עוד לילה ללא שינה......

ליאללל

New member
עוד לילה ללא שינה......

ומכיוון שמרגישה שחוזרת על עצמי.... ברחתי לכאן... בתקווה שלא יימצאו אותי כל כך מהר... בימים האחרונים מרבה לשתוק... להרחיק את כולם ממני... לא מסוגלת להיסתכל לאנשים בעיניים יותר... מתביישת בעצמי... מבקרת את עצמי בלי סוף על כל צעד שעשיתי ועושה בחיים... והשנאה לעצמי מתגברת יותר מיום ליום... אשמה, לא אשמה, כן אשמה... מהדהד לי בראש כל הזמן.... טוב אז נשתמש בתירוץ שהייתי ילדה, אז מה עם מה שקורה עכשיו... כבר לא ילדה קטנה... אז למה לא יכולה להפסיק את הכאב עכשיו... אוףףףףףףףףף ~אנחת ייאוש~ עייף לי כל כך, עייף מבפנים ומבחוץ.... כבר לא בוכה בשקט... לא בוכה בכלל... ואומרת לעצמי "די, את כבר לר ילדה קטנה...תתגברי!!!" אבל גם אני כמוה כל כך רוצה להניח את הראש על מישהו ולנוח מהכל.... ולקבל חיבוק שיעטוף אותי ויעלים את הכאב לכמה רגעים... סליחה
 

נשרזהב

New member
ליאלי...

אתמול כתבתי למישי משו, שחברה מממאאוודד טובה שלי אמרה לי, ושחקוק לי היטב במוח מאז.. .. היא אמרה לי.. אי אפשר לסלוח בלי לכעוס. אני לקחתי את המשפט הזה לכל "קצוות תבל", אולי, תעלי את כל האשמות שאת מאשימה את עצמך, תירשמי לך אותם.. תיפרקי זעם.. לאט, אחרי שתקראי את מה שכתבת כמה פעמים, תוכלי לראות ברור יותר את חוסר האשמה, ותוכלי "לסלוח" לעצמך. ולמה "לסלוח", כי היית חסרת אונים. כי לא ביקשת את הנאחס הזה, כי לא בחרת או ביקשת את זה.. תנסי..אם בא לך, ז גם מקל.. .. בקשר ל´את לא ילדה´, גם בגיל 50 ארצה להרגיש ילדה. במקומות פגועים, שהפצע עדין לא הגליד, ריגשית אנו חשים מחוברים גם לגיל בו ארע החרא. בלי קשר, לדעתי, היכולת לבכות מראה על בגרות. ביטול הבכי אינו בהכרח סמל לבגרות, כמו שאומרים על ילדים, שהינפלא בהם זה שהם לא צריכים להתבייש להרגיש.. אולי זו גם נק´ למחשבה.. .. חיבוק??? ((((((((ליאלי))))))))) שבת שלום, נשרזהב.
 
חשוב לעשות הפרדה

יש בכל זאת הפרדה והבדל בין היכולת שלך אז, כילדה, למנוע את הפגיעה, משהו שנמנע ממך דרך איומים ומניפולציות מלוכלכות, לבין הכאב שלך היום והיכולת שלך למנוע אותו. הכאב שלך היום לא קשור רק לעבר... ולצערי, עד כמה שידוע לי לפחות, הטיפול בחלקים הכואבים לא יכול להתחיל לפני שמטופלים אותם חלקים מבוהלים ומפחודים ומאויימים, שהתעוררו עכשיו בעקבות מה שקורה בביתך. את פשוט עדיין לא פנויה לעצמך, לא פנויה לחלקים האחרים של עצמך, עסוקה מדיי בלשרוד ולשמור על עצמך מפניו, כי האיום שוב מוחשי ומיידי. אז כמו שאומרים, פרה-פרה
 
למעלה