עובדת זרה

[vella]

עובדת זרה

אני בשלב של להזמין עובדת זרה לסיוע לבעלי.מצבו מתדרדר והתלות שלו בי מאד מאד מקשה על התפקוד שלי.כל פרידה בבוקר טרם יציאתי לעבודה היא בלתי נסבלת,ואני הולכת לעבודה "קרועה". שאלתי אליכם: עובד או עובדת.אנא התייחסותכם הדחופה. ברצוני להכיר לכם עו"ס בכירה,מתמחה במחלת האצלהיימר,שמה לאה אברמוביץ,היא סייעה בידי בהחלטה לגבי עובד זר.אשאל את רשותה למסור את מס הטלפון שלה. קראתי כי רבים בינינו שואלים במה להעסיק את יקירינו בשעות רבות של היום.גם אני שאלתי את לאה.הצעתה:שחיה,מכון כושר,תרפיה במוזיקה או אומנות,מסזים{מאד מרגיעים}צביעה על משטחים גדולים,קוביות לגו גדולות לבניה,פאזלים של חלקים גדולים.הציעה לי לבדוק במשחקי הנכדים שלי עם מה הם שיחקו בגיל שנה ובתהליך של ניסוי ותהייה להציע אותם גם לבעלי. אני בדאון רציני. ולה

 

[אפס שתיים]

אני בעד גבר לגבר,

גם ככה הם חשים, לפעמים, חסרי אונים ומושפלים. אשה זרה שתחליף לו חיתולים (זה, כנראה, באופק

) או שתעזור לו, יתקבל על ידו אחרת מאשר עובד גבר, שמתחבר אליו. אבל, כל מקרה לגופו ויתכן שישנם גברים שדווקא יתנהגו לאשה ביתר נימוס. לא יודעת. אמא שלי, שהיא חרדית שמעולם לא העלתה על דעתה, כשהיתה בריאה, לצפות בטלויזיה כאמצעי להעברת זמן, דבוקה לטלויזיה. אבא שלי הרבה פחות ומבחינתו, סתם לשכב במיטה ולנמנם, במיוחד בחורף, זה אחלה בילוי. (אבל, האמת, זה לא הוגן, בהתחשב בכך שהוא עובד מגיל 8, שיהנה). לא ממש חייבים להעסיק אותם. אני דואגת שהמנוי על העיתון היומי ישולם, אני מביאה מוסיקה לשמיעה. מעבר לזה - שיעשו מה שכיף להם. קניתי לאבא שלי פאזל, הוא אפילו לא ניסה להתחיל. בכללי, המחלה הארורה הזאת מקצינה מאד את האדם. כלומר - החולה יתעסק בדברים שאהב בעבר עד כדי קיצוניות, לפעמים. תזרמי. בכלל, זאת העצה הכי נכונה למשפחות של חולי אלצהיימר - תזרמו.

 

[ronnyw]

גם את והנוחיות שלך שיקול...

יש כמה שיקולים "פשוטים": אם מדובר בהרבה סחיבות (מדרגות, כיסא גלגלים וכו') - כדאי גבר. אם הבית קטן, ואין לך אפשרות "להסתתר" ולשמור על אורח חייך בגלל כניסת גבר זר - אז אישה. ואל תתביישי להכניס את נוחיותך במערכת השיקולים !! מדובר פה על זמן ארוך, וגם הנוחיות שלך חשובה. אם אחת התופעות של מחלת בעלך היא פלירטוט בלתי פוסק (קשה לדבר על זה, אבל לצערנו זה קורה) - אז אישה. לגבי עצם הטיפול (נקיון, בישול, העסקת החולה, אפילו החלפת חיתולים) לא נראה לי שיש כל כך הבדל, זה תלוי באישיות של המטפל. אצלנו, למשל, יש שתי מטפלות נשים, עושות הכל (כולל "מלאכות גבריות" כמו החלפת נורות וכו'). הן מטפלות בשני ההורים עד רמת רחצה וחיתולים, ואין לי שום בעיה , לא עם אבא ולא עם אימא. בהצלחה

 

[ronnyw]

אופס - טעות סופרים...

