עוד יום קשה
פתחתי משתמש חדש... לפחות יהיה יותר קל לכתוב בפורום. המצב לא משהו בכלל. אני ממש בוכה עכשיו בדמעות, אני כבר לא יודעת למה... הכל כ"כ מסובך, העומס הנפשי עליי כ"כ גדול ואני מרגישה שאני ממש על הגבול של להישבר ולא יודעת מה לעשות.
לפני שבועיים כאבה לי השן והרופא רשם אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה לא עזרה ואתמול בערב התחילו כאבים איומים, הייתי עם אנשים ופשוט בכיתי מרוב כאבים. בגלל המצב הרפואי שלי מותר לי לקחת רק משככי כאבים מסוימים, אז היינו צריכים ללכת להשיג, וגם לא ידעתי אם רופא שיניים יוכל לעשות לי טיפול כי אני צריכה שבדיקה מסוימת תהיה תקינה. וזה שבעבודה כבר ניצלתי מלא קרדיט להיעדרויות ועכשיו כבר לא נעים לי לא להגיע, אבל אני לא מסוגלת לקום מהמיטה בבוקר וללכת, למעשה אני בקושי מתפקדת, לא מסדרת את הבית בקושי מצליחה לשטוף כלים, שלא לדבר על לתכנן תוכניות מעבר ללעבוד ולנוח... וכל זה תוך כדי השבעה של סבתא שלי, ואני כבר לא יודעת איך להתמודד עם הצער שאני גורמת לאבא שלי עם זה שאני ככה, הוא רוצה לעזור ואני כמו בלוק. אז היום עשו לי טיפול שורש חירום והיה כואב בטירוף, עכשיו אני על משככי כאבים ושוב אנטיביוטיקה ועדיין יש לי טעם מגעיל בפה מהחומרים של הרופא שיניים... ולא הלכתי לעבודה... בקושי הצלחתי לעבור בסופר כדי לקנות לעצמי משהו שאני אהיה רעבה אח"כ, רק נמצאת במיטה ולא נרגעת, ושוב חושבת על הדבר שמלחיץ אותי ומפחדת, מפחדת, מפחדת... מה אם לא יהיה בסדר? מתעלמת מהיללות של החתולה המסכנה, שום דבר לא מזיז לי. ניתקתי מלא קשרים בזמן האחרון כי אין לי יכולת לתקשר עם חברים נורמלי.
לא יודעת איך להעביר את הזמן עד הלילה. ומה יהיה איתי. ואני צריכה לטפל בכל מיני דברים טכניים והרשמות ויש לי תור לרופא מומחה שבוע הבא ואני צריכה להכין דברים. כואב לי פיסית ונפשית, ואני בכלל לא מצליחה להבין מה קורה לי וזה עוד יותר מפחיד. בבקשה אל תגידו לי ללכת לטפל בעצמי כי אני כבר עושה את זה או מנסה לעשות את זה וכנראה אין קסמים.
אני יודעת שמחר אני אקום בבוקר ואיכשהו אלך לעבוד ואיכשהו יגמר השבוע אבל זו לא צורה לחיות. זו התקופה הכי גרועה שהייתה לי בחיים.
פתחתי משתמש חדש... לפחות יהיה יותר קל לכתוב בפורום. המצב לא משהו בכלל. אני ממש בוכה עכשיו בדמעות, אני כבר לא יודעת למה... הכל כ"כ מסובך, העומס הנפשי עליי כ"כ גדול ואני מרגישה שאני ממש על הגבול של להישבר ולא יודעת מה לעשות.
לפני שבועיים כאבה לי השן והרופא רשם אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה לא עזרה ואתמול בערב התחילו כאבים איומים, הייתי עם אנשים ופשוט בכיתי מרוב כאבים. בגלל המצב הרפואי שלי מותר לי לקחת רק משככי כאבים מסוימים, אז היינו צריכים ללכת להשיג, וגם לא ידעתי אם רופא שיניים יוכל לעשות לי טיפול כי אני צריכה שבדיקה מסוימת תהיה תקינה. וזה שבעבודה כבר ניצלתי מלא קרדיט להיעדרויות ועכשיו כבר לא נעים לי לא להגיע, אבל אני לא מסוגלת לקום מהמיטה בבוקר וללכת, למעשה אני בקושי מתפקדת, לא מסדרת את הבית בקושי מצליחה לשטוף כלים, שלא לדבר על לתכנן תוכניות מעבר ללעבוד ולנוח... וכל זה תוך כדי השבעה של סבתא שלי, ואני כבר לא יודעת איך להתמודד עם הצער שאני גורמת לאבא שלי עם זה שאני ככה, הוא רוצה לעזור ואני כמו בלוק. אז היום עשו לי טיפול שורש חירום והיה כואב בטירוף, עכשיו אני על משככי כאבים ושוב אנטיביוטיקה ועדיין יש לי טעם מגעיל בפה מהחומרים של הרופא שיניים... ולא הלכתי לעבודה... בקושי הצלחתי לעבור בסופר כדי לקנות לעצמי משהו שאני אהיה רעבה אח"כ, רק נמצאת במיטה ולא נרגעת, ושוב חושבת על הדבר שמלחיץ אותי ומפחדת, מפחדת, מפחדת... מה אם לא יהיה בסדר? מתעלמת מהיללות של החתולה המסכנה, שום דבר לא מזיז לי. ניתקתי מלא קשרים בזמן האחרון כי אין לי יכולת לתקשר עם חברים נורמלי.
לא יודעת איך להעביר את הזמן עד הלילה. ומה יהיה איתי. ואני צריכה לטפל בכל מיני דברים טכניים והרשמות ויש לי תור לרופא מומחה שבוע הבא ואני צריכה להכין דברים. כואב לי פיסית ונפשית, ואני בכלל לא מצליחה להבין מה קורה לי וזה עוד יותר מפחיד. בבקשה אל תגידו לי ללכת לטפל בעצמי כי אני כבר עושה את זה או מנסה לעשות את זה וכנראה אין קסמים.
אני יודעת שמחר אני אקום בבוקר ואיכשהו אלך לעבוד ואיכשהו יגמר השבוע אבל זו לא צורה לחיות. זו התקופה הכי גרועה שהייתה לי בחיים.
