עוד יומיים...

אחת...

New member
עוד יומיים...

עוד יומיים שוב אצטרך לעבור עם שיירת האנשים והמשפחה בשבילי הבטון האפורים של בית הקברות. עוד יומיים שוב אעבור בחלקת הילדים ואראה שמות של יצורים חיים ומדהימים שלא הספיקו ללכת, לא הספיקו לדבר, לא הספיקו לצחוק. עוד יומיים אגיע לקבר המכוער והמגעיל- שלמרות שהמצבה היפה הייתי מעדיפה שמה שיש בפנים יהיה חי ויהיה איתי ולא מתחת לרגבי אדמה. עוד יומיים שוב אראה את סבתא נתמכת ע"י משפחה, בוכה בכי תמרורים ולא רואה מה נעשה סביבה. עוד יומיים שוב אבכה כמו ילדה קטנה כשאשמע מה מקריאים על הבנאדם שהכי אהבתי ושנלקח ממני מוקדם מדי. עוד יומיים שוב אניח אבן על המצבה הקרה, המצבה המתה, ואלך משם וכל הדרך חזרה אביט לאחור ואפרד במילים. עוד יומיים אחזור הביתה בערב ואחשוב על זה שאהבתי, ולמה לקחו לי אותו, ולמה לא הספקתי איתו כל כך הרבה דברים, ולמה לא דיברנו יותר, ולמה לא ניצלתי כל רגע איתו. וכואב לי כל כך.
 
למעלה