עוד מאוסף התרבות החומרית של א"י במאה ה-19

[כ חיים]

עוד מאוסף התרבות החומרית של א"י במאה ה-19

למרות שבפעם הקודמת שהעליתי כאן פריטים מאוסף זה כמעט ולא הייתה התייחסות, בכ"ז, איני מתייאש ומוסיף עוד ולו לפחות להצדיק את שם הפורום.

עד לפני כמה עשורים עוד הירבו לראות את כלי המקלעת הללו בשווקים ואף בכל בית אפשר היה למצוא כלים קלועים מקנה סוף או קש.

 

[כ חיים]

אוסף של עליים מעץ

גדולים וקטנים.
שימשו לכתישה והכנת מאכלים כמו חומוס, דייסות ועוד.

 

[ז ק ו]

חיים, כלים יפים אתה מעלה .

בקשר לכלי המקלעת, מלאכה זו היתה נפוצה מאוד בקרב אנשים עם ליקויי ראיה. ובעשורים האחרונים הייצור הידני הולך ומתמעט.

בעינין העליים, האם השניים משמאל, הם אכן עליים? הם נראי לי דומים מאוד לפטישים בהם היו מכים על המיתר המפותל המתוח על הקשת המשמשת לניפוץ צמר גפן, לשמיכות. האם יש לך בין הכלים אחד כזה המוגדר כמנפץ? [יצא ביטוי דקדוקי כ.מ.נ.פ.ץ. -חמשת האותיות שיש להן אות סופית]

 

[ז ק ו]

הכלי לניפוץ צמר גפן נקרא הלמן ניפוץ

מראהו בקישור.
http://www.museumsinisrael.gov.il/he/items/Pages/ItemCard.aspx?IdItem=ICMS_EIM_MHW108.82

 

[כ חיים]

לגבי כלי המקלעת

בתור ילד אני זוכר היטב שבכפרים הדרוזיים בכרמל עסקו בקליעה כזו וגם מכרו כמובן בשוק המקומי. כיום ישנה נטיה בכפרים ערביים לחזור ולעסוק בזה. מכיר אישית בחורה, עבריה במקרה, המדריכה נשים ערביות בכפרי הגליל התחתון במלאכה זו.
לגבי העליים השמאליים הגדולים, זכור לי כי כאשר שירתתי במילואים בלבנון אחרי מבצע של"ג ראיתי ליד אחד הבתים בכפר ליד ביירות קערה גדולה מעץ עם עלי בגודל כמו זה שהיצגתי ונאמר לנו שבכלים אלה משתמשים להכנת מאכלים שונים.
לענין ניפוץ הצמר, לא נראה לי שכלי זה נוח או מתאים לפעולת הניפוץ. לצערי בין הכלים המצויים אצלי אין אף אחד הקשור לפעולת ניפוץ הצמר.

 

[כ חיים]

לא שמתי לב שצירפת תמונה

אמנם הכלי דומה מאד אבל שים לב שבעליים שאני היצגתי הקצה שלהם מעוגל ובתמונה שצרפת יש כעין עטרה ואולי יש לזה משמעות לגבי תיפקוד הכלי.

 

[כ חיים]

קערת עץ ועם עלי

והנה כאן מעין עלי ומכתש - קערת עץ עם העלי העשוי עץ להכנת מאכלים שונים.

 

[כ חיים]

מחתת ברזל

מחתות ברזל כאלו שימשו לקליית פולי קפה. את פולי הקפה כידוע לכם טחנו בתוך כלי העץ הנקרא בערבית ג'ורון עם ידית העץ הארוכה תוך ניגון מיוחד המזמין את השכנים לטעום מהקפה.

תודה מיוחדת לבוקי שמסר לי את המחתה הארוכה השחורה. מחתות אלו בד"כ מעוטרות ויש עליהן לפעמים כתובת בערבית.

 

[בוקי23]

תהנה ממנה אני גם ניהיניתי ממנה 40 שנה

 

[hadi orr]

חיים. הכיצד סלסלות מקש הצליחו במזג אויר כשלנו להחזיר מעמד

כמה ויותר שנים?
נ"ב: ואל תתיאש. זה נכון שאין תגובה בפורום האספנים על פרטי אספנות אבל עדין אנחנו נהנים מהם. כל הכבוד ותודה מראש.

 

[כ חיים]

במידה והכלים הללו לא באים במגע עם רטיבות

או נמצאים בתנאי לחות, יוכלו להחזיק זמן רב, כמה בדיוק איני יודע.

 

[broadaxe]

כמו שחיים כתב, אם אין רטיבות מיידית כלי המקלעת יחזיקו היטב

והרי אצלו ההוכחה, הכלים הללו היו מאד נפוצים עד לשנים האחרונות.
מה שטוב בהם זו גם העלות הנמוכה-עד-אפסית במקור. התקלקל? עושים חדש.
לדעתי עניין הדוגמאות והגוונים עוד טעון מחקר, וזה סוג של שדה אספנות לא מנוצל ברובו.

 

[rachelea]

טוב אתה עושה, שאינך מתייאש

היום, בתרבות החומרית של המאה ה-21 בעולם המערבי, לא נותנים ערך
למלאכות יד.
יפה להיזכר בקֶלֶת, סל קלוע לנשיאת פירות (חשבתי כי ברבים זה צריך להיות: קלתיות, אך חיפוש במרשתת מעלה כי קלתית הינו מאפה בצורת קלת, ממולא בבשר/כבד/פירות/גבינה. רבים של קלת = קלתות. תודה לחיים. בזכותך, חיים, למדתי משהו חדש.).
לפני שנים שמעתי כי ילידת קיבוץ עין גדי למדה את מלאכת קליעת סלים
וקלתות מעלי עץ התמר.

 

[כ חיים]

קליעת סלים מסנסני תמר גם הייתה נפוצה בעבר

וכיום מנסים לחזור למלאכה זו. בשבוע שעבר התקיים בקרית טבעון אירוע של "שבת אמנים" ובמסגרת זו הגיעה לשם קבוצת נשים מכפר מנדא בגליל התחתון אשר הדגימו קליעה מסנסני עץ תמר.

 

[אספן 3]

עוד רואים פה ושם כלים דומים

אם כי אולי באיכות פחות טובה. יש לי שכן דתי שמביא לי כל שנה בפורים משלוח מנות. כמובן שאני גם נותן לו במקביל משלוח מנות משלי. השנה הוא הביא לי את המשלוח בסלסלה קלועה שלפי פתק שהיה מוצמד אליה היא מתוצרת סין. מכיוון שהסלסלה היא כלי שימושי והיא במצב ממש טוב, היא צורפה לכלי הבית.

 

[אמנון אלבז]

תודה רבה חיים

על ההתמדה.

 

[כ חיים]

העונג כולו שלי!

 

[סבתא רותרות]

לא כולו שלך...גם שלנו. תודה.

 

[כ חיים]

אם אתם נהנים - גם אני נהנה!

 

[ז ק ו]

גישה שונה וחדשה לסוגית "שנים אוחזין" הכל נהנים.

העידן הדיגיטלי יוצר מצב, שניתן לתת ולתת,מצד אחד, ולקבל ולקבל, מצד שני, בבחינת "זה נהנה וזה לא חסר"