"עובר" כגבר?
טוב אז חשבתי שאולי אעלה את השאלה למי שמציג עצמו כגבר חיצונית (אם רוב הזמן או רק לפעמים).
האם אנשים בסביבתך חושבים שאתה גבר/אישה או שהם זקוקים לנעוץ מבטים ממושכים עד שיחליטו אם אתה נראה כגבר או אישה?
עד השנה תמיד הצגתי עצמי חיצונית כאישה- בתחילה נשית, אח"כ טומבוי אבל עדיין אישה ולאיש לא היו ספקות שזה מה שאני. השנה נתתי לעצמי סוף סוף להשתנות ולהציג עצמי כפי שאני מרגיש מרבית הזמן, מה שגרם לי (כפי שכבר כולכם יודעים) להתלבש בבגדי גברים, להסתפר קצוץ ולהחצין את הגבר שבי. לפני חודש בערך, לראשונה "עברתי" כגבר. זה היה כשהלכתי להצגה עם אישתי ואחריה, בזמן שהיא נשארה באולם לדבר עם חברה, אני הלכתי לשירותים. עמדתי בתור הארוך (אתם יודעים מה זה תור לשירותי נשים!) ולפתע מישהי מאחורי מתופפת על כתפי ואומרת- " הי! אלה השירותים של הנשים, השירותים של הגברים הם בצד השני!" הסתובבתי אליה והיא עדיין היתה עם פרצוף כעוס, אז אמרתי- "אני יודעת" וחייכתי. רק אז היא קלטה והתנצלה מליון התנצלויות באומרה שעם השיער הקצר, הכובע ומעיל העור נראיתי לה כגבר. חייכתי בתוך תוכי וחשבתי- סוף סוף רואים אותי!
בביקור שלי בישראל זה קרה לפחות עוד פעמיים שאנשים התייחסו אלי כגבר, ועוד מספר פעמים שנעצו בי מבטים ויכולתי לראות על פניהם שהם מתלבטים לגבי - זה גבר או אישה?!
גם כיום, כשאני מתלבש נשי יותר, לאיש אין ספק שאני אישה, אבל לראשונה בחיי אני מרגיש שאני נתפס כפי שאני...הגבר שבי לא עוד בלתי נראה..סוף סוף אנשים רואים אותי אם כאישה ואם כגבר (לפי איך שאני מציג עצמי חיצונית), וזו הרגשה נפלאה באמת.
טוב אז חשבתי שאולי אעלה את השאלה למי שמציג עצמו כגבר חיצונית (אם רוב הזמן או רק לפעמים).
האם אנשים בסביבתך חושבים שאתה גבר/אישה או שהם זקוקים לנעוץ מבטים ממושכים עד שיחליטו אם אתה נראה כגבר או אישה?
עד השנה תמיד הצגתי עצמי חיצונית כאישה- בתחילה נשית, אח"כ טומבוי אבל עדיין אישה ולאיש לא היו ספקות שזה מה שאני. השנה נתתי לעצמי סוף סוף להשתנות ולהציג עצמי כפי שאני מרגיש מרבית הזמן, מה שגרם לי (כפי שכבר כולכם יודעים) להתלבש בבגדי גברים, להסתפר קצוץ ולהחצין את הגבר שבי. לפני חודש בערך, לראשונה "עברתי" כגבר. זה היה כשהלכתי להצגה עם אישתי ואחריה, בזמן שהיא נשארה באולם לדבר עם חברה, אני הלכתי לשירותים. עמדתי בתור הארוך (אתם יודעים מה זה תור לשירותי נשים!) ולפתע מישהי מאחורי מתופפת על כתפי ואומרת- " הי! אלה השירותים של הנשים, השירותים של הגברים הם בצד השני!" הסתובבתי אליה והיא עדיין היתה עם פרצוף כעוס, אז אמרתי- "אני יודעת" וחייכתי. רק אז היא קלטה והתנצלה מליון התנצלויות באומרה שעם השיער הקצר, הכובע ומעיל העור נראיתי לה כגבר. חייכתי בתוך תוכי וחשבתי- סוף סוף רואים אותי!
בביקור שלי בישראל זה קרה לפחות עוד פעמיים שאנשים התייחסו אלי כגבר, ועוד מספר פעמים שנעצו בי מבטים ויכולתי לראות על פניהם שהם מתלבטים לגבי - זה גבר או אישה?!
גם כיום, כשאני מתלבש נשי יותר, לאיש אין ספק שאני אישה, אבל לראשונה בחיי אני מרגיש שאני נתפס כפי שאני...הגבר שבי לא עוד בלתי נראה..סוף סוף אנשים רואים אותי אם כאישה ואם כגבר (לפי איך שאני מציג עצמי חיצונית), וזו הרגשה נפלאה באמת.