עוד חוזר הניגון....
אני לא מאמינה שאני ניצבת בצומת הדרכים הזו. כנראה שנגשתי למסע המפרך הזה בתמימות עצומה או באמונה עיוורת. כל כך קיויתי שכל המראיינים למיניהם פשוט יסתכלו עלי ויידעו שכן אני צריכה להיות רופאה. אבל זה לא קרה. אף פעם לא חשבתי שאני בכלל אחשוב פעמיים לגבי נטישת החלום או הצמדות אליו בכל דרך אפשרית, אבל עכשו כשאני חושבת על עוד פסיכומטרי ונסיונות נואשים למצוא בגרויות לשפר הספק פתאום מתחיל לנקר האם אני באמת רוצחה להקריב את כל זה אבל מצד שני הלב לא מוצא מנוחה ולא מליח להשתיק את הקול שכל הזמן דוחף אותי חזרה לשם. קראתי פה על כל כך הרבה אנשים מדהימים בעלי כוח רצון ראוי להערצה שלמרות מגבלות גיל, זמן, משאבים כלכליים ומשפחה נתנו מעצמם הכל ועדיין לא מתיאאשים ואני יודעת שהקשיים מתחילים רק אחרי שהתקבלת כבר למקצוע הזה,אבל... אני מקווה שאני אצליח לפתור את ההמשך של המשפט הזה והלוואי שכולנו ניפגש ביום מן הימים (בתקוה שאלו לא יהיו ימים רחוקים מדי) במסדרונות הפקולטה בכל מקום שיהיה... חברים הייתם לי למשענת ולנחמה- בהצלחה רבה לכולכם ושיהיו רק בשורות טובות
אני לא מאמינה שאני ניצבת בצומת הדרכים הזו. כנראה שנגשתי למסע המפרך הזה בתמימות עצומה או באמונה עיוורת. כל כך קיויתי שכל המראיינים למיניהם פשוט יסתכלו עלי ויידעו שכן אני צריכה להיות רופאה. אבל זה לא קרה. אף פעם לא חשבתי שאני בכלל אחשוב פעמיים לגבי נטישת החלום או הצמדות אליו בכל דרך אפשרית, אבל עכשו כשאני חושבת על עוד פסיכומטרי ונסיונות נואשים למצוא בגרויות לשפר הספק פתאום מתחיל לנקר האם אני באמת רוצחה להקריב את כל זה אבל מצד שני הלב לא מוצא מנוחה ולא מליח להשתיק את הקול שכל הזמן דוחף אותי חזרה לשם. קראתי פה על כל כך הרבה אנשים מדהימים בעלי כוח רצון ראוי להערצה שלמרות מגבלות גיל, זמן, משאבים כלכליים ומשפחה נתנו מעצמם הכל ועדיין לא מתיאאשים ואני יודעת שהקשיים מתחילים רק אחרי שהתקבלת כבר למקצוע הזה,אבל... אני מקווה שאני אצליח לפתור את ההמשך של המשפט הזה והלוואי שכולנו ניפגש ביום מן הימים (בתקוה שאלו לא יהיו ימים רחוקים מדי) במסדרונות הפקולטה בכל מקום שיהיה... חברים הייתם לי למשענת ולנחמה- בהצלחה רבה לכולכם ושיהיו רק בשורות טובות
