אין חלק של הגברת סטון שלא נחשף
לעין המצלמה, למעט הלבלב, הטחול וכיס המרה. כל מאונן מתחיל בדור האחרון מכיר כל ס"מ בגופה של מאדאם שרון. מבחינתי, ההצצה החוזרת בגופה של סטון הייתה טיול נוסטלגי מלבב לתחילת שנות ה-90. חוזרים לפגוש מראה מוכר ומצפים לראות מה עשה הפלסטיקאי. והמסקנה? בת כמעט חמישים, השרון, והיא הולכת ומשתבחת עם הגיל. הכל מתוח, משוייף, חלק, שרירי וזקוף. אף אחת כזאת לא מסתובבת בהוליווד, חוץ מאנט בנינג, כמובן. אלא שלבנינג יש שלוש תכונות שאין לסטון: יש לה מוח, יש לה וורן והיא יודעת לשחק.