עוד כמה שירים...

[אמא של שירה היחידה]

עוד כמה שירים...

הראשון 'לו הייתי' הלוואי והייתי לביאה- נלחמת בנחישות על שלה. אבל אני דג.

שותק,חסר ציפורניים. חסר מלתעות.מוקף מים. לו הייתי פרג בשדות- משלה,מעורר הזיות.

אבל אני 'אל תיגע בי'. מתווכצת ונסוגה לקירבה,למגע. מי יתנני יהלום-

בוהק לאור יום. אבל אני פנינה. חבויה בצדפה חסרת חן. בחשכה אשתכן. הייתי טורפת אותך. מסחררת ראשך. מסנוורת עיניך. אבל אני... בילתיך.

 

[אמא של שירה היחידה]

'כשהתותחים רועמים'

כשהתותחים רועמים... כשהתותחים רועמים-המוזות שותקות. אני לא בחרתי בדרך הזאת. וכל יום,אני שוב שואלת- העוד נותרו חרוזים בתיבה? וכשהתותחים מתאפקים, ולא רועשים ויורים, אז המוזה רועמת. כדורי רֶבועים-אותיות. במקום טור חיילים-יש שורות. במקום דם,ניתז דיו. זו מלחמת אין-ברירה. זה הכרח,לא בחירה. חרוזיי-כדורים הנורים מהלב. הם קלים,אך יותירו כאב אין כאן מנצח/אויב. אני לא בחרתי בדרך הזאת. אני נגררת אחרי האותיות. מבין השורות.הרמזים אותי מסגירים. אני שבויה בידי הקוראים.

 

[אמא של שירה היחידה]

'לדבר אל הקיר'

הביטוי הזה בא תמיד במשמעות שלילית.כאן,הוא דווקא מואר באור חיובי...(או שלא?...) 'לדבר אל הקיר' אני אדבר אל הקיר ואעמיד פנים,שאתה לא מצותת. אני אכתוב על נייר. ואשכח שאפשר לצטט. הקיר לא צורח. -לא מגיב. לא בורח. לא מקשיב. הנייר מוכתם בדיו ליבי. בשתיקה ספג דמעות עיני. הכתובת על הקיר. אני יודעת שאתה קורא. אל תגיב. אל תענה.

 

[אמא של שירה היחידה]

ובאותו עניין: כותל אישי

כותל אישי היה לי כותל. לא רק לתפילות. גם לפחדים, וקללות. אל תהייה כותל דומם. היה חי ונושם. -לו גבך כותל שותק, וזרועך מגדל שמירה מגונן.

 

[הההילוששש]

פשש...חזק

ממש מקסים...

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה רבה!

 

[משי סגול]

שיר נהדר ../images/Emo13.gif

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה! ../images/Emo51.gif

 

[jwin]

שיר טוב

שיר נהדר. חזרי אל הזמנים הדקדוקיים (לדוגמא -ואעמיד פנים שאתה לא תצותת או לחלופין מעמידה פנים שאתה לא מצותת). אבל חוץ מזה - מענין ויופי! יהודה.

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה!

לגביי הזמנים-אני לא בטוחה אם דיקדוקית זה שגוי או לא...

 

[אמא של שירה היחידה]

עלה על דעתי לשאול בפורום בלשנות

אני אביא כאן את התשובה,כשייענו...

 

[אמא של שירה היחידה]

בנתיים ענו... מנהל הפורום

אומר שזה תקין... (מצחיק.ידעתי שבאנגלית-שהיא שפה שניה שלי ולא לשון אם-זה תקין.לא הייתי בטוחה לגביי עיברית...)

 

[אמא של שירה היחידה]

תנומת חורף של שנים ../images/Emo199.gif

שיר מתהפך.(נדמה לי שככה קראו לזה בשיעורי ספרות.אולי אני טועה-אחרי הכל הציון שלי בספרות היה הנמוך ביותר בתעודת הבגרות שלי) הוא מתחיל בתלונה על השינה שנלקחה ממני,ונגמר דווקא בגנותה... תנומת חורף של שנים הקצתי משנים של שינה תנומת חורף שגלשה לעונה- לאביב,לקיץ,לסתיו. אני עירה עכשיו. שכחתי כיצד נרדמים. עברו כבר שנים מאז שניזקקתי למיומנות. ועתה,אני נלחמת בעירות. הלילה ממני נודד. ליבי כואב וכבד. הכל מואר,כמו חדר חקירות. מסנוורים עיני האורות. די לשינה,לטשטוש. לחושך מסווה בהירות. הרף לחלומות ביעותים. בהם אהיה חסרת כל אונים. שינה היא מוות זמני. ואני חיה.אני!

 

[מון שרי]

לאמא של שירה היחידה

אני מאד מאד אוהבת את הכתיבה שלך, מאד מדברת אלי וחזקה.

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה רבה על המחמאה!! ../images/Emo140.gif

 

[micka0011]

לקחתי פסק זמן וקראתי

אהבתי מה שכתבת, אהבתי מה שקראתי... תודה לך, אמא של שירה.

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה מיקה!

 

[משי סגול]

השירים שלך מאוד טעונים.

אני אוהבת את זה... אולי כדאי פה ושם לתקן ניסוחים, אבל בכלליות - יש לך את זה

 

[אמא של שירה היחידה]

תודה רבה!