עוד אחד וזהו להיום

[ירמיהו]

עוד אחד וזהו להיום

 

[הסקורר]

שלום הוגן מתוך סבלנות...

 

[ירמיהו]

אין ספק, אני מסכים איתך

 

[ירמיהו]

אין ספק, אני מסכים איתך

בין שני המהלכים 1. שלום ביננו לבין עצמנו ו 2. ביננו לבין הפלשתינאים, אני כמובן מעדיף קודם את המהלך הראשון. מאחר ואני מעט מציאותי (שלא להגיד פאסימי) נראה לי שזה סיפור ארוך מאד ומסובך מאד. השאלה היא עד מתי נצליח לרוץ בין הטיפות ולא להרטב. (לא שאני חושב שהמהלך השני יהיה קל יותר)

 

[ירון זהבי]

יפה ניסחת - יפה דרעי תצטרך לעבוד

 

[ירון זהבי]

יפה ניסחת - יפה דרעי תצטרך לעבוד

 

[הסקורר]

שלום הוגן מתוך סבלנות...

פוליטיקה זה משחק של כרישים ושל סבלנות. אני טוען שתהליך השלום הוא לא המשימה העיקרית של ישראל. המשימה העיקרית היא הסדרת הנושא החברתי והפיכת ישראל למדינה בריאה כלכלית. הפלשתינאים ? הם לא הבעייה שלנו והלחץ עליהם גדול מאשר עלינו. יש סיכון בטחוני ? שלא יצאו מהכפרים שלהם. הסכם שלום לא חייב לנבוע משטחים תמורת שלום או שטחים תמורת אחותי - הוא צריך לנבוע מרצון של עם לשפר את רמת חייו ומנכונותם של העמים השכנים לעשות ככל יכולתן כדי להגשים את שאיפתם. את זה אפשר לעשות רק בלי לחץ: בלי לחץ כלכלי בלי לחץ אמריקאי ובלי לחץ דתי. מדינה תקינה מסודרת יציבה ורווחית - זה המתכון. כרגע, המשימה מספר אחת היא חוקה לישראל שתפריד דת ממדינה. עובדיה יהרוג אותנו הרבה לפני ערפאת.