עוד לא ממש שייכת אבל כבר מצטרפת

[אמא של דקל]

עוד לא ממש שייכת אבל כבר מצטרפת

אני ריקי, אמא של דקל בן 2.7 ובהריון שני שבוע 25. קצת הסטוריה: תמיד הייתי מלאה ועם בעייה של משקל עודף (בגובה 155 ס"מ גם אקסטרה 5 קילו הן עודף משקל). במשך שנים אני נעזרת בקבוצות תמיכה, דיאטניות, לפעמים ספורט וכד'. בהריון של דקל עליתי ב-10 קילו ונראיתי ממש טוב, לאחר הלידה שמרתי על משקל תקין (עם הרבה מאמץ) אבל כשחזרתי לעבודה לאט לאט העלתי במשקל. להריון הזה הגעתי עם עודף משקל ואני פשוט לא מצליחה לשמור על עליה סבירה במשקל בהריון. עד עתה (שבוע 25 להזכירכן) עליתי כבר 8 קילו. בשבילי זה המון!! אני מרגישה רע, נראית רע (אני חושבת שחצי מהמשקל נמצא לי בחזה), וכמובן יותר קשה לי עם ההריון. אני יודעת שאולי לכן זה לא נראה הרבה, אבל בשבילי זה המון וממש קשה לי. אני רוצה לציין, שבדיוק לפני ההריון הצטרפתי לסטודיו C, אני מתעמלת פעם/פעמיים בשבוע, הולכת לדיאטנית שמנסה לעזור לי ולא כל כך מצליחה (בשלושה שבועות האחרונים עליתי 2 קילו!!) ואני פשוט מיואשת. מאתמול החלטתי על משטר ובינתיים אני מצליחה לא להכניס שום דבר לא ראוי לפה. יש מצב שתעזרו לי?

 

[נאגטס]

קודם כל קבלי ../images/Emo24.gif

כשאת אומרת שאת לא מצליחה לשמור על עליה סבירה בהריון, זו החלטה שלך או שזה מה שהרופא אמר לך?. לדעתי בהריון זה לא ממש הזמן לפצוח בדיאטות או לעשות שינויים דרסטים בהרגלי התזונה. אני לא אומרת כמובן שזה מקנה לך אישור "לתת דרור" לכל החשקים המשמינים, או תירוץ לאכול עבור שניים, אבל מצד שני את לא יכולה להחמיר עם עצמך יותר מדי.

. העיקרון הוא לנסות לאכול מה שבא לך, אבל במידה סבירה. אם תתעקשי לעשות דיאטה כמו שעושים כשלא בהריון, זה מאוד מאוד קשה, ביחוד בגלל כל ההורמונים שמשתוללים וגורמים לכל מיני "חשקים" או מצבי רוח שגורמים לנו לרצות לאכול כל מיני דברים. את הדיאטה (או "משטר" כמו שקראת לזה) תעשי אחרי ההריון, ובינתיים תנסי "לצמצם נזקים"

. אני ממליצה לך להמשיך ללכת לדיאטנית בגלל התמיכה ובגלל שזה עוזר שצריך "לתת את הדין" למישהו (אי אפשר להתעלם מהבעיה). וחוץ מזה, לדעתי כן חשוב להשתדל לעשות ספורט, ולא רק "לפעמים". הכי טוב זו מסגרת קבועה עם עוד נשים בהריון, כאלו שמתמודדות איתך עם אותן בעיות ויכולות להבין את הקושי. אם אין לך אפשרות כזו, תנסי לעשות לך הרגל של הליכות ארוכות בשעות הערב הנעימות עם הבעל או עם דקל בעגלה. מעבר לחשיבות הפיזיולוגית, זה יתרום לך פלאים להרגשה ולמצב הנפשי (אנדורפינים). לא יודעת אם ממש עזרתי לך, אבל אני 4.5 חודשים אחרי לידה ונלחמת בעצמי כל יום כדי "לשמור" ולצמצם היקפים (אצלי זו לא בעיית משקל, כמו שרירים שהתרופפו ובגדים שלא נסגרים). כך שאני מבינה את הקושי ואת התחושה הלא נעימה.

 

[אמא של דקל]

תודה על תגובתך

עליתי עד כה 8 קילו!! בכל ההריון של דקל עליתי 10 קילו שזה מאוד סביר לגובהי ולמשקל ההתחלתי שלי. אני לא בדיאטה!! אני תמיד אוכלת אוכל בריא, עם כל אבות המזון ובכמות סבירה. הבעיה היא האקסטרות - גלידה פה, רוטב שמנת שם, פיצה פה, וכד'. למזלי אין לי התקפות "חשק" בהריון ואני לא יכולה לתרץ את ההשמנה בהריון. ה-8 קילו האלו הן רובן אוכל מיותר. לגבי הספורט - אני פעם-פעמיים בשבוע בסטודיו C בקבוצה לנשים הרות. אני בהחלט אשתדל להוסיף הליכה במשך השבוע. התחלתי לרשום את כל מה שאני אוכלת בתקווה שזה ירסן אותי ולא יתן לי לאכול אקסטרות. אשמח לפרט לכן מחר איך הולך לי.

 

[אורלי14]

זה הרעיון הטוב ביותר. פשוט לרשום!

 

[אתי אתי]

../images/Emo24.gif גם ממני ../images/Emo8.gif

אני כל כך מבינה אותך !!! אבל מודעות זאת התחלה מצויינת, ונראה לי שאת בכיוון הנכון. למי שיש ענייני משקל, בתקופות של התרופפות משמעת יש 'פיחות זוחל' ואנחנו לא מרגישות איך הקלוריות מצטברות להן. אז יופי שאת כאן, ויופי של התחלות, תמשיכי לעדכן

 

[אמא של דקל]

עדכון

יומיים בינתיים אני שומרת טוב מאוד, לא מכניסה לפה דברים מיותרים. אני לא אומרת שזה קל - זה אפילו קשה מאוד. אבל אין לי ברירה, אסור לי להרפות מהמושכות אחרת אחרי הלידה אני אבכה. יום שני אני אשקל ונראה מה המצב.

 

[אתי אתי]

להתחיל הכי קשה

כמו גמילה, או ללמוד לנהוג, צריך כל הזמן לבחור לאכול נכון. אז יופי שהתחלת, החלק הכי קשה מאחורייך!!!