עוד הפעם שלילי...
הפעם גם ממש הופתעתי. אחרי סבב מוצלח מאוד- הורמונים ברמות טובות, 13 ביציות, 11 הפריות ו 9 עוברים- סה"כ סטטיסטיקה טובה, לא?.
רירית עבה, אצלי אין שום בעיה- עברתי כבר את כל הבדיקות האפשריות (למעט בדיקות מעמיקות קרישיות, אבל הרופא שלי טוען שממילא הבדיקות דם הרגילות לקרישיות תקינות ואין שום רמז שצריך לברר את זה), אני גם בת 33- זה לא כזה מבוגר! הבעיה היחידה היא זרע.
החזרנו עכשיו שני עוברים טריים, מה שאומר שיש לנו עוד 7 מוקפאים שבהם בכלל אין לי אמון- לפני שנה שאבו לי 32 ביציות והקפאנו 11 עוברים, אף אחד מהם לא תפס אבל לדעתי כל הסבב ההוא היה דפוק.
בקיצור, אני כבר ממש מיואשת. למה זה לא תפס??
ואם זה לא תפס, כשכל הסיכויים היו לטובתנו, למה שמשהו אחר יתפוס?
מה עושים?
אני ממש עצובה. בעלי אומר שאולי צריך להיות ממש ממש מיואשים ופסימיים בשביל שזה יתפוס. אני פוחדת שבסוף עודף שליליות תשפיע לרעה. אבל כמה כבר אפשר להיות אופטימיים?
אוף.
הפעם גם ממש הופתעתי. אחרי סבב מוצלח מאוד- הורמונים ברמות טובות, 13 ביציות, 11 הפריות ו 9 עוברים- סה"כ סטטיסטיקה טובה, לא?.
רירית עבה, אצלי אין שום בעיה- עברתי כבר את כל הבדיקות האפשריות (למעט בדיקות מעמיקות קרישיות, אבל הרופא שלי טוען שממילא הבדיקות דם הרגילות לקרישיות תקינות ואין שום רמז שצריך לברר את זה), אני גם בת 33- זה לא כזה מבוגר! הבעיה היחידה היא זרע.
החזרנו עכשיו שני עוברים טריים, מה שאומר שיש לנו עוד 7 מוקפאים שבהם בכלל אין לי אמון- לפני שנה שאבו לי 32 ביציות והקפאנו 11 עוברים, אף אחד מהם לא תפס אבל לדעתי כל הסבב ההוא היה דפוק.
בקיצור, אני כבר ממש מיואשת. למה זה לא תפס??
ואם זה לא תפס, כשכל הסיכויים היו לטובתנו, למה שמשהו אחר יתפוס?
מה עושים?
אני ממש עצובה. בעלי אומר שאולי צריך להיות ממש ממש מיואשים ופסימיים בשביל שזה יתפוס. אני פוחדת שבסוף עודף שליליות תשפיע לרעה. אבל כמה כבר אפשר להיות אופטימיים?
אוף.