עוד לא אבדה תקותנו

אורהה

New member
עוד לא אבדה תקותנו

חזרתי מהמסע שלי לפולין בערך לפני חודש והיה מדהים מרגש עצוב שמח מעורר. הייתי אתמול בטקס ובחיים לא התחברתי כמו אתמול הרגשתי שהשמות שמקריאים הם לא סתם שמות באוויר הם שמות של אמהות אחים אחיות שיכלו להיות גם שלי! אני פשוט זכיתי להיוולד לתוך מדינה דגל והמנון. יכולתי לראות אמא של ילדה מדליקה נרות אבא של ילד הולך איתו ברחוב...אנשים כמונו! שכל עולמם השתנה. מי מסוגל לעכל את זה שירצחו את אח שלו מול עיניו?! או את אחותו הקטנה בוכה כי היא יודעת שאבא לא יחזור... בחיים לא הייתי יותר גאה בזה שאני יהודיה כמו היום כשזכיתי זכיתי לשיר את התקוה בארץ ישראל ולהבין את המשמעות שלו כמו שאף פעם לא הבנתי. ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי
 
למעלה