ואני אומרת...
כל יום צריך לבחור משהו אחד, לפחות, להודות עליו. לפעמים זה להודות שאני בריא ושלם. לפעמים להודות על שהצלחנו להבחין בפרח, בחיוך של ילד, בחתלתול מתחמם בשמש... לפעמים זה מילה טובה שקיבלנו. לפעמים חבר אהוב שפגשנו. לפעמים שיר יפה ששמענו. שיש לנו משפחה. וגם אם אין - אז שיש חברים. שיש לנו קורת גג. ומזון. מיטה לישון בה. כסות לגוף. אני יודעת שזה קשה, האמינו לי. כל בוקר כשאני מתעוררת אני אומרת "תודה אלוהים שאני עדיין פה, תודה על היום הנוסף הנפלא הזה שעומד להתרחש עלי" וגם אם היום שעומד לבוא הולך להיות ממש גועלי, לפחות נתתי לו צ'אנס ועשיתי כמיטב יכולתי להביא אליו ברכה ושלווה. ולך עצוב יקר, במיוחד בשבילך איש יקר, אגלה בסוד (אבל אל תגלה לאף אחד אחר, טוב?) - לפעמים הדבר היחיד הטוב שקרה לי כל היממה - זה שהיא נגמרה סוף כל סוף... גם זה משהו לשמוח בו, לא?!
