם כנותני שירות? האם לדעתכם הם אמורים להיות מחויבים בקוד שירות כלשהו? האם אתם חושבים שקיים פיקוח ראוי על התנהלות הנהגים באופן כללי? מה הייתם מציעים כהצעות ייעול בתחום?
הוזמנו להצטרף לדיון גם חברי פורום "תחבורה ציבורית" למיניהם - נוסעים, נהגים ועובדי חברות התחבורה, וכל מי שיש לו מה לומר בנושא.
רבות נאמר על התחבורה הציבורית בישראל - ובעיקר דברים לא חיוביים במיוחד. לצד התלונות על הכבישים והתשתיות, יש גם טענות שמופנות כלפי נותני השירות שלרבים מתושבי המדינה יש אינטרקציה יומיומית איתם - נהגי האוטובוסים, כשלצידם נמצאים גם נהגי המוניות ומוניות השירות.
יהיו מי שיגידו שנהגים אינם נחשבים לנותני שירות כמשמעם - אחרי הכל האינטרקציה איתם היא קצרה ונקודתית: תשלום על הנסיעה/העברת רב קו ו-זהו. לצד זאת, כל מי שנוסע באוטובוסים מודע לכך שתפקידו של הנהג לא מסתכם בכך, אלא מצופה ממנו לענות על שאלות של נוסעים לגבי מסלול הנסיעה, לתת מידע על סוגי כרטיסיות שונות ועוד. מנגד - נהגים רבים מוצאים את עצמם מול תלונות של נוסעים שאין להם מה לעשות מולן - כמו תלונות על עלויות הנסיעה, על ביטול תחנות, על תדירות האוטובוסים... וכמו בכל תחום, הלקוחות יוצאים על מי שנגיש ביותר, בלי לחשוב שזו לא באמת הכתובת, כשמהי הכתובת בעצם? הרי זה לא שיש אלטרנטיבה לתחבורה הציבורית (לרכוש רכב/אופניים זו לא באמת אלטרנטיבה
אם נזכיר גם את נהגי מונית הספיישל - אצלם זה נהיה אפילו יותר מורכב, ובתור לקוחה קבועה של גט טקסי אני מרגישה את ההבדל בשירותיות של הנהגים מול נהגים מתחנות "חופשיות", כשהעובדה שיש מי שמפקח עליהם והם חוששים מתלונות מורגשת מאוד.
אני מזמינה אתכם לשוחח על נהגי האוטובוסים והמוניות כנותני שירות: מה הציפיות שלכם מהם במסגרת תפקידם? מה לדעתכם אמורות להיות הציפיות שלהם מהנוסעים? האם הנהגים בכלל נחשבים בעיניכם כנותני שירות? האם לדעתכם הם אמורים להיות מחויבים בקוד שירות כלשהו? האם אתם חושבים שקיים פיקוח ראוי על התנהלות הנהגים באופן כללי? מה הייתם מציעים כהצעות ייעול בתחום?
הוזמנו להצטרף לדיון גם חברי פורום "תחבורה ציבורית" למיניהם - נוסעים, נהגים ועובדי חברות התחבורה, וכל מי שיש לו מה לומר בנושא.