בשורת הפלירטוט התכוונתי, כמובן, לגבר...

 

[ronnyw]

בנושא תעסוקה בבית

אני מעלה שוב עניין שעולה אחת לכמה זמן: האם יש לך אפשרות להחזיק בבית כלב? כלב עושה פלאים - ממש פלאים - לאנשים כמו החולים שלנו. זו התעסקות (טיולים, הברשה, משחקים עם כדורים - תלוי כמובן בסוג הכלב וביכולות ואהבות הבעל) והעיקר - זה חבר שנמצא עימו. חבר אוהב, מביע אהבה, מוכן תמיד להקשיב, שמח עם בעליו, מנחם אותו כשעצוב - חבר אמת. אני יודעת שיש בתים שאף פעם לא החזיקו כלב, וכל העניין זר ומוזר (ואפילו מלוכלך) להם. ואז מנסים - ולא מבינים איך הפסידו את התענוג במשך כל חייהם... יש את הזקנים שעדין הולכים, והכלב מהווה תמריץ לצאת לעוד טיול. יש את החולה שרתוק לכיסא גלגלים - והכלב יושב במסירות לידו, ואפילו על ברכיו, ומספק לו חברות ונחמה. ואני מכירה חולה, שטועה ומתבלבת ושוכחת את כל בני משפחתה - אבל עוד אף פעם לא פיספסה את שם הכלב שלה. וזו לא רק גחמת לב שלי - אוהבת כלבים שכמוני - אלא זה נושא שנבדק ונחקר ואומת על ידי רופאים ומטפלים. ואפנה אותך שוב לסרט הנהדר והמרגש של אסתר ספקטור ובעלה החולה. זכורה לי הסצנה שבה שלמה החולה חוזר עם ההסעה מהמועדון. כמה שמחה היתה בכלב שבא לקראתו !! כמה אורו פניו של שלמה למראה הכלב !!

 

[ליאורלילי]

וולה יקרה

אני כל כך מבינה אותך וולה על כל יום בבוקר שאנו יוצאות לעבודה והם נשארים בבית והלב נקרע. אי אפשר לתאר כאן את ההרגשה וכמה פעמים כל שבוע אני חושבת לזרוק הכל ולהפסיק לעבוד ולהיות איתו. אך אני יודעת שזה לא ראלי , לא רק בגלל העניין הכספי אלא בגלל בריאות הנפש שלי ואני מניחה שגם שלך. כי גם אם אני ארצה להפעיל אותו כל יום ולטייל , הוא לא ירצה ואז אני אשאר מתוסכלת בבית. לגבי מה ששאלת, גם אני חשבתי שלי היה מתאים יותר אישה בבית , כי זה לא כל כך נעים לחיות עם גבר נוסף. כמובן ישנם שיקולים נוספים , עד כמה דרוש כח בטיפול בבעלך ומיקום הדירה/בית. לגבי הצעות מה לעשות , לצערי בעלי לא מוכן לעשות דברים שאנו חושבים שיועילו לו. הוא לא רוצה לעשות פזלים או תשבצים או כל דבר שמציעים לו. אך מאחר ובעלך אוהב מוסיקה , תשקיעי בכך , שוב ,למה שהוא מוכן ומתאים לו. אסור לך להכנס ללחץ שאת צריכה לשכנע אותו והוא חייב לעשות דברים כי מישהו אחר עושה. כל אחד ואופיו ומצבו ואי אפשר להשוות. גם אני נלחצתי מכל העצות שנתנו לי כאן לעשות ולשחק וכו' , אך ראיתי שהוא לא מוכן וויתרתי ואין לי הרגשה רעה עם זה, אנו חייבים לזרום איתם כמו שכתבו לך. לעשות מה שהם מוכנים. אני היום לא נסעתי לעבודה כי חשבתי לצאת איתו לטיול ברכב לראות את הפריחה , אך בסופו של דבר התברר כי יש לו חום. אז הודיתי לקב"ה שנשארתי בבית וכך יכולתי לתת לו תשומת לב , לבשל מרק עוף וסתם להיות איתו , כי זה כל כך חשוב. אני שולחת לך המון כוחות ותפילה שתמצאי עובד/ת זר טוב ומסור עבורו ותוכלי להיות קצת יותר רגועה. חיבוק ענק ממני , שתהיה שבת שלום , טובה

 

[ענתי44]

טובה יקירה ../images/Emo24.gif

מי כמוך יודע כמה אני מחוייבת לאמא שלי אבל, לו אני מוצאת עבודה אני מקבלת אותה ללא הסוס ( כמובן דואגת לצרכיה של אמא) עבודה זה בריאות זה אחד הדברים הכי טובים שאדם יכול לקבל. אני יודעת שאת דואגת לאהרון אבל, שלא תעיזי לעזוב את העבודה. ובאשר לסוגיה האם להביא עובד או עובדת, זה כל אחד ומה שמתאים לו. אם אין מדובר באדם כבד במיוחד ולאישה נוח יותר בחברת אישה אז עדיף להביא אישה. אני מכירה מקרה שהובאה עובדת לגבר והיא שם כמה שנים ומטפלת בו כאילו היה אביה וגם מפנקת את אשתו.

 

[zs1957]

שלום טובה יקירתי

מה שלום אהרון, האם ירד לו החום? אני מקוה שהוא מרגיש יותר טוב. אני מבינה את הדאגה שלך לאהרון והחשש להשאירו לבד בבית. אני הייתי מחפש גמלאי שיכנס אליו לשעתיים בכל יום יצא עמו לטייל, ישוחח אתו, יקריא לו סיפור. זה ירומם את רוחו וגם יתן לך שקט נפשי מדאגות. אני לא חושבת שעלייך לעזוב את העבודה ולטפל באהרון. חשוב שתמשיכי בשגרת חייך , ובעבודה זה לא ריאלי ועלול לפגוע בבריאותך הנפשית.מאחר והוא מסרב ללכת לקבוצת תמיכה של עופרה שגב חשוב שאת תלכי עם בתך ותלמדו כיצד להפעיל אותו ולגרות אותו לשתף פעולה אתכן. חיבוק ענק ממני,שבת שלום, זהבה שחם

 

[vella]

תודה ושוב תודה

אני מאד מודה לך על המילים החמות ואמפתיה שאת מגלה. לצערי אני נמנעת מלשתף את ילדי בכאב שלי ובקשיים היומיומיים.וזאת לאחרונה. אני מרגישה שהם כועסים על אביהם על מה שהוא "עושה"לי. הבן האמצעי שלי אמר יום אחד,אני לא מכיר את אבא שלי....זה לא אבא שלי.....כמובן שהאמירה כאבה לי מאד מאד. ומכאן אני נמנעת מלבקש מהם עזרה. אני תקוה כי יפתח לנו דף חדש עם בוא העובדת הזרה. ולה

 

[ליאורלילי]

תודה לכולכן

ענתי וזהבה תודה לכן על ההבנה. אני יודעת שלא אעזוב את העבודה אך יש ימים כאלה שבהם אני מרגישה שאני חייבת להיות איתו , אך יודעת שזה לא יהיה כלל בריא עבורי. ולה יקרה , גם אני נמנעת מלשתף אותם במה שאני מרגישה אך מספרת להם לפעמים דברים קטנים שקורים בבית. את נושא השרותים , בתי שגרה איתנו פשוט שומעת ורואה והיא בנשמתה "עובדת סוציאלית "ומבינה הכל ולא לוקחת קשה אך נותנת לי תמיכה. היא שמעה במקרה את מה שדיברתי איתו. ברור שהבנים שלא בבית , אני פחות משתפת אותם ואני רואה שגם יותר קשה להם. אם אני זקוקה לעזרה מהבן הגדול , אני מבקשת. יכול להיות שהם צריכים קצת קבוצת תמיכה או קצת לקרוא אפילו בפורום כדי להבין. מאחלת לך שתגיע העזרה ושאת תוכלי גם לדאוג לעצמך ואלי אז לילדים יהיה גם קל יותר. חיבוק ענק ממני , שיהיה רק טוב והמון כוחות להמשך , שבוע טוב, טובה